Yoma 67

Kapitel 67

א ת"ל (ויקרא ו, ה) וערך עליה העולה ואמר רבא העולה היא עולה ראשונה

1 Es heißt: er schichte darauf das Brandopfer, und Raba erklärte: das Brandopfer, das erste Brandopfer.

ב ומנחה לחביתין עולה ומנחה

2 «Das Speisopfer dem Pfanngebäckopfer.» [Es heißt]: Brandopfer und Speisopfer.

ג וחביתין לנסכים שום מנחה

3 «Das Pfanngebäckopfer dem Gußopfer.» Dies ist ebenfalls ein Speisopfer.

ד ונסכים למוספין זבח ונסכים ומוספין לבזיכין והתניא בזיכין קודמין למוספין תנאי היא

4 «Das Gußopfer dem Zusatzopfer.» [Es heißt]: Opfer und Trankopfer. «Das Zusatzopfer den Schalen [Weihrauch].» Es wird ja aber gelehrt, daß die Schalen [Weihrauch] dem Zusatzopfer vorangehen!? – Hierüber streiten Tannaím.

ה אמר אביי מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין לבזיכין לאו מי אמרת בבקר בבקר להקדים הכא נמי ביום ביום לאחר

5 Abajje sagte: Die Ansicht desjenigen, welcher sagt, das Zusatzopfer gehe den Schalen [Weihrauch] voran, ist einleuchtender. Du sagtest ja, [die Worte] jeden Morgen besagen, daß es vorher dargebracht werde, ebenso besagen hierbei [die Worte] am Tage, daß es später dargebracht werde. –

ו מ"ט דמאן דאמר בזיכין קודמין למוספין גמר חוקה חוקה מחביתין

6 Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, die Schalen [Weihrauch] gehen dem Zusatzopfer voran? – Er folgert dies aus [dem Worte] Gesetz, das auch beim Pfanngebäckopfer gebraucht wird. –

ז אי מהתם גמר ליגמרה כולה מילתא מהתם להכי אהני ביום ביום לאחר

7 Wenn er von diesem folgert, so sollte er es in jeder Hinsicht folgern!? – [Die Worte] am Tage besagen eben, daß sie später herankommen.

ח קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאיברים וכו' מני אי רבנן בין דם לנרות מיבעי ליה אי אבא שאול בין נרות לאיברים מיבעי ליה

8 DAS MORGENRÄUCHERWERK WURDE ZWISCHEN DEM BLUTE UND [DER AUFRÄUCHERUNG] DER OPFERGLIEDER DARGEBRACHT. Nach wessen Ansicht: wenn nach den Rabbanan, so sollte es zwischen dem Blute und dem Lampen[putzen], wenn nach Abba Šaúl, so sollte es zwischen dem Lampen [putzen] und [dem Aufräuchern] der Opferglieder erfolgen!? –

ט לעולם רבנן היא ובסידרא לא קא מיירי

9 Tatsächlich nach den Rabbanan, nur wird hier nicht die Reihenfolge angegeben.

י ושל בין הערבים היתה קריבה בין איברים לנסכים וכו' מנא הני מילי אמר ר' יוחנן דאמר קרא (במדבר כח, ח) כמנחת הבקר וכנסכו תעשה מה מנחת הבקר קטורת קודמת לנסכים אף כאן קטורת קודמת לנסכים

10 DAS DES ABENDS ZWISCHEN [DER AUFRÄUCHERUNG] DER OPFERGLIEDER UND DEM GUSSOPFER. Woher dies? R. Joḥanan erwiderte: Die Schrift sagt: wie das Speisopfer des Morgens mit seinem Gußopfer sollst du es herrichten; wie beim Speisopfer des Morgens das Räucherwerk dem Gußopfer vorangeht, ebenso geht bei diesem das Räucherwerk dem Gußopfer voran. –

יא אי מה להלן קטורת קודמת לאיברים אף כאן קטורת קודמת לאיברים מי כתיב כאיברי הבקר כמנחת הבקר כתיב כמנחת הבקר ולא כאיברי הבקר

11 Demnach sollte, wie bei jenem das Räucherwerk [der Aufräucherung] der Opferglieder vorangeht, auch bei diesem das Räucherwerk der Aufräucherung der Opferglieder vorangehen!? – Heißt es denn: wie die Opferglieder des Morgens? Es heißt: wie das Speisopfer des Morgens, nicht aber wie die Opferglieder des Morgens.

יב תנו רבנן (במדבר כח, ז) ונסכו רביעית ההין ילמד של שחרית משל ערבית

12 Die Rabbanan lehrten: Ein viertel Hin als dazu gehöriges Gußopfer; dies ist hinsichtlich des Morgen[opfers] vom Abend[opfer] zu folgern;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel