Yoma 81

Kapitel 81

א סתם סיפרא מני רבי יהודה וקא תני הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אלמא הגרלה מעכבא תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא תיובתא

1 Eine anonyme Lehre im Siphra ist ja von R. Jehuda, und diese lehrt, nur das Los mache ihn zum Sündopfer, nicht aber mache ihn die Bezeichnung zum Sündopfer, wonach das Losen unerläßlich ist. Dies ist also eine Widerlegung desjenigen, welcher sagt, das Losen sei nicht unerläßlich.

ב אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן

2 R. Ḥisda sagte: Die Vogelopfer werden nur beim Kaufe durch den Eigentümer oder bei der Herrichtung durch den Priester bezeichnet.

ג אמר רב שימי בר אשי מ"ט דרב חסדא דכתיב (ויקרא יב, ח) ולקחה (ויקרא טו, טו) ועשה או בלקיחה או בעשייה

3 R. Šimi b.Aši sagte: Folgendes ist der Grund R. Ḥisdas: es heißt: sie nehme und er richte her, entweder durch Nehmen oder durch Herrichtung.

ד מיתיבי ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

4 Man wandte ein: Er richte ihn als Sündopfer her, nur das Los macht ihn zum Sündopfer, nicht aber macht ihn die Bezeichnung zum Sündopfer.

ה שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם

5 Man könnte nämlich einen Schluß folgern: wenn in einem Falle, wo das Los nicht bestimmend ist, die Bezeichnung bestimmend ist, um wieviel mehr sollte in einem Falle, wo das Los bestimmend ist, die Bezeichnung bestimmend sein.

ו ת"ל ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

6 Daher heißt es: er richte ihn als Sündopfer her, nur das Los macht ihn zum Sündopfer, nicht aber macht ihn die Bezeichnung zum Sündopfer.

ז והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

7 Hierbei erfolgt es nicht beim Nehmen und auch nicht bei der Herrichtung, und er lehrt, daß dies bestimmend sei!?

ח אמר רבא הכי קאמר מה במקום שלא קידש הגורל ואפילו בשעת לקיחה ואפילו בשעת עשייה קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה

8 Raba erwiderte: Er meint es wie folgt: wenn in einem Falle, wo das Los nicht bestimmend ist, auch beim Nehmen und auch bei der Herrichtung die Bezeichnung bestimmend ist, beim Nehmen oder bei der Herrichtung, um wieviel mehr sollte in einem Falle, wo das Los bestimmend ist, nicht beim Nehmen und nicht bei der Herrichtung, die Bezeichnung beim Nehmen oder bei der Herrichtung bestimmend sein.

ט ת"ל ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

9 Daher heißt es: er richte ihn als Sündopfer her, das Los macht ihn zum Sündopfer, nicht aber macht ihn die Bezeichnung zum Sündopfer. –

י ת"ש מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר ואח"כ אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו

10 Komm und höre: Wenn ein Armer unrein in den Tempel eingetreten war und nachdem er Geld für sein Vogelopfer reserviert hat, reich geworden ist, und darauf bestimmt, dieses [Geld] sei für das Sündopfer und jenes für das Brandopfer,

יא מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו

11 so füge er zum Gelde für das Sündopfer hinzu und bringe dafür sein Pflichtopfer dar, er darf aber nicht zum Gelde für das Brandopfer hinzufügen und dafür sein Pflichtopfer darbringen.

יב והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

12 Hierbei erfolgt es nicht beim Nehmen und nicht bei der Herrichtung, und er lehrt, die Bestimmung sei giltig.

יג אמר רב ששת ותסברא והאמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא וכיון דלא יצא היכי קבע

13 R. Šešeth erwiderte: Glaubst du, R. Elea͑zar sagte ja im Namen R. Hoša͑jas, daß, wenn ein Reicher unrein in den Tempel eingetreten war und das Opfer eines Armen dargebracht hat, er seiner Pflicht nicht genüge. Wieso kann er, wenn er seiner Pflicht genügt, ein solches bestimmt haben!?

יד אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר מעניותו ה"נ שכבר אמר משע' הפרשה

14 Du mußt also erklären, wenn er es bereits zur Zeit seiner Armut bestimmt hat, ebenso ist zu erklären, wenn er es bereits beim Absondern bestimmt hat. –

טו ולר' חגא א"ר יאשיה דאמר יצא

15 Was ist aber nach R. Ḥaga, der im Namen R. Jošijas sagte, er genüge wohl seiner Pflicht,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel