Yoma 134

Kapitel 134

א דכתיב (ויקרא טז, כב) במדבר ומאן דאמר אסורין דכתיב (ויקרא טז, כב) גזירה

1 denn es heißt: Wüste; einer sagt, sie seien verboten, denn es heißt: abgetrenntes. –

ב ומאן דאמר אסורין האי מדבר מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא טז, י) המדברה (ויקרא טז, י) המדברה (ויקרא טז, כב) במדבר לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים

2 Wofür verwendet derjenige, welcher sagt, sie seien verboten, das [Wort] Wüste!? – Er verwendet es für die folgende Lehre: Es heißt dreimal Wüste, dies schließt Nob, Gibo͑n, Šilo und den stetigen Tempel ein. –

ג ואידך האי גזירה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד

3 Wofür verwendet der andere [das Wort] abgetrenntes!? – Er verwendet es für die folgende Lehre: Abgetrenntes, abgetrennt heißt abgeschnitten. Eine andere Erklärung: [Abgetrenntes], was zertrennt wird und herunterfällt.

ד דבר אחר גזירה שמא תאמר מעשה תהו הוא ת"ל אני ה' אני ה' גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן

4 Eine andere Erklärung: Abgetrenntes, du denkst vielleicht, dies sei etwas Sinnloses, so heißt es: ich bin der Herr, ich, der Herr, habe dies bestimmt, und dir steht es nicht zu, darüber nachzudenken.

ה אמר רבא מסתברא כמאן דאמר מותרין לא אמרה תורה שלח לתקלה

5 Raba sagte: Die Ansicht desjenigen, welcher sagt, sie seien erlaubt, ist einleuchtender, denn die Tora hat ja nicht das Fortschicken zum Anstoße geboten.

ו תנו רבנן עזאזל שיהא עז וקשה יכול בישוב ת"ל במדבר ומנין שבצוק ת"ל גזירה תניא אידך עזאזל קשה שבהרים וכן הוא אומר (יחזקאל יז, יג) ואת אילי הארץ לקח

6 Die Rabbanan lehrten: A͑zazel, er muß hart und festsein. Man könnte glauben, in einer bewohnten Gegend, so heißt es: in der Wüste. Woher, daß es ein [steiler] Felsen sein muß? Es heißt: abgetrenntes. Ein Anderes lehrt: A͑zazel ist der härteste unter den Bergen, denn es heißt: die Starken des Landes hat er genommen.

ז תנא דבי ר' ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל

7 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelernt: A͑zazel, er sühnte die Sünden von U͑za und A͑zaél.

ח ת"ר (ויקרא יח, ד) את משפטי תעשו דברים שאלמלא (לא) נכתבו דין הוא שיכתבו ואלו הן עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם

8 Die Rabbanan lehrten: Nach meinen Rechten sollt ihr handeln, das sind diejenigen [Gesetze], die, wenn sie nicht geschrieben worden wären, geschrieben werden müßten und zwar: über Götzendienst, Unzucht, Blutvergießen, Raub und Lästerung des [göttlichen] Namens,

ט את חוקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהן ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תוהו הם ת"ל (ויקרא יח, ל) אני ה' אני ה' חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן

9 meine Satzungen sollt ihr beobachten, das sind diejenigen [Gesetze], gegen die der Satan und die weltlichen Völker Einwendungen erheben, und zwar: über das Essen von [Schweinefleisch], das Tragen von Mischgewebe, die Ḥaliza an der Schwägerin, die Reinigung des Aussätzigen und den fortzuschickenden Bock. Du denkst vielleicht, dies sei etwas Sinnloses, so heißt es: ich bin der Herr, ich, der Herr, habe es zur Satzung gemacht, und dir steht es nicht zu, darüber nachzudenken.

י אימתי מטמא בגדים ת"ר המשלח מטמא בגדים ואין השולח את המשלח מטמא בגדים

10 WANN BEGINNT DIE UNREINHEIT SEINER KLEIDER. Die Rabbanan lehrten: Der Fortzubringende verunreinigt seine Kleider, nicht aber der ihn Begleitende.

יא יכול משיצא חוץ לחומת עזרה ת"ל המשלח אי המשלח יכול עד שיגיע לצוק תלמוד לומר והמשלח הא כיצד משיצא חוץ לחומת ירושלים דברי ר' יהודה

11 Man könnte glauben, [die Unreinheit beginne] sobald er die Mauer des Tempelhofes verläßt, so heißt es: der bringt. Aus [dem Worte] der bringt, könnte man entnehmen, erst wenn er den Felsen erreicht hat, so heißt es: und der bringt. Wie ist dies [zu erklären]? Sobald er die Mauer Jerušalems verläßt – so R. Jehuda.

יב רבי יוסי אומר עזאזל וכבס עד שהגיע לצוק ר' שמעון אומר (ויקרא טז, כו) והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו זורקו בבת ראש ומטמא בגדים

12 R. Jose sagte: [Neben] A͑zazel [heißt es] wasche, erst wenn er den Felsen erreicht hat. R.Šimo͑n sagte: Und der den Bock zu A͑zazel bringt, wasche seine Kleider, er stoße ihn mit einem Satze hinunter, und seine Kleider sind unrein.

יג <big>מתני׳</big> בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח

13 SODANN GING ER ZUM FARREN UND ZUM BOCKE, DIE ZU VERBRENNEN WAREN; SCHLITZTE SIE AUF, NAHM DIE OPFERTEILE HERAUS, LEGTE SIE IN EINE SCHÜSSEL UND RÄUCHERTE SIE AUF DEM ALTAR AUF,

יד קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה ומאימתי מטמאין בגדים משיצאו חוץ לחומת העזרה ר' שמעון אומר משיצית האור ברובן

14 HIERAUF BEFESTIGTE MAN SIE AN TRAGEN UND BRACHTE SIE IN DEN VERBRENNUNGSRAUM. WANN BEGINNT DIE UNREINHEIT IHRER KLEIDER? SOBALD SIE DIE MAUER DES VORHOFES VERLASSEN. R. ŠIMO͑N SAGT, SOBALD DAS FEUER DEN GRÖSSTEN TEIL ERFASST HAT.

טו <big>גמ׳</big> והקטירן סלקא דעתך אלא אימא להקטירן על גבי מזבח

15 GEMARA. ‘Und räucherte sie auf’, wie kommst du darauf!? – Sage vielmehr: um sie auf dem Altar auf zuräuchern.

טז קלען במקלעות אמר רבי יוחנן כמין קליעה תנא לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה אלא עור על גבי בשר מנא הני מילי דתניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר להלן (ויקרא טז, כז) עור ובשר ופרש

16 BEFESTIGTE MAN SIE AN TRAGEN.R. Joḥanan erklärte: Eine Art Flechtwerk. Es wird gelehrt: Er zerteilte sie nicht, wie das Brandopfer, vielmehr ließ er die Haut am Fleische. – Woher dies? – Es wird gelehrt: Rabbi sagte: Hierbei heißt es Haut, Fleisch und Mist, und dort

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel