Zevachim 181

Kapitel 181

א ואף ע"ג דמוספין קדישי אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי

1 Obgleich doch die Zusatzopfer heiligersind. – Erstreckt sich denn die Šabbath[weihe] nur auf das Zusatzopfer und nicht auch auf das beständige Opfer!? -

ב ת"ש מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש אטו ראש חודש למוספין דידיה אהני למוספי שבת לא אהני

2 Komm und höre: Das Zusatzopfer des Šabbaths geht dem Zusatzopfer des Neumondesvor. – Erstreckt sich denn [die Heiligkeit] des Neumondes nur auf sein Zusatzopfer und nicht auch auf das des Šabbaths!? –

ג תא שמע מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה אע"ג דראש השנה קדשה אטו ראש השנה למוספי דידיה אהני למוספי ראש חודש לא אהני

3 Komm und höre: Das Zusatzopfer des Neumondes geht dem Zusatzopfer des Neujahres vor. Obgleich doch das des Neujahres heiliger ist. – Erstreckt sich denn die Neujahrs[weihe] nur auf sein Zusatzopfer und nicht auch auf das des Neumondes!?

ד ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אע"ג דברכת היום קדישה אטו שבת לברכת היום אהנאי לברכת היין לא אהנאי

4 Komm und höre: Der Segen über den Wein ist oft und der Segen über die Tages[weihe]ist seltener, und von öfterem und seltenerem geht das öftere vor. Obgleich doch der Segen über die Tages[weihe] heiliger ist. – Erstreckt sich denn die Šabbath[weihe] nur auf den Segen über den Tag und nicht auch auf den Segen über den Wein!? –

ה תא שמע דאמר רבי יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין אטו שבת לתפלת מוספין אהנאי לתפלת מנחה לא אהנאי

5 Komm und höre: R. Joḥanan sagte: Die Halakha ist, man verrichte zuerst das Vespergebet und nachher das Zusatzgebet. – Erstreckt sich denn die Šabbath[weihe] nur auf das Zusatzgebet und nicht auch auf das Vespergebet!? –

ו ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין הא אידי ואידי דיום חטאת ואשם קדמי ואע"ג דשלמים תדירי

6 Komm und höre: Von einem gestrigen Heilsopfer und einem heutigen Sündopfer oder Schuldopfer geht das gestrige vor. Demnach geht, wenn beide von heute sind, das Sündopfer oder das Schuldopfer vor; obgleich doch das Heilsopfer öfter ist.

ז אמר רבא מצוי קאמרת תדיר קמיבעיא לן מצוי לא קמיבעיא לן

7 Raba erwiderte: Du sprichst vom Häufigeren, wir aber fragen hinsichtlich des Öfterenund nicht hinsichtlich des Häufigeren.

ח אמר ליה רב הונא בר יהודה לרבא אטו מצוי לאו תדיר והתניא אוציא את הפסח שאינו תדיר ולא אוציא את המילה שהיא תדירה

8 R. Hona b. Jehuda sprach zu Raba: Wird etwa das Häufigere nicht auch als öfteres bezeichnet, es wird ja gelehrt: Ich schließe das Pesaḥopfer aus, das nicht öfter vorkommt, und ich schließe nicht die Beschneidung aus, die öftervorkommt!? –

ט מאי תדירה תדירה במצות ואיבעית אימא מילה לגבי פסח כי תדיר דמיא

9 Unter ‘öfter’ ist zu verstehen, inbetreff der Gebote. Wenn du aber willst, sage ich: dem Pesaḥopfer gegenüber ist die Beschneidung öfter.

י איבעיא להו תדיר ושאינו תדיר וקדים ושחט לשאינו תדיר מאי מי אמרינן כיון דשחטיה מקריב ליה או דלמא יהיב לאחר דממרס בדמו עד דמקריב ליה לתדיר והדר מקריב לשאינו תדיר

10 Sie fragten: Wie ist es, wenn eines öfter und eines seltener ist, und man zuerst das seltenere geschlachtet hat: sagen wir, da es bereits geschlachtet ist, sei es darzubringen, oder lasse man jemand das Blut umrühren, bis das öftere dargebracht worden ist, und erst nachher bringe man das seltenere dar!?

יא אמר רב הונא מסורא ת"ש שלמים של אמש חטאת ואשם של יום של אמש קודם לשל יום הא דיום דומיא דאמש

11 R. Hona aus Sura erwiderte: Komm und höre: Von einem gestrigen Heilsopfer und einem heutigen Sündopfer oder Schuldopfer geht das gestrige dem heutigen vor; demnach gehen das Sündopfer und das Schuldopfer vor, wenn sie von heute sind und dem gestrigen gleichen,

יב וה"ד דקדים שחטיה לשלמים חטאת ואשם קדמי

12 wenn man nämlich das Heilsopfer zuerst geschlachtet hat. –

יג דלמא שלמים דאמש וחטאת ואשם דיום היכי משכחת לה דשחטינהו לתרוייהו אבל לא שחטינהו לתרוייהו תיבעי לך

13 Vielleicht gilt der Fall vom gestrigen Heilsopfer und dem heutigen Sündopfer oder Schuldopfer nur dann, wenn beide geschlachtetsind, wenn aber nicht beide geschlachtetsind, so ist es fraglich. –

יד ת"ש ד"א ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם

14 Komm und höre: Eine andere Erklärung: der Segen über den Wein ist öfter und der Segen über die Tages[weihe] ist seltener, und von öfterem und seltenerem geht das öfterevor. –

טו ה"נ דכיון דאתיין כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

15 Hierbei ist es, da erbereits vorhanden ist, ebenso, als wären beide geschlachtet. –

טז ת"ש דא"ר יוחנן הלכה מתפלל אדם של מנחה ואח"כ של מוספין ה"נ כיון דמטי זמן תפלת מנחה כמאן דשחיטי תרוייהו דמי

16 Komm und höre: R. Joḥanan sagte: Die Halakha ist, man verrichte zuerst das Vespergebet und nachher das Zusatzgebet. – Hierbei ist es ebenfalls, da die Zeit des Vespergebetes bereits herangereicht ist, ebenso als wären beide geschlachtet.

יז אמר ליה רב אחא בריה דרב אשי לרבינא שחטו קודם חצות פסול מפני שנאמר בו (שמות יב, ו) בין הערבים קודם לתמיד כשר ויהא ממרס בדמו עד שיזרוק הדם

17 R. Aḥa, Sohn, des R. Aši, sprach zu Rabina: [Es wird gelehrt:] Hat man esvormittags geschlachtet, so ist es untauglich, denn es heißt:gegen Abend; wenn vor dem beständigenOpfer, so ist es tauglich, und jemand rühre das Blut um, bis das Blut [des beständigen Opfers] gesprengt ist. –

יח הכא במאי עסקינן כגון דקדים שחטיה לתמיד ברישא אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי מתניתין נמי דיקא דקתני עד שיזרק הדם (תמיד) ולא קתני עד שישחוט ויזרק דם ש"מ:

18 Hier handelt es sich um den Fall, wenn man das beständige Opfer bereits geschlachtet hat. R. Aḥa der Greis sprach zu R. Aši: Dies geht auch aus jener Lehre hervor, denn es heißt: bis das Blut des beständigen Opfers gesprengt ist, es heißt aber nicht: bis es geschlachtet und das Blut gesprengt ist. Schließe hieraus.

יט ובכולן כהנים רשאין כו': מאי טעמא אמר קרא (במדבר יח, ח) למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

19 DIES ALLES DÜRFEN DIE PRIESTER &C. AUS welchem Grunde? – Die Schrift sagt:zum Salben, vornehm, wie Königeessen.

כ <big>מתני׳</big> אמר רבי שמעון אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע

20 R. ŠIMO͑N SAGTE: ŠIEHST DU ÖI. IM TEMPELHOFEVERTEILEN, SO BRAUCHST DU NICHT FRAGEN, WELCHES BEWENDEN ES DAMIT HABE; ES IST VOM SPEISOPFERFLADEN EINES JISRAÉLITEN ODER VOM LOG [ÖL] EINES AUSSÄTZIGEN ZURÜCKGEBLIEBENES.

כא אם ראית שמן שהוא ניתן על גבי האישים אין צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן רבי טרפון אומר מתנדבין שמן:

21 SIEHST DU ÖL AUF DAS ALTARFEUERTUN, SO BRAUCHST DU NICHT FRAGEN, WELCHES BEWENDEN ES DAMIT HABE; ES IST VOM SPEISOPFERFLADEN DER PRIESTER ODER VOM SPEISOPFER DES GESALBTEN PRIESTERS ZURÜCKGEBLIEBENES, DENN MAN SPENDET KEIN ÖL, R. TRYPHON SAGT, MAN SPENDE AUCH ÖL.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel