Yoma 79

Kapitel 79

א אלא להך לישנא דאמרת פליגי בשלמא למאן דאמר לא מעכבא הא מני ר' יהודה היא
1 nach der Lesart aber, nach der sie [nach ihm] streiten, ist hier allerdings nach demjenigen, welcher sagt, es sei nicht unerläßlich, die Ansicht R. Jehudas vertreten,
ב אלא למ"ד מעכבא הא מני תני מצוה להניח
2 wessen Ansicht aber ist hier vertreten nach demjenigen, welcher sagt, es sei unerläßlich!? – Lies: es ist Gebot, [das Los] hinaufzulegen. –
ג ת"ש מצוה להגריל ולהתודות לא הגריל ולא התודה כשר וכי תימא הכי נמי להניח אימא סיפא רבי שמעון אומר לא הגריל כשר לא התודה פסול
3 Komm und höre: Es ist Gebot, zu losen und das Sündenbekenntnis zu sprechen, hat er nicht gelost und das Sündenbekenntnis nicht gesprochen, so ist es giltig. Wolltest du sagen, auch hier lese man: hinaufzulegen, wie wäre dann der Schlußsatz zu erklären: R. Šimo͑n sagt, es sei giltig, wenn er nicht gelost hat und ungiltig, wenn er das Sündenbekenntnis nicht gesprochen hat.
ד מאי לא הגריל אילימא לא הניח מכלל דרבי. שמעון סבר הגרלה מעכבא והתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון
4 Was heißt ‘nicht gelost’, wenn etwa: nicht hinaufgelegt, so wäre ja R. Šimo͑n der Ansicht, das Losen selbst sei unerläßlich, dagegen wird gelehrt, daß, wenn einer von ihnen verendet ist, der andere, wie R.Šimo͑n sagt, ohne zu losen dargebracht werde!? –
ה ר' שמעון לא ידע מאי קאמרי רבנן והכי קאמר להו אי הגרלה הגרלה ממש קא אמריתו פליגנא עלייכו בחדא אי הגרלה דקאמריתו היינו הנחה פליגנא עלייכו בתרתי
5 R.Šimo͑n verstand die Rabbanan nicht und sprach zu ihnen wie folgt: wenn ihr unter ‘Losen’ das wirkliche Losen versteht, so streite ich gegen euch über eines, und wenn ihr unter ‘Losen’ das Hinauflegen versteht, so streite ich gegen euch über beides. –
ו ת"ש פר מעכב את השעיר
6 Komm und höre: Bei den Sprengungen innerhalb ist der Bock vom Farren abhängig,
ז ושעיר אין מעכב את הפר במתנות שבפנים
7 nicht aber der Farren vom Bocke.
ח בשלמא פר מעכב את השעיר דאי אקדמיה לשעיר מקמי פר לא עבד ולא כלום אלא שעיר אין מעכב את הפר מאי ניהו
8 Allerdings ist der Bock vom Farren abhängig, wenn er nämlich den Bock vor dem Farren hergerichtet hat, hat er nichts getan, wieso aber der Farre nicht vom Bocke:
ט אילימא דאי אקדים מתנות דפר בהיכל מקמי מתנות דשעיר בפנים חוקה כתיב בהו
9 wollte man sagen, wenn er im Tempel die Sprengungen des Farren vor den Sprengungen des Bockes verrichtet hat, so heißt es ja diesbezüglich <i>Satzung</i>,
י אלא לאו דאקדים מתנות דפר בפנים מקמי הגרלה ומדסדרא לא מעכבא עיקרא הגרלה נמי לא מעכבא
10 doch wohl, wenn er innerhalb die Sprengungen des Farren vor dem Losen verrichtet hat, und wenn es von der Reihenfolge nicht unerläßlich ist, so ist auch das Losen selbst nicht unerläßlich!? –
יא לא דאקדים מתנות דפר במזבח מקמי מתנות דשעיר בהיכל ורבי יהודה היא דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן בחוץ לא מעכבי
11 Nein, wenn er die Altarsprengungen des Farren vor den Sprengungen des Bockes im Tempel verrichtet hat, nach R. Jehuda, welcher sagt, die außerhalb in weißen Gewändern zu verrichtenden Dienstverrichtungen seien nicht unerläßlich. –
יב והא במתנות שבפנים קתני
12 Er lehrt ja aber: bei den Sprengungen innerhalb!? –
יג אלא הא מני רבי שמעון היא דאמר הגרלה לא מעכבא
13 Vielmehr, dies nach R. Šimo͑n, welcher sagt, das Losen sei nicht unerläßlich.
יד ואיבעית אימא לעולם רבי יהודה היא ונהי דבסדרא לא מעכבא הגרלה מיהא מעכבא
14 Wenn du aber willst, sage ich: tatsächlich nach R. Jehuda, aber wenn auch die Reihenfolge nicht unerläßlich ist, so ist dennoch das Losen selbst unerläßlich.
טו ואזדו לטעמייהו דתניא
15 Sie vertreten hierbei ihre Ansichten, denn es wird gelehrt:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel