Zevachim 198

Kapitel 198

א ומגריפה בתוכו ואמר לבי על הסל ואין לבי על המגריפה הסל טהור והמגריפה טמאה

1 und die Schaufel sich darin befand, und er sagt, er habe nur auf den Korb und nicht auf die Schaufelgeachtet, so ist der Korb rein und die Schaufel unrein.

ב ותטמא מגריפה לסל אין כלי מטמא כלי ותטמא מה שבתוכו אמר רבא באומר שמרתיה מדבר המטמאה ולא שמרתיה מדבר הפוסלה

2 Sollte doch die Schaufel den Korb unrein machen!? Ein Gerät macht kein Gerätunrein. Sollte sie doch den Inhalt unrein machen!? Raba erklärte: Wenn er sagt, er habe auf verunreinigende Dinge geachtet, nicht aber auf untauglich machendeDinge.

ג איגלגל מילתא ומטאי לקמיה דרבי אבא בר ממל א"ל לא שמיע להו הא דאמר רבי יוחנן א"ר האוכל שלישי של תרומה אסור לאכול ומותר ליגע

3 Die Sacheging weiter und kam zu R. Abba b. Mamal; da sprach er: Sie hörten nicht das, was R. Joḥanan im Namen Rabbis gesagt hat, daß nämlich, wer drittgradiges von Hebegegessen hat, [Geheiligtes] nicht essen darf, wohl aber berühren.

ד אלמא באכילה עבוד רבנן מעלה בנגיעה לא עבוד רבנן מעלה:

4 Hieraus ist zu entnehmen, daß die Rabbanan eine Verschärfung getroffen haben hinsichtlich der Berührung, nicht aber hinsichtlich des Essens.

ה ואינו חולק לאכול כו': מיפלג הוא דלא פליג וכי מזמני ליה אכיל

5 AUCH ERHÄLT ER KEINEN ANTEIL &C. ZU ESSEN. Er erhält demnach keinen Anteil, wenn man ihn aber einlädt, darf er essen;

ו ורמינהי אונן (ומחוסר כיפורים) טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים

6 ich will auf einen Widerspruch hinweisen: der Trauernde und der, dem die Sühne noch fehlt, dürfen untertauchen und abends ihr Pesaḥopfer essen, nicht aber andere Opfer!?

ז אמר רב ירמיה מדיפתי לא קשיא כאן בפסח כאן בשאר ימות השנה

7 R. Jirmeja aus Diphte erwiderte: Dies ist kein Einwand; eines gilt vom Pesaḥfeste und eines gilt von den übrigen Tagen des Jahres.

ח בפסח איידי דאכיל פסח אכיל נמי קדשים בשאר ימות השנה דלא חזי לא חזי ומאי אבל לא בקדשים אבל לא בקדשים של כל השנה

8 Am Pesaḥfeste darf er, da er das Pesaḥopfer ißt, auch andere Opfer essen, an den übrigen Tagen des Jahres aber ist er ungeeignet und bleibt es auch. – Was heißt demnach: nicht aber andere Opfer!? – Andere Opfer während des ganzen Jahres.

ט רב אסי אמר ל"ק כאן שמת לו מת בארבעה עשר וקברו בארבעה עשר כאן שמת לו מת בשלשה עשר וקברו בארבעה עשר יום קבורה לא תפיס לילו מדרבנן

9 R. Asi erklärte: Das ist kein Einwand; eines in dem Falle, wenn ihm jemand am vierzehnten gestorben ist und er ihn am vierzehnten bestattethat, und eines in dem Falle, wenn ihm jemand am dreizehnten gestorben ist und er ihn am vierzehnten bestattet hat; der Tag des Begräbnisses erfaßt auch rabbanitisch nichtdie Nacht. –

י מאן תנא אנינות לילה מדרבנן ר"ש היא דתניא אנינות לילה מדברי תורה דברי רבי יהודה ר"ש אומר אונן אינו מדברי תורה אלא מדברי סופרים תדע שהרי אמרו אונן טובל ואוכל את פסחו לערב אבל לא בקדשים

10 Wer ist der Autor, welcher lehrt, die Trauer sei nachtsrabbanitisch? – Es ist R. Šimo͑n, denn es wird gelehrt: Die Trauer während der Nacht ist aus der Tora – so R. Jehuda; R. Šimo͑n sagt, sie sei nicht aus der Tora, sondern nur eine Bestimmung der Gelehrten. Dies ist zu beweisen, denn sie sagten, ein Trauernder dürfe untertauchen und abends sein Pesaḥopfer essen, nicht aber andere Opfer. –

יא וסבר ר"ש אנינות לילה מדרבנן והתניא ר"ש אומר אונן אינו משלח קרבנותיו מאי לאו ' ואפילו בפסח לא לבר מפסח

11 Ist R. Šimo͑n denn der Ansicht, die Trauer während der Nacht sei rabbanitisch, es wird ja gelehrt: R. Šimo͑n sagt, der Trauernde dürfe sein Opfer nicht [zur Darbringung] hinschicken; doch wohl auch das Pesaḥopfer!? – Nein, außer dem Pesaḥopfer. –

יב והתניא ר"ש אומר שלמים כשהוא שלם מביא ואינו מביא כשהוא אונן מנין לרבות את התודה מרבה אני את התודה שכן נאכלת בשמחה כשלמים

12 Es wird ja aber gelehrt. R. Šimo͑n sagte: Das Heilsopfer bringe er, nur wenn er intakt ist, nicht aber, wenn er Trauernder ist. Woher, daß auch das Dankopfer einbegriffen ist? Ich schließe auch das Dankopfer ein, weil es gleich dem Heilsopfer in Festfreudegegessen wird.

יג מנין לרבות את העולה מרבה אני את העולה שכן באה בנדר ובנדבה כשלמים מנין לרבות [בכור ומעשר ופסח מרבה אני] בכור ומעשר ופסח שכן אינן באין על חטא מנין לרבות חטאת ואשם ת"ל זבח

13 Woher, daß auch das Brandopfer einbegriffen ist? Ich schließe das Brandopfer ein, weil es gleich dem Heilsopfer als Gelobtes und freiwillige Spende dargebracht wird. Woher, daß auch das Erstgeborene, der Zehnt und das Pesaḥopfer einbegriffen sind? Auch diese werdennicht wegen einer Sünde dargebracht. Woher, daß auch das Sündopfer und das Schuldopfer einbegriffen sind? Es heißt Schlachtung.

יד מנין לרבות העופות והמנחות והיין והעצים והלבונה ת"ל שלמים קרבנו כל קרבנות שהוא מביא כשהוא שלם מביא ואינו מביא כשהוא אונן

14 Woher, daß auch das Geflügelopfer, Speisopfer, Wein, Holz und Weihrauch einbegriffen sind? Es heißt: ein Heilsopfer sein Opfer, jedes Opfer kann er darbringen, nur wenn er intaktist, nicht aber, wenn er Trauernder ist.

טו קתני מיהא פסח

15 Hier wird dies also auch vom Pesaḥopfer gelehrt!?

טז אמר רב חסדא פסח כדי נסביה

16 R. Ḥisda erwiderte: Das Pesaḥopfer wird fälschlich mitgenannt.

יז רב ששת אמר מאי פסח שלמי פסח אי הכי היינו שלמים תנא שלמים הבאין מחמת פסח ותנא שלמים הבאין מחמת עצמן

17 R. Šešeth erklärte: Unter Pesaḥopfer ist das Heilsopfer des Pesaḥfestes zu verstehen. – Demnach ist es ja dasselbe, was Heilsopfer!? – Er lehrt es vom Heilsopfer, das nebst dem Pesaḥopfer dargebracht wird, und vom Heilsopfer, das besonders dargebracht wird.

יח דאי לא תנא שלמים הבאין מחמת פסח סלקא דעתך אמינא הואיל ומחמת פסח אתי כגופיה דפסח דמי קמ"ל

18 Wenn er es nämlich vom Heilsopfer, das nebst dem Pesaḥopfer dargebracht wird, nicht gelehrt haben würde, so könnte man glauben, da es nebst dem Pesaḥopfer dargebracht wird, gleiche es dem Pesaḥopfer, so lehrt er uns.

יט רב מרי אמר

19 R. Mari erklärte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel