Zevachim 195

Kapitel 195

א איכא דנפקא ליה מהכא ואיכא דנפקא ליה מהכא
1 manche entnehmen es aus diesem und manche entnehmen es aus jenem. –
ב חטאת מה חטאת מתקדשת בבלוע אף כל מתקדשת בבלוע
2 Sündopfer, wie das Sündopfer durch Absorption Heiligkeit überträgt, ebenso übertragen auch alle übrigen Heiligkeit durch Absorption.
ג אשם מה אשם אין שפיר ושליא קדוש בו אף כל אין שפיר ושליא קדוש בו קסבר וולדות קדשים בהווייתן הן קדושים ודנין אפשר משאי אפשר
3 Schuldopfer, wie beim Schuldopfer nicht Eihaut und Nachgeburtheiligsind, ebenso sind auch bei allen übrigen Eihaut und Nachgeburt nicht heilig. Er ist somit der Ansicht, die Jungen der Opfer seien erst bei ihrem Vorhandenseinheilig; ferner auch, daß man hinsichtlich des Möglichen vom Unmöglichenfolgere.
ד מלואים מה מלואים מותריהן בשריפה ואין בעלי חיים במותריהן אף כל מותריהן בשריפה ואין בעלי חיים במותריהן
4 Einweihungsopfer, wie beim Einweihungsopfer das Zurückbleibende verbrannt wurde und Lebendes nicht als Zurückbleibendes vorhandenwar, ebenso ist auch bei allen anderen das Zurückbleibendezu verbrennen, und Lebendesgilt nicht als Zurückbleibendes.
ה שלמים מה שלמים מפגלין ומתפגלין אף כל מפגלין ומתפגלין
5 Heilsopfer, wie Heilsopfer verwerflich machenund verwerflich werden, ebenso können auch alle übrigen verwerflich machen und verwerflich werden.
ו במתניתא תנא משמיה דר"ע מנחה מה מנחה מתקדשת בבלוע אף כל מתקדשת בבלוע
6 In einer Barajtha wird im Namen R. A͑qibas gelehrt: Speisopfer, wie das Speisopfer durch Absorption die Heiligkeit überträgt, ebenso übertragen auch alle übrigen die Heiligkeit durch Absorption.
ז ואיצטריך למכתב מנחה ואיצטריך למכתב חטאת דאי אשמעינן מנחה דאיידי דרכיכא מיבלעא אבל חטאת אימא לא ואי אשמעינן חטאת משום דקריר אבל מנחה אימא לא צריכא
7 Und es muß sowohl vom Speisopfer als auch vom Sündopfer gelehrt werden. Würde es nur vom Speisopfer gelehrt worden sein, [so könnte man glauben,] nur dieses absorbiere, weil es locker ist, nicht aber das Sündopfer. Und würde er es nur vom Sündopfer gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil eseindringt, nicht aber das Speisopfer. Daher ist beides nötig.
ח חטאת מה חטאת אינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית אף כל אינה באה אלא מן החולין וביום ובידו הימנית וחטאת מנלן אמר רב חסדא אמר קרא (ויקרא טז, ו) והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו משלו ולא משל ציבור ולא משל מעשר
8 Sündopfer, wie das Sündopfer nur von Profanem, am Tage und mit der rechten Hand dargebracht wird, ebenso werden auch alle übrigen nur von Profanem, am Tage und mit der rechten Hand dargebracht. – Woher dies vom Sündopfer selbst? R. Ḥisda erwiderte: Die Schrift sagt:<i>Ahron bringe seinen Sündopferfarren heran</i>, seinen, nicht aber von Gemeindemitteln und nicht vom Zehnten. –
ט ביום (ויקרא ז, לח) מביום צוותו נפקא כדי נסבה
9 Daß es am Tage erfolgen muß, geht ja hervor aus [den Worten:]<i>am Tage, da er gebot</i>!? – Dies lehrt er unnötig. –
י בידו הימנית מדרבה בר בר חנה נפקא דאמר רבה בר בר חנה אמר ר"ל כל מקום שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין כדי נסבה
10 Daß es mit der rechten Hand erfolgen muß, geht ja hervor aus einer Lehre des Rabba b. Bar Ḥana, denn Rabba b. Bar Ḥana sagte im Namen des Reš Laqiš, überall, wo ‘Finger’ und ‘Priester’ genanntwerden, sei der der Rechten zu verstehen!? – Er lehrt es unnötig.
יא ואיבעית אימא סבר לה כר"ש דאמר אצבע לא בעיא כהונה כהונה בעיא אצבע
11 Wenn du aber willst, sage ich: er ist der Ansicht R. Šimo͑ns, welcher sagt, wenn es ‘Finger’ heißt, brauche es nicht ‘Priester’ zu heißen, und wenn es ‘Priester’ heißt, müsse es auch ‘Finger’heißen.
יב אשם מה אשם עצמותיו מותרין אף כל עצמותיו מותרין
12 Schuldopfer, wie die Knochen eines Schuldopfers erlaubtsind, ebenso sind auch bei allen übrigen die Knochen erlaubt.
יג אמר רבא פשיטא לי
13 Raba sagte: Es ist mir entschieden,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel