Zevachim 161

Kapitel 161

א וכי תימא ה"נ בנתערב באחת אי הכי אמר לו רבי יהושע הרי הוא עובר על בל תוסיף הכא בל תוסיף מהיכא

1 Wolllest du erwidern, ebenfalls in dem Falle, wenn es mit dem Quantum einer einmaligen Sprengung vermischt worden ist, wieso sagt R. Jehošua͑ demnach, man begehe das Verbot des Hinzufügens, hierbei erfolgt ja keineHinzufügung!?

ב אלא אמר רבא בבלול לא פליגי כי פליגי בכוסות לר"א אית ליה רואין לרבנן לית להו רואין

2 Vielmehr, erklärte Raba, sie streiten nicht über das Vermengte, sondern über [verwechselte] Gefäße; R. Elie͑zer hält von der Annahme, und die Rabbanan halten nichts von der Annahme. –

ג ובבלול לא פליגי והתניא א"ר יהודה לא נחלקו ר"א וחכמים על דם חטאת שנתערב בדם עולה שיקרב ברובע ונרבע שלא יקרב על מה נחלקו על דם תמימה שנתערב בדם בעלת מום שר"א אומר יקרב בין בבלול בין בכוסות וחכ"א לא יקרב

3 Streiten sie etwa nicht über das Vermengte, es wird ja gelehrt: R. Jehuda sagte: R. Elie͑zer und die Weisen stimmen überein über den Fall, wenn das Blut eines Sündopfers mit dem Blute eines Brandopfers vermischt worden ist, daß es darzubringen sei, und wenn mit dem eines aktiv oder passiv zur Bestialität verwandten [Tieres], daß es nicht darzubringen sei, sie streiten nur über den Fall, wenn das Blut eines fehlerfreien mit dem Blute eines fehlerbehafteten vermischt worden ist; R. Elie͑zer sagt, es sei darzubringen, einerlei ob es vermengt oder die Gefäße [verwechselt worden sind], und die Weisen sagen, es sei nicht darzubringen!? –

ד רבי יהודה אליבא דר"א מתני בין בבלול בין בכוסות ורבנן בכוסות פליגי

4 R. Jehuda sagte es nach R. Elie͑zer sowohl hinsichtlich des Vermengten als auch hinsichtlich der [verwechselten] Gefäße, die Rabbanan aber streiten nur hinsichtlich der [verwechselten] Gefäße.

ה אמר אביי לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה

5 Abajje sagte: Diesgilt nur vom Beginne des Sündopfersund des Brandopfers,

ו אבל סוף חטאת [ועולה] דברי הכל מקום עולה מקום שיריים א"ל רב יוסף הכי אמר רב יהודה שירים צריכין איצטבא

6 ist es aber am Schlusse des Sündopferserfolgt, so sind alle der Ansicht, die Stelle des Brandopfers sei die Stelle des zurückbleibendenBlutes. R.Joseph sprach zu ihm: Folgendes sagte R. Jehuda: für das zurückbleibende ist der Vorsprungerforderlich.

ז וכן אמר ר"ש לא שנו אלא תחלת חטאת ועולה אבל סוף חטאת ועולה דברי הכל מקום עולה מקום שירים א"ר יוחנן ואיתימא רבי אלעזר עדיין היא מחלוקת

7 Ebenso sagte auch Reš Laqiš: Dies gilt nur vom Beginne des Sündopfers und des Brandopfers, ist es aber am Schlüsse des Sündopfers und [Beginn] des Brandopfers erfolgt, so sind alle der Ansicht, die Stelle des Brandopfers sei die Stelle des zurückbleibenden Blutes. R. Joḥanan, nach anderen R. Elea͑zar, aber sagt, auch darüber bestehe ihr Streit.

ח מתיב רב הונא בר יהודה קדש הם שאם נתערב בדם קדשים אחרים יקרבו מאי לאו סוף עולה ובכור וש"מ מקום עולה מקום שירים לא תחילת עולה ובכור

8 R. Hona b. Jehuda wandte ein:Sie sind heilig; ist esmit dem Blute anderer Opfer vermischt worden, so werde es dargebracht. Doch wohl, wenn beim Schlüsse des Brandopfers und dem [Beginne] des Erstgeborenen, somit ist hieraus zu entnehmen, daß die Stelle des Brandopfers die Stelle des zurückbleibendenBlutes ist!? – Nein, dies gilt vom Beginne des Brandopfers und des Erstgeborenen. –

ט ומאי קא משמע לן דאין עולין מבטלים זה את זה האי (ויקרא טז, יד) מולקח מדם הפר ומדם השעיר נפקא תנאי היא איכא דנפקא ליה מהכא ואיכא דנפקא ליה מהכא

9 Er lehrt uns demnach, daß die Opfer einander nicht aufheben, und dies geht ja hervor schon aus [dem Schriftverse:]er nehme vom Blute des Farren und vom Blute des Ziegenbockes!? – [Hierüber streiten] Tannaím; einer entnimmt es aus diesem und einer entnimmt es aus jenem.

י מתיב רבא (ויקרא א, ה) והקריבו בני אהרן את הדם וזרקו את הדם מה

10 Raba wandte ein:Die Söhne Ahrons sollen das Blut heranbringen und sprengen;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel