Zevachim 182

Kapitel 182

א <big>גמ׳</big> אמר שמואל לדברי ר"ט המתנדב שמן קומצו ושיריו נאכלין מאי טעמא אמר קרא קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן וכי מנחה מה מנחה קומצה ושיריה נאכלין אף שמן קומצו ושיריו נאכלין

1 GEMARA. Šemuél sagte: Nach der Ansicht desjenigen, welchersagt, man spende Öl, hebe man den Haufen abund das Zurückbleibende werde gegessen. – Aus welchem Grunde? – Die Schrift sagt:ein Speisopfer, dieslehrt, daß man Öl freiwillig spenden könne, und zwar gleich einem Speisopfer, von dem der Haufe abgehoben und das Zurückbleibende gegessen wird.

ב א"ר זירא אף אנן נמי תנינא א"ר שמעון אם ראית שמן שמתחלק בעזרה אי אתה צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע שאין מתנדבין מכלל דמ"ד מתנדבין מתחלק

2 R. Zera sagte: Auch wir haben demgemäßgelernt: R. Šimo͑n sagte: Siehst du Öl im Tempelhofe verteilen, so brauchst du nicht fragen, welches Bewenden es damit habe; es ist vom Speisopferfladen eines Jisraéliten oder vom Log [Öl] eines Aussätzigen zurückgebliebenes, denn man spendet kein Öl. Demnach wird es verteilt nach demjenigen, welcher sagt, man spende es.

ג אמר ליה אביי אימא סיפא אם ראית שמן שניתן על גבי אישים אי אתה צריך לשאול מהו אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח שאין מתנדבין שמן מכלל דלמ"ד מתנדב כולן לאישים לאביי קשיא רישא לרבי זירא קשיא סיפא

3 Abajje sprach zu ihm: Wie ist demnach der Schlußsatz zu erklären: siehst du Öl auf das Altarfeuer tun, so brauchst du nicht fragen, welches Bewenden es damit habe; es ist vom Speisopferfladen der Priester oder vom Speisopfer des gesalbten Priesters zurückgebliebenes, denn man spendet kein Öl. Demnach wird es nach demjenigen, welcher sagt, man spende es, vollständig auf das Altarfeuer getan. Gegen Abajje ist der Anfangsatz und gegen R. Zera ist der Schlußsatz als Einwand zu erheben!?

ד בשלמא לרבי זירא רישא בשירים סיפא בקומץ אלא לאביי קשיא תנא רישא אטו סיפא

4 Allerdings ist nach R. Zera zu erklären, der Anfangsatz spreche vom Zurückbleibendenund der Schlußsatz vom Haufen, aber gegen Abajje besteht ja ein Einwand. – Er lehrt den Anfangsatz wegen des Schlußsatzes. –

ה בשלמא סיפא תני משום רישא אלא רישא משום סיפא מי תני אין אמרי במערבא תנא רישא משום סיפא:

5 Allerdings kann ein Schlußsatz wegen des Anfangsatzes gelehrt werden, wieso aber kann ein Anfangsatz wegen des Schlußsatzesgelehrt werden!? – Freilich, im Westen sagten sie, der Anfangsatz werde wegen des Schlußsatzes gelehrt. –

ו ת"ש יין כדברי ר"ע לספלים שמן כדברי רבי טרפון לאישים מאי לאו מדיין כולו לספלים שמן כולו לאישים מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא

6 Komm und höre: Der Wein kommt nach R. A͑qibain die Beckenund das Öl nach R. Tryphonauf das Altarfeuer. Wie nun der Wein vollständig in die Becken kommt, ebenso kommt auch das Öl vollständig aufs Altarfeuer!? – Wieso denn, dies so und jenes anders.

ז אמר רב פפא כתנאי שמן לא יפחות מלוג רבי אומר שלשת לוגין במאי קמיפלגי אמרוה רבנן קמיה דרב פפא דון מינה ומינה דון מינה ואוקי באתרה איכא בינייהו

7 R. Papa sagte: [Hierüber streiten] folgende Tannaím: Nicht weniger als ein Log; Rabbi sagt, als drei Log. Worin besteht ihr Streit? Die Jünger sprachen vor R. Papa: Ob man etwas in jeder Beziehung folgere oder man es folgere und bei seiner Bestimmunglasse.

ח דרבנן סברי מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין [ומינה מה מנחה לוג שמן אף כאן לוג שמן ומה מנחה קומצה ושיריה נאכלין אף שמן קומצו ושיריו נאכלין

8 Die Rabbanan sind der Ansicht, wie man ein Speisopfer spenden kann, ebenso kann man auch Ölspenden,

ט ואידך ממנחה מה מנחה מתנדבין אף שמן מתנדבין ואוקי באתרה] כנסכים מה נסכים שלשת לוגין [אף שמן שלש לוגין ומה נסכים כולן לספלין] אף שמן כולן לאישים

9 und der andere vergleicht esmit dem Gußopfer: beim Öl sind wie bei diesem drei Log erforderlich, und ebenso vollständig für das Altarfeuer.

י אמר ליה רב פפא לאביי אי ממנחה מייתי לה [רבי] דכ"ע דון מינה ומינה אלא רבי מאזרח גמר לה

10 R. Papa sprach zu Abajje: Würde Rabbi [die Ölspende] vom Speisopfer gefolgert haben, so wäre er ebenfalls der Ansicht, daß sie diesem in jeder Beziehung gleiche; er folgert sie aber [durch das Wort] Eingeborener.

יא א"ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא מי מצית אמרת הכי והתניא קרבן מנחה מלמד שמתנדבין שמן וכמה שלשה לוגין ומאן שמעת ליה דאמר שלשה לוגין רבי היא וקא מייתי לה מקרבן א"ל אי תניא תניא

11 R. Hona, Sohn des R. Nathan, sprach zu R. Papa: Wieso kannst du dies sagen, es wird ja gelehrt: Opfer, dies lehrt, daß man Öl spenden könne, und es sind drei Log erforderlich. Derjenige, welcher sagt, es seien drei Log erforderlich, ist ja Rabbi, und er folgert es durch [das Wort] Opfer!? Dieser erwiderte: Ist dies gelehrt worden, so ist es gelehrt worden.

יב אמר שמואל המתנדב יין מביא ומזלפו על גבי האישים מ"ט אמר קרא (במדבר טו, י) ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחוח לה' והא קא מכבי כיבוי במקצת לא שמיה כיבוי

12 Šemuél sagte: Wer Wein spendet, hole ihn und sprenge ihn aufs Altarfeuer, denn die Schrift sagt:und Wein sollst da zum Gußopfer darbringen, ein ViertelHin, zum wohlgefälligen Gerüche für den Herrn. – Man löscht ja dadurch [das Feuer]!? – Das teilweise Löschen gilt nicht als Löschen. –

יג איני והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה חייב דליכא אלא האי איבעית אימא כיבוי דמצוה שאני

13 Dem ist ja aber nicht so, R. Naḥman sagte ja im Namen des Rabba b. Abuha, wer eine Kohle vom Altar herabnimmt und sie auslöscht, seischuldig!? – Wenn nur diese eine vorhanden ist. Wenn du aber willst, sage ich: anders ist es, wenn durch das Löschen ein Gebot ausgeübt wird. –

יד ת"ש דתנא ר"א בן יעקב כלפי שנתנה תורה לתרום יכול יכבה ויתרום אמרת לא יכבה שאני התם אפשר דיתיב ונטר

14 Komm und höre: R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagte: Da die Tora das Abheben [der Asche] angeordnet hat, so könnte man glauben, man lösche [die Kohlen]und hebe sie ab, so heißt es:und erlösche nicht!? – Anders ist es hierbei, denn man kannwarten. –

טו ת"ש יין כדברי ר"ע לספלים שמן כדברי רבי טרפון לאישים ועוד תניא יין נסך לספלים או אינו אלא לאישים אמרת לא יכבה

15 Komm und höre: Der Wein kommt nach R. A͑qiba in die Becken und das Öl nach R. Tryphon auf das Feuer. Ferner wird gelehrt: Der Libationswein kommt in die Becken. Vielleicht ist dem nicht so, sondern aufs Altarfeuer? Es heißt: und erlösche nicht!? –

טז לא קשיא הא רבי יהודה הא ר"ש למימרא דשמואל כר"ש סבירא ליה והאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת ברה"ר בשביל שלא יזוקו בה רבים

16 Das ist kein Einwand; eines nach R. Jehudaund eines nach R. Šimo͑n. – Demnach wäre Šemuél der Ansicht R. Simons, und dem widersprechend sagte Šemuél, man dürfeeine Metallkohle auf öffentlichem Gebiete auslöschen, damit das Publikum nicht zu Schaden komme,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel