Zevachim 140

Kapitel 140

א כשבא בדרך זו היא בטהורה כשבא בדרך זו היא בטמאה ת"ל טריפה מי שיש במינה טריפה

1 wenn du auf die eine Weise deduzierst, so bezieht es sich auf das reine, und wenn du auf die andere Weise deduzierst, so bezieht es sich auf das unreine, daher heißt es Totverletztes, nur wenn es bei dessen Art Totverletztes gibt;

ב אוציא את הטמאה שאין במינה טריפה ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה ת"ל (ויקרא ז, כד) ואכל לא תאכלוהו מי שחלבה אסור ובשרה מותר יצא חיה שחלבה ובשרה מותר

2 auszuschließen ist das unreine, bei dessen Art es kein Totverletztes gibt, und nicht auszuschließen ist das Wild, bei dessen Art es Totverletztes gibt. Ferner heißt es: aber essen dürft ihr es nicht, von dem das Fett verboten und das Fleisch erlaubt ist, ausgenommen ist das Wild, von dem das Fett und das Fleisch erlaubt sind.

ג א"ל רב יעקב בר אבא לרבא אלא מעתה נבלת בהמה טהורה הוא דמטמאה נבלת בהמה טמאה לא מטמאה אמר ליה כמה סבי שבישתו בה סיפא אתאן לנבלת עוף טמא

3 R. Aḥa b. Abba sprach zu Raba: Demnach ist nur das Aas eines reinen Viehs verunreinigend und nicht das Aas eines unreinen Viehs!? Dieser erwiderte: Wie können so viele Greise dies mißverstehen!? Der Schlußsatz spricht vom Aase eines unreinen Vogels.

ד אמר רבי יוחנן לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין אבל בבעלי מומין לא ורבי אלעזר אמר אפילו בבעלי מומין איתמר נמי אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין ואפילו באווזין ותרנגולין

4 R. Joḥanan sagte: Nach R. Meír sind nur fehlerfreierein, nicht aber fehlerbehaftete. R. Elea͑zar aber sagte, auch fehlerbehaftete. Es wurde auch gelehrt; R. Bebaj sagte im Namen R. Elea͑zars: Nach R. Meír sind auch fehlerbehaftete rein, und sogar Gänse und Hühner.

ה בעי רבי ירמיה ערף עז מהו

5 R. Jirmeja fragte: Wie ist es, wenn man einer Ziege das Genick gebrochenhat?

ו אווזין ותרנגולין טעמא מאי דמינא דעופות נינהו אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו או דילמא מינא דבהמה הוא

6 Gilt dies nur von Gänsen und Hühnern, weil sie zur Art Geflügelgehören, nicht aber von einer Ziege, die nicht zur Art des Kalbesgehört, oder aber, sie gehört ja zur Art Vieh?

ז יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה אביי מכלל דעגלה ערופה טהורה היא א"ל אין אמרי דבי רבי ינאי כפרה כתיב בה כקדשים

7 R. Dimi saß und trug diese Lehre vor; da sprach Abajje zu ihm: Demnach ist das genickgebrochene Kalb rein? Dieser erwiderte: Freilich, in der Schule R. Jannajs sagten sie: bei diesem wird [das Wort] Sühne gebraucht wie bei den Opfern.

ח מתיב רב נתן אבוה דרב הונא (בר נתן) ואכל לא תאכלוהו אין לי אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה מנין

8 R. Nathan, der Vater des R. Hona b. Nathan, wandte ein: Aber essen dürft ihr es nicht; ich weiß dies nur vom Fette, das zum Essen verboten und zur Nutznießung erlaubt ist, woher dies von dem des gesteinigten Ochsenund des genickgebrochenenKalbes?

ט ת"ל (ויקרא ג, יז) כל חלב

9 Es heißt jedes Fett.

י ואי ס"ד עגלה ערופה טהורה היא היא טהורה וחלבה טמא

10 Wenn man nun sagen wollte, das genickgebrochene Kalb sei rein, so wäre ja dieses selbst rein und dessen Fettunrein!? –

יא היכא דערף מיערף לא איצטריכא ליה כי איצטריכא היכא דשחטה מישחט

11 Hinsichtlich des Falles, wenn man ihm das Genick gebrochen hat, ist dies nicht nötig, nötig ist es nur hinsichtlich des Falles, wenn man es geschlachtethat. –

יב ותיהני ליה שחיטה לטהרה מידי נבלה לא צריכא שמתה

12 Das Schlachten sollte es ja von der Unreinheit des Aasesentheben!? – In dem Falle, wenn es verendetist. –

יג מכלל דמחיים אסורה אין אמר רבי ינאי גבול שמעתי ושכחתי ונסבין חברייא למימר ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה:

13 Demnachist es schon bei Lebzeiten verboten? – Freilich. R. Jannaj sagte auch: Ich hörte diesbezüglicheine Zeitbestimmung, habe es aber vergessen. Die Genossen meinen jedoch, das Hinabbringen zum Felstalemache es verboten.

יד <big>הדרן עלך חטאת העוף</big>

טו מתני׳ <big>כל</big> הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל אפילו אחת בריבוא ימותו כולן נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה או

15 ALLE OPFERTIERE, DIE MIT VERENDEN ZU LASSENDEN SENDOPFERN ODER EINEM ZU STEINIGENDEN OCHSEN VERMISCHT WORDEN SIND, SELBST EINES IN EINER MYRIADE, SIND VERENDEN ZU LASSEN. IST MIT IHNEN EIN OCHS VERMISCHT WORDEN, MIT DEM EINE SÜNDE BEGANGEN WORDEN IST, DER NACH DER AUSSAGE EINES EINZELNEN ZEUGEN ODER DES EIGENTÜMERS

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel