Zevachim 162

Kapitel 162

א ת"ל דם דם שיכול אין לי אלא אלו שנתערבו בתמורתה שאף מחיים תקרב מנין לרבות תודה ושלמים

1 wozu heißt es zweimalBlut? Man könnte glauben, diesgelte nur von dem Falle, wenn esmit dem des Eingetauschten verwechselt worden ist, das auch lebend als solches dargebracht wird, woher, daß auch Dankopfer und Heilsopfer einbegriffen sind?

ב מרבה אני תודה ושלמים שבאין בנדר ונדבה כמותה מנין לרבות את האשם

2 Man begreife Dankopfer und Heilsopfer ein, da sie gleich jenem als Gelobtes und freiwillige Spende dargebracht werden. Woher, daß auch das Schuldopfer einbegriffen ist?

ג מרבה אני את האשם שטעון מתן ד' כמותו בכור ומעשר ופסח מנין ת"ל דם דם

3 Man begreife das Schuldopfer ein, da dieses gleich jenem vier Sprengungen benötigt. Woher dies vom Erstgeborenen, dem Zehnten und dem Pesaḥopfer? Es heißt zweimal Blut.

ד מאי לאו סוף עולה ובכור ושמע מינה מקום עולה מקום שירים

4 Doch wohl, wenn beim Schlüsse des Brandopfers und dem [Beginne]des Erstgeborenen, somit ist hieraus zu entnehmen, daß die Stelle des Brandopfers die Stelle des zurückbleibenden Blutes ist!? –

ה לא תחילת עולה ובכור ומאי קמ"ל דאין עולין מבטלין זה את זה מולקח מדם הפר ומדם השעיר נפקא תנאי היא איכא דנפקא ליה מהכא ואיכא דנפקא ליה מהכא

5 Nein, dies gilt vom Beginne des Brandopfers und des Erstgeborenen. – Er lehrt uns demnach, daß die Opfer einander nicht aufheben, und dies geht ja hervor schon aus [dem Schriftverse:] er nehme vom Blute des Farren und vom Blute des Ziegenbockes!? –

ו והני תנאי מולקח מדם הפר ומדם השעיר לא ילפי קסברי אין מערבין לקרנות מדם דם לא יליף דם דם לא משמע להו

6 [Hierüber streiten] Tannaím, einer entnimmt es aus diesem und einer entnimmt es aus jenem. Alle Tannaím entnehmen esnicht aus [dem Schriftverse:] er nehme vom Blute des Farren und vom Blute des Ziegenbockes, denn sie sind der Ansicht, man vermische [beim Besprengen] der Hörner [das Blut]nicht; aus der Wiederholung [des Wortes] Blut entnehmen sie es ebenfalls nicht, weil ihnen [die Auslegung des Wortes] Blut nicht einleuchtet;

ז אלא מקודש הם מאי טעמא לא ילפי קסברי קודש הם הם קריבין ואין תמורתן קריבה

7 weshalb aber entnehmen sie es nicht aus [den Worten]: sie sind heilig!? – [Sie legen aus:] sie sind heilig, sie sind darzubringen, nicht aber ist das Eingetauschte von diesen darzubringen. –

ח ואידך נפקא ליה (ויקרא כז, כו) מאם שור אם שה לה' הוא הוא קרב ואין תמורתו קריבה

8 Und jener!? – Dies entnimmt er aus [dem Schriftverse:]ob ein Rind oder ein Schaf, dem Herrn gehört es, es selbst ist darzubringen, das Eingetauschte aber ist nicht darzubringen. –

ט ת"ש נתן למעלה ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה אלו ואלו עולין לו

9 Komm und höre: Hat man es ohne zu fragen oberhalb gesprengt, so stimmen alle überein, daß man es dann unterhalb sprenge, und beide werden ihm angerechnet.

י מאי לאו דאיערוב חטאת ועולה וכיון דיהיב ליה למעלה הוו להו שירים וקתני אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה ושמע מינה מקום עולה מקום שירים

10 Doch wohl, wenn ein Sündopfer und ein Brandopfer vermischt worden sind; wenn man oberhalb gesprengt hat, ist es ja zurückbleibendesBlut, dennoch lehrt er, alle stimmen überein, daß man es dann unterhalbsprenge. Hieraus ist somit zu entnehmen, daß die Stelle des Brandopfers die Stelle des zurückbleibenden Blutes ist!?

יא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר אמרי במערבא הכא במאי עסקינן כגון דאיערב חטאת החיצונה בשירים

11 Als R. Jiçḥaq b. Joseph kam, sagte er: Im Westen erklärten sie, hier handle es sich um den Fall, wenn das außerhalb zu sprengende [Blut des] Sündopfers mit dem zurückbleibendenvermischt worden ist.

יב א"ל אביי ונימא מר כגון דאיערב בשירים דלמא הא קמ"ל אפילו למ"ד שירים מעכבין חסרו אין מעכבין

12 Abajje sprach zu ihm: Sollte doch der Meister erklären, wenn es mit dem zurückbleibendenvermischt worden ist!? – Vielleicht lehrt er uns folgendes: selbst nach demjenigen, welcher sagt, das Ausgießensei unerläßlich, ist nichts dabei, wenn davon etwas fehlt.

יג א"ל רבא תוספאה לרבינא הא אוקימנא ההיא ברובא עליונים וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד [א"ל] ה"מ למאן דאמרו מעיקרא אין בילה מסקנא בכוסות פליגי:

13 Raba Tospaa͑ sprach zu Rabina: Wir haben ja erklärt, diese Lehre spreche von dem Falle, wenn das oberhalb zu sprengende mehr ist und man oberhalb im Quantum des unterhalb zu sprengenden mit einem Überschüsse aufgetragenhat!? – Dies nur nach der ursprünglichen Auffassung, es gebe keine Vermengung, nach der späteren Erklärung aber streiten sie über [die Verwechselung] der Gefäße.

יד <big>מתני׳</big> הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ ישפכו לאמה נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים כשר

14 IST INNERHALBZU SPRENGENDES [BLUT] MIT AUSSERHALB ZU SPRENGENDEM VERMISCHT WORDEN, SO IST ES IN DEN KANAL ZU GIESSEN; HAT MAN ES ZUERST AUSSERHALB UND NACHHER INNERHALB GESPRENGT, SO IST ES GÜLTIG,

טו בפנים וחזר ונתן בחוץ רבי עקיבא פוסל וחכמים מכשירים שר"ע אומר כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל פסולין וחכמים אומרים חטאת בלבד רבי אליעזר אומר אף האשם שנאמר (ויקרא ז, ז) כחטאת כאשם:

15 WENN ZUERST INNERHALB UND NACHHER AUSSERHALB, SO IST ES NACH R. A͑QIBA UNGÜLTIGUND NACH DEN WEISEN GÜLTIG. R. A͑QIBA SAGT NÄMLICH, JEDES BLUT, DAS ZUR SÜHNUNG IN DEN TEMPEL GEKOMMEN IST, SEI UNTAUGLICH; DIE WEISEN SAGEN, NUR DAS DES SÜNDOPFERS; R. ELIE͑ZER SAGT, AUCH DAS DES SCHULDOPFERS, DENN ES HEISST:gleich dem Sündopfer und dem Schuldopfer.

טז <big>גמ׳</big> וניפלוג נמי ר"א בהא

16 GEMARA. Sollte R. Elie͑zerauch gegen diese Lehre streiten!? –

יז היכי ליעביד ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים כך מצוה להקדים פנים לחוץ

17 Wie sollte denn hierbei verfahren werden; wollte man zuerst außerhalb und nachher innerhalb sprengen, so ist ja, wie es Gebot ist, das obere früher als das unterezu sprengen, auch Gebot, innerhalb früher als außerhalb zu sprengen. – Sollte man doch zuerst innerhalb und nachher außerhalb sprengen!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel