Zevachim 194

Kapitel 194

א עד שיבלע בבשרה

1 nur wenn es vom Fleische absorbiert hat.

ב יכול נגע במקצת חתיכה יהא כולו פסול ת"ל יגע הנוגע פסול הא כיצד חותך את מקום שבלע בבשרה ולא בגידין ולא בעצמות ולא בקרנים ולא בטלפים

2 Man könnte glauben, wenn ein Teil des Stückes berührt worden ist, sei das ganze untauglich, so heißt es berührt, nur das Berührte ist untauglich. Wie mache man es nun? Man schneide die Stelle ab, die absorbiert hat. Das Fleisch, nicht aber die Sehnen, noch die Knochen, noch die Hörner, noch die Klauen.

ג יקדש להיות כמוה הא כיצד אם פסולה היא תפסל [ואם] כשרה היא תאכל כחמור שבה

3 Soll heilig sein, gleich diesem; wieso dies? Ist es untauglich, so ist auch jenes untauglich, und ist es tauglich, so ist es nach Vorschrift des Strengerenzu essen. –

ד אמאי וניתי עשה ולידחי את לא תעשה אמר רבא אין עושה דוחה את לא תעשה שבמקדש

4 Weshalb denn, sollte doch das Gebotdas Verbotverdrängen!? Raba erwiderte: Ein Gebot verdrängt nicht ein Verbot im Tempel.

ה שנאמר (שמות יב, מו) ועצם לא תשברו בו ר"ש בן מנסיא אומר אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח אמאי ניתי עשה ולידחי את לא תעשה אלא אין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש

5 Es wird nämlich gelehrt:Ihr sollt keinen Knochen davon zerbrechen; R. Šimo͑n b. Menasja sagte, einerlei ob einen Knochen, in dem Mark ist, oder einen Knochen, in dem kein Mark ist. Weshalb denn, sollte doch das Gebotdas Verbot verdrängen? Vielmehr verdrängt ein Gebot nicht ein Verbot im Tempel.

ו רב אשי אמר יקדש עשה הוא ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה

6 R. Aši erklärte: [Die Worte] soll heilig sein sind ein Gebot, und ein Gebot verdrängt nicht ein Verbot und ein Gebot. –

ז אשכחן חטאת דמתקדש בבלוע שאר קדשים מנלן אמר שמואל משום ר"א (ויקרא ז, לז) זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים

7 Wir wissen nun, daß das Sündopfer durch die Absorption Heiligkeit überträgt, woher dies von den übrigen Opfern? Šemuél erwiderte im Namen R. Elie͑zers:Dies ist das Gesetz für das Brandopfer, das Speisopfer, das Sündopfer, das Schuldopfer, das Einweihungsopfer und die Schlachtung des Heilsopfers.

ח [לעולה] כי עולה מה עולה טעונה כלי אף כל טעונה כלי מאי כלי אילימא מזרק בשלמי ציבור נמי כתיב בהו (שמות כד, ו) ויקח משה חצי הדם וישם באגנות

8 Brandopfer, wie beim Brandopfer ein Gerät erforderlich ist, ebenso ist auch bei allen übrigen ein Gerät erforderlich. – Welches Gerät, wollte man sagen, ein Becken, so heißt es ja auch vom Gemeinde-Heilsopfer:und Moše nahm die Hälfte des Blutes und tat es in Becken!? –

ט אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב (בראשית כב, י) וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא דכתיב (בראשית כב, יג) ויעלהו לעולה תחת בנו

9 Vielmehr, ein Messer. – Woher dies vom Brandopfer selber? – Es heißt:da streckte Abraham seine Hand aus und nahm das Messer, und da war es ein Brandopfer, wie es heißt:er brachte ihn als Brandopfer statt seines Sohnes dar.

י מנחה מה מנחה אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה אף כל אינם נאכלין אלא לזכרי כהונה מאי היא אי חטאת ואשם בהדיא כתיב בהו (ויקרא ז, ו) כל זכר בכהנים יאכלנו

10 Speisopfer, wie das Speisopfer nur von Männern aus der Priesterschaft gegessen werden darf, ebenso dürfen auch alle übrigen nur von Männern aus der Priesterschaft gegessen werden. – Welche sind es, wenn Sündopfer und Schuldopfer, so heißt es ja von diesen ausdrücklich:Jeder Mann unter den Priestern darf es essen,

יא ואי שלמי ציבור מריבוייא דקרא אתי (במדבר יח, י) בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אותו לימד על שלמי ציבור שאינן נאכלין אלא לזכרי כהונה

11 und wenn Heilsopfer der Gemeinde, so ist es ja aus einer Einschließung der Schrift zu entnehmen:an hochheiliger Stelle sollst du es essen, jeder Mann darf es essen, dies lehrt, daß Heilsopfer der Gemeinde nur von Männern aus der Priesterschaft gegessen werden dürfen!? –

יב תנאי היא

12 [Hierüber streiten] Tannaím;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel