Yoma 83

Kapitel 83

א של פרה משקל עשרה זוז ושל שעיר המשתלח משקל שני סלעים ושל מצורע משקל שקל

1 Der der [roten] Kuh muß ein Gewicht von zehn Zuz haben, der des fortzuschickenden Bockes muß ein Gewicht von zwei Sela͑ haben und der des Aussätzigen[opfers] muß ein Gewicht von einem Šeqel haben.

ב אמר ר' יוחנן פליגי בה ר"ש בן חלפתא ורבנן בפרה חד אמר משקל עשרה וחד אמר משקל שקל וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט

2 R. Joḥanan sagte: Über den der [roten] Kuh streiten R. Šimo͑n b.Ḥalaphta und die Rabbanan; nach der einen Ansicht, im Gewichte von zehn [Zuz] und nach der anderen Ansicht, im Gewichte eines Šeqel. Als Merkzeichen diene dir: ob viel oder wenig.

ג אמר ליה ר' ירמיה מדיפתי לרבינא לא בפרה פליגי אלא בשעיר המשתלח פליגי וההוא יומא נח נפשיה דרביא בר קיסי ואנחו בה סימנא רביא קיסי מכפר כשעיר המשתלח

3 R. Jirmeja aus Diphte sprach zu Rabina: Sie stritten nicht über den der [roten] Kuh, sondern über den des fortzuschickenden Bockes. An jenem Tage starb gerade Rabja b.Qisi, und sie prägten folgendes Merkzeichen: Rabja b. Qisi schafft Sühne, wie der fortzuschickende Bock.

ד אמר ר' יצחק שתי שחיטות שמעתי אחת של פרה ואחת של פרו אחת כשרה בזר ואחת פסולה בזר ולא ידענא הי מינייהו

4 R. Jiçḥaq sagte: Ich hörte von zwei Schlachtungen, von der der [roten] Kuh und von der des Farren; daß nämlich eine durch einen Gemeinen zulässig sei, und eine durch einen Gemeinen unzulässig sei; ich weiß aber nicht, welche von beiden.

ה איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה

5 Es wurde gelehrt: Über das Schlachten der [roten] Kuh und über das des Farren [streiten] Rabh und Šemuél; einer sagt, bei der [roten] Kuh sei es unzulässig, und beim Farren sei es zulässig, und einer sagt, beim Farren sei es unzulässig, und bei der [roten] Kuh sei es zulässig.

ו תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה דאמר ר' זירא שחיטת פרה בזר פסולה ואמר רב עלה אלעזר וחוקה שנינו בה

6 Es ist zu beweisen, daß Rabh es ist, welcher sagt, bei der [roten] Kuh sei es unzulässig. R. Zera sagte nämlich, das Schlachten der [roten] Kuh durch einen Gemeinen sei unzulässig, und hierzu sagte Rabh: weil hierbei Elea͑zar und [das Wort] Satzung genannt werden. –

ז ורב מאי שנא פרה דכתיב אלעזר וחוקה פרו נמי הא כתיב אהרן וחוקה

7 Der Grund Rabhs ist wohl, weil bei der [roten] Kuh Elea͑zar und [das Wort] Satzung genannt werden, und auch beim Farren werden ja Ahron und [das Wort] Satzung genannt!? –

ח שחיטה לאו עבודה היא אי הכי פרה נמי שאני פרה דקדשי בדק הבית היא

8 Das Schlachten ist keine Dienstverrichtung. – Demnach sollte dies auch bei der [roten] Kuh gelten!? – Anders ist es bei der [roten] Kuh, die nur Heiligkeit des Reparaturfonds’ hat. –

ט ולאו כל דכן הוא אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה אמראות נגעים דלאו עבודה היא ובעיא כהונה

9 Ist dies nicht paradox!? R. Šiša, Sohn des R. Idi, erwiderte: Ebenso verhält es sich ja auch bei der Untersuchung; dies ist kein Tempeldienst, dennoch benötigt es der Priesterschaft. –

י ולשמואל דאמר פרו פסולה מאי שנא פרו דכתיב אהרן וחוקה פרה נמי הא כתיב אלעזר וחוקה שאני התם דכתיב (במדבר יט, ג) ושחט אותה לפניו שיהא זר שוחט ואלעזר רואה

10 Šemuél ist wohl deshalb der Ansicht, daß es beim Farren unzulässig ist, weil bei diesem Ahron und [das Wort] Satzung genannt werden, und auch bei der [roten] Kuh werden ja Elea͑zar und [das Wort] Satzung genannt!? – Anders ist es bei dieser, denn es heißt: er schlachte sie vor ihm, ein Gemeiner schlachte, und Elea͑zar sehe zu. –

יא ורב שלא יסיח דעתו ממנה ושמואל שלא יסיח דעתו מנא ליה נפקא ליה (במדבר יט, ה) מושרף את הפרה לעיניו

11 Und Rabh!? – [Dies besagt,] daß er seine Gedanken von ihm nicht abwende. – Woher entnimmt Šemuél, daß er seine Gedanken von ihm nicht abwende? – Er folgert dies aus: er verbrenne die Kuh vor seinen Augen. –

יב ורב חד בשחיטה וחד בשריפה

12 Und Rabh!? – Ein [Vers] spricht vom Schlachten und einer vom Verbrennen.

יג וצריכא דאי כתב רחמנא בשחיטה משום דתחילת עבודה היא אבל שריפה אימא לא צריכא ואי כתב רחמנא בשריפה משום דהשתא הוא דמתכשרא פרה אבל שחיטה אימא לא צריכא

13 Und beide sind nötig. Würde der Allbarmherzige es nur vom Schlachten geschrieben haben, [so könnte man glauben,] weil dies der Beginn des Dienstes ist, nicht aber das Verbrennen. Und würde der Allbarmherzige es vom Verbrennen geschrieben haben, [so könnte man glauben,] weil darin die Herrichtung der Kuh besteht, nicht aber das Schlachten. Daher sind beide nötig. –

יד למעוטי מאי אילימא למעוטי אסיפת אפרה ומילוי מים לקידוש

14 Was schließt dies aus: wollte man sagen, das Sammeln der Asche und das Einfüllen des Wassers zur Weihung,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel