Yoma 148

Kapitel 148

א כוי בריה בפני עצמה היא דאי לא תימא הכי הא דאמר רב אידי בר אבין אף כל לאתויי כוי כוי ספיקא הוא איצטריך קרא לרבויי ספיקא אלא בריה שאני הכא נמי בריה שאני

1 der Koj sei ein Geschöpf für sich. Wieso sagte R. Idi b.Abin, wenn du nicht so sagen wolltest [die Worte] ‘auch alles’ schließen den Koj ein, über den Koj besteht ja ein Zweifel, und es ist ja kein Schriftvers nötig, das Zweifelhafte einzuschließen!? Vielmehr ist es bei einem besonderen Geschöpfe anders, ebenso ist es auch hierbei bei einem besonderen Geschöpfe anders.

ב ת"ר (ויקרא טז, כט) תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה או בצנה כדי שיצטער תלמוד לומר (ויקרא טז, כט) וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה שב ואל תעשה אף ענוי נפש שב ואל תעשה

2 Die Rabbanan lehrten: Sollt ihr eure Leiber peinigen; man könnte glauben, man sitze in der Hitze oder in der Kälte, um gepeinigt zu werden, so heißt es: ihr sollt keinerlei Arbeit verrichten: wie die Arbeit zu unterlassen ist, ebenso besteht auch die körperliche Peinigung in der Unterlassung. –

ג ואימא היכא דיתיב בשימשא וחיים ליה לא נימא ליה קום תוב בטולא יתיב בטולא וקריר ליה לא נימא ליה קום תוב בשימשא דומיא דמלאכה מה מלאכה לא חלקת בה אף ענוי לא תחלוק בו

3 Vielleicht aber darf man, wenn man in der Sonne sitzt und ihm heiß ist, sich nicht in den Schatten setzen, oder wenn man im Schatten sitzt und ihm kalt ist, sich nicht in die Sonne setzen!? – Gleich der Arbeit: wie du bei der Arbeit nicht unterscheidest, ebenso hast du auch bei der Peinigung nicht zu unterscheiden.

ד תניא אידך תענו את נפשותיכם יכול ישב בחמה ובצנה ויצטער ת"ל וכל מלאכה לא תעשו מה מלאכה דבר שחייבין עליו במקום אחר אף ענוי נפש שחייבין עליו במקום אחר ואי זה זה זה פגול ונותר

4 Ein Anderes lehrt: Sollt ihr eure Leiber peinigen; man könnte glauben, man sitze in der Kälte oder in der Hitze und peinige sich, so heißt es: ihr sollt keinerlei Arbeit verrichten: wie man wegen der Arbeit auch anderweitig schuldig ist, ebenso eine Peinigung, derentwegen man auch anderweitig schuldig ist, nämlich beim Verwerflichen und Übriggebliebenen.

ה אביא פגול ונותר שהן בכרת ולא אביא את הטבל שאינו בכרת ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה

5 Wollte man nur Verwerfliches und Übriggebliebenes einbegreifen, die mit der Ausrottung belegt sind, nicht aber das Unverzehntete, das nicht mit der Ausrottung belegt ist, so heißt es: peinigen, Ihr sollt eure Leiber peinigen, einschließend.

ו אביא הטבל שהוא במיתה ולא אביא את הנבילה שאינה במיתה ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה

6 Wollte man nur das Unverzehntete einbegreifen, das mit dem Tode belegt ist, nicht aber das Aas, das nicht mit dem Tode belegt ist, so heißt es: peinigen, ihr sollt eure Leiber peinigen, einschließend.

ז אביא את הנבילה שהוא בלאו ולא אביא את החולין שאינן בלאו ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה

7 Wollte man nur das Aas einbegreifen, das mit einem Verbote belegt ist, nicht aber profane [Speisen], die nicht mit einem Verbote belegt sind, so heißt es: peinigen, ihr sollt eure Leiber peinigen, einschließend.

ח אביא החולין שאינן בקום אכול ולא אביא את התרומה שהיא בקום אכול ת"ל תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה אביא את התרומה שאינה בבל תותירו ולא אביא את הקדשים שהן בבל תותירו תלמוד לומר תענו ועניתם את נפשותיכם ריבה

8 Wollte man mir das Profane einbegreifen, das zu essen nicht geboten ist, nicht aber die Hebe, die zu essen geboten ist, so heißt es: peinigen, ihr sollt eure Leiber peinigen, einschließend. Wollte man nur die Hebe, einbegreifen, die dem Verbote des Übriglassens nicht unterliegt, nicht aber die heiligen [Opfer], die dem Verbote des Übriglassens unterliegen, so heißt es: peinigen, ihr sollt eure Leiber peinigen, einschließend.

ט ואם נפשך לומר הרי הוא אומר (ויקרא כג, ל) והאבדתי את הנפש ההיא ענוי שהוא אבידת הנפש ואיזה זה זה אכילה ושתיה

9 Wenn du aber dagegen einwenden wolltest, so heißt es: ich werde diese Person verderben, eine Peinigung, wodurch ein Verderben des Körpers erfolgt, das ist [die Unterlassung] des Essens und des Trinkens. –

י מאי ואם נפשך לומר וכי תימא בעריות קא מישתעי קרא הרי הוא אומר והאבדתי הנפש ענוי שיש בו אבידת נפש ואי זה זה זה אכילה ושתיה

10 Was könnte man denn dagegen einwenden? – Man könnte einwenden, die Schrift spreche vom Beischlaf, so heißt es: ich werde diese Person verderben, eine Peinigung, wodurch ein Verderben des Körpers erfolgt, das ist [die Unterlassung] des Essens und des Trinkens.

יא דבי רבי ישמעאל תנא נאמר כאן ענוי ונאמר להלן ענוי מה להלן ענוי רעבון אף כאן ענוי רעבון

11 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Hierbei heißt es peinigen und dort heißt es peinigen, wie dort eine Peinigung durch Hunger, ebenso auch hierbei eine Peinigung durch Hunger. –

יב ונילף (בראשית לא, נ) מאם תענה את בנותי דנין ענוי דרבים מענוי דרבים ואין דנין ענוי דרבים מענוי דיחיד

12 Sollte man doch folgern aus dem Schriftverse: wenn du etwa meine Töchter peinigen wirst!? – Man folgere hinsichtlich der Peinigung einer Gemeinschaft von der Peinigung einer Gemeinschaft, nicht aber hinsichtlich der Peinigung einer Gemeinschaft von der Peinigung eines einzelnen. –

יג ונילף מענוי דמצרים דכתיב (דברים כו, ז) וירא את ענינו ואמרינן זו פרישות דרך ארץ אלא דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי שמים ואין דנין ענוי בידי שמים מענוי בידי אדם

13 Sollte man doch von der ‘Peinigung’ in Miçrajim folgern, denn es heißt: er sah unsere Peinigung, und hierzu sagten wir, dies sei die Beschränkung des ehelichen Umgangs!? – Vielmehr, man folgere hinsichtlich der Peinigung durch den Himmel von der Peinigung durch den Himmel, nicht aber hinsichtlich der Peinigung durch den Himmel von der Peinigung durch Menschen.

יד (דברים ח, טז) המאכילך מן במדבר למען ענותך רבי אמי ורבי אסי חד אמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו וחד אמר אינו דומה מי שרואה ואוכל למי שאינו רואה ואוכל

14 Der dich in der Wüste mit Manna speiste, um dich zu peinigen. R. Ami und R. Asi [streiten hierüber]. Einer erklärt, weil der, der Brot im Korbe hat, nicht mit dem zu vergleichen ist, der kein Brot im Korbe hat, und einer erklärt, weil der, der [die Speise] sieht und ißt, nicht mit dem zu vergleichen ist, der sie nicht sieht und ißt.

טו אמר רב יוסף מכאן רמז לסומין שאוכלין ואין שבעין אמר אביי הלכך מאן דאית ליה סעודתא לא ליכלה אלא ביממא א"ר זירא מאי קרא (קהלת ו, ט) טוב מראה עינים מהלך נפש אמר ר"ל טוב מראה עינים באשה יותר מגופו של מעשה שנאמר טוב מראה עינים מהלך נפש

15 R. Joseph sprach: Hieraus eine Andeutung dafür, daß die Blinden essen und nicht satt werden. Abajje sagte: Wer nur eine Mahlzeit hat, esse sie daher am Tage. R. Zera sagte: Welcher Schriftvers deutet darauf hin? Besser ist das Sehen mit den Augen als das Schweifen der Begier. Reš Laqiš sagte: Die Augenweide an einem Weibe ist mehr als die Sache selbst, wie es heißt: besser ist das Sehen mit den Augen als das Schweifen der Begier.

טז (משלי כג, לא) כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים ר' אמי ור' אסי חד אמר כל הנותן

16 Wenn er sein Auge auf den Becher richtet, so geht er gerade. Von R. Ami und R. Asi sagte einer: Wer sein

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel