Zevachim 155

Kapitel 155

א רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם

1 R. JEHUDA SAGT, BLUT GEHE IN BLUT NICHTAUF.

ב נתערב בדם פסולין ישפך לאמה בדם התמצית ישפך לאמה רבי אליעזר מכשיר אם לא נמלך ונתן כשר:

2 IST ES MIT BLUT VON UNTAUGLICHEN VERMISCHT WORDEN, SO IST ESIN DEN KANAL ZU GIESSEN; WENN MIT DEM NACHFLIESSENDENBLUTE, SO IST ES IN DEN KANAL ZU GIESSEN; NACH R. ELIE͑ZER IST ES TAUGLICH. HAT MAN ES OHNE ZU FRAGEN GESPRENGT, SO IST ES GÜLTIG.

ג <big>גמ׳</big> א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן ל"ש אלא שנפלו מים לתוך דם אבל נפל דם לתוך מים ראשון ראשון בטל

3 GEMARA. R. Ḥija b. Abba sagte im N amen R. Joḥanans: Dies gilt nur von dem Falle, wenn das Wasser in das Blut gekommen ist, wenn aber das Blut in das Wasser, so geht [jeder Tropfen] einzeln auf.

ד אמר רב פפא ולענין כיסוי אינו כן לפי שאין דחוי במצות:

4 R. Papa sagte; Hinsichtlich des Zudeckensaber ist dies nicht der Fall, weil es bei gottgefälligen Handlungen keine Verdrängung gibt.

ה אמר ר"ל הפיגול והנותר והטמא שבללן זה בזה ואכלן פטור א"א שלא ירבה מין על חבירו ויבטלנו

5 R. Papa sagte: Hat man Verwerfliches, Übriggebliebenes und Unreines miteinander vermischtund gegessen, so ist man frei, denn es ist nicht möglich, daß die eine Art nicht mehr ist als die andere und sie aufhebt.

ו שמע מינה תלת ש"מ איסורין מבטלין זה את זה וש"מ נותן טעם ברוב לאו דאורייתא וש"מ התראת ספק לא שמה התראה

6 Hieraus ist dreierlei zu entnehmen; es ist zu entnehmen, daß verbotene Dinge einander aufheben, es ist zu entnehmen, daß die Bestimmung von der Geschmacks Verleihung der Quantitätsmehrheitnicht aus der Tora ist, und es ist zu entnehmen, daß die eventuelle Warnung nicht als Warnung gilt.

ז מתיב רבא עשה עיסה מן חיטין ומן אורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה ואע"ג דרובא אורז

7 Raba wandte ein: Hat man Teig aus Weizen und Reis bereitet, so ist er, wenn er Getreidegeschmack hat, zur Teighebepflichtig, auch wenn der größere Teil aus Reisbesteht!? –

ח מדרבנן אי הכי אימא סיפא אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח

8 Nur rabbanitisch. – Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: man entledigt sich damit seiner Pflicht am Pesaḥfeste!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel