Yoma 47

Kapitel 47

א לרבות את השחקים

1 Die Worte soll er anziehen schließen vielmehr die abgetragenen ein.

ב (ויקרא טז, כג) והניחם שם מלמד שטעונין גניזה ר' דוסא אומר ראוין הן לכהן הדיוט ומה תלמוד לומר והניחם שם שלא ישתמש בהן יום הכפורים אחר

2 Er lege sie da nieder, dies lehrt, daß sie verwahrt werden müssen. R. Dosa sagte: Sie sind für einen gemeinen Priester brauchbar, nur besagen die Worte: er lege sie da nieder, daß er sie an einem folgenden Versöhnungstage nicht verwenden dürfe.

ג מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר עבודה היא ומר סבר לאו עבודה היא

3 Ihr Streit besteht wahrscheinlich in folgendem: einer ist der Ansicht, dies gelte als Dienstverrichtung, und einer ist der Ansicht, dies gelte nicht als Dienstverrichtung. –

ד לא דכולי עלמא עבודה היא והכא בהא קא מיפלגי מר סבר צריכא קרא לרבויי ומר סבר לא צריכא קרא לרבויי

4 Nein, alle sind der Ansicht, dies gelte als Dienstverrichtung, und ihr Streit besteht in folgendem: einer ist der Ansicht, ein Schriftvers sei nötig, [Kopftuch und Gürtel] einzuschließen, und einer ist der Ansicht, dies einzuschließen sei kein Schriftvers nötig.

ה בעי ר' אבין תרומת הדשן בכמה מתרומת מעשר ילפינן לה או מתרומת מדין ילפינן לה תא שמע דתני ר' חייא נאמר כאן (ויקרא ו, ג) והרים ונאמר להלן (ויקרא ו, ג) והרים מה להלן בקומצו אף כאן בקומצו

5 R. Abin fragte: Wieviel ist von der Asche abzuheben: ist es vom Abheben des Zehnten zu folgern, oder ist es von der Erhebung der [Beutesteuer] zu Midjan zu folgern? – Komm und höre: R. Ḥija lehrte: Hierbei heißt es abheben und dort heißt es abheben, wie dort eine Handvoll, ebenso hierbei eine Handvoll.

ו אמר רב ארבע עבודות זר חייב עליהן מיתה זריקה והקטרה וניסוך המים וניסוך היין ולוי אמר אף תרומת הדשן וכן תני לוי במתניתיה אף תרומת הדשן

6 Rabh sagte: Vier Dienstverrichtungen sind es, derentwegen ein Gemeiner sich des Todes schuldig macht: das Sprengen [des Blutes], das Aufräuchern [des Fettes], das Wassergießen und das Weingießen; Levi sagt, auch das Abheben der Asche. Ebenso lehrte Levi auch in seiner Barajtha: auch das Abheben der Asche. –

ז מאי טעמא דרב דכתיב (במדבר יח, ז) ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרוכת ועבדתם עבודת מתנה אתן את כהונתכם והזר הקרב יומת עבודת מתנה ולא עבודת סילוק ועבדתם עבודה תמה ולא עבודה שיש אחריה עבודה

7 Was ist der Grund Rabhs? – Die Schrift sagt: du und deine Söhne mit dir wahret eures Priesteramtes, in jeder Angelegenheit des Altars und (von) innerhalb des Vorhanges, und ihr sollt Dienst tun; als Geschenkdienst gebe ich euch das Priesteramt, und ein Gemeiner, der herantritt, soll sterben. Ein Dienst des Gebens, nicht aber ein Dienst der Fortnahme; ihr sollt Dienst tun, einen abschließenden Dienst, nicht aber einen Dienst, dem ein anderer noch folgen muß. –

ח ולוי רבי רחמנא לכל דבר המזבח ורב ההוא לאתויי שבע הזאות שבפנים ושבמצורע

8 Und Levi!? – Der Allbarmherzige hat dies [durch die Worte] in jeder Angelegenheit des Altars einbegriffen. – Und Rabh!? – Diese schließen die sieben Sprengungen innerhalb [des Allerheiligsten] und die [Besprengung] des Aussätzigen ein. –

ט ולוי נפקא ליה מדבר וכל דבר ורב דבר וכל דבר לא דריש

9 Und Levi!? – Er folgert diese aus [den Worten] in jeder Angelegenheit. – Und Rabh!? – Er verwendet [die Worte] in jeder Angelegenheit nicht zur Schriftforschung. –

י ואימא לכל דבר המזבח כלל עבודת מתנה פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט עבודת מתנה אין עבודת סילוק לא אמר קרא

10 Vielleicht sind [die Worte] in jeder Angelegenheit eine Generalisierung und [die Worte] ein Dienst des Gebens eine Spezialisierung, und wenn auf eine Generalisierung eine Spezialisierung folgt, so umfaßt die Generalisierung nur das, was die Spezialisierung nennt: nur den Dienst des Gebens, nicht aber den Dienst der Fortnahme!? – Die Schrift sagt:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel