Zevachim 225

Kapitel 225

א ומתן סביב ותנופה והגשה ר"י אומר אין מנחה בבמה וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת וריח ניחוח ומחיצה לדמים וריחוץ ידים ורגלים

1 DAS [BLUT]SPRENGEN RINGS UM [DEN ALTAR], DAS SCHWINGEN, DAS HERANBRINGEN – R. JEHUDA SAGT, BEI DEN PRIVATALTÄREN GAB ES KEINE SPEISOPFER, – DER PRIESTERDIENST, DIE AMTSKLEIDUNG, DIE DIENSTGERÄTE, DER ANGENEHME DUFT, DIE TEILUNG FÜR DIE BLUTSPRENGUNGUND DAS WASCHEN DER HÄNDE UND FÜSSE.

ב אבל הזמן הנותר והטמא שוין בזה ובזה:

2 HINSICHTLICH DER FRIST, DES ÜBRIGGEBLIEBENEN UND DER UNREINHEIT GLICHEN BEIDE EINANDER.

ג <big>גמ׳</big> מאי חוץ מגתה אמר ר"ל חוץ ממקום הבדוק לה אמר לו רבי יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא

3 GEMARA. Was heißt außerhalb ihres Kellers? Reš Laqiš erwiderte: Außerhalb der hierfür untersuchtenSteile. R. Joḥanan sprach zu ihm: Das ganze Jisraélland ist ja untersucht!?

ד אלא א"ר יוחנן כגון ששחטה לפנים מן חומת ירושלים

4 Vielmehr, erklärte R.Joéanan: Wenn man sie innerhalb der Mauer Jerušalems geschlachtethat. –

ה ולוקמה כגון ששחטה חוץ לחומה שלא כנגד הפתח דאמר רב אדא בר אהבה שחטה שלא כנגד הפתח פסולה שנאמר (במדבר יט, ג) ושחט והזה

5 Sollte er es doch auf den Fall beziehen, wenn man sie außerhalb der Mauer, jedoch nicht gegenüber der Türgeschlachtet hat!? R. Ada b. Ahaba sagte nämlich: Hat man sie nicht gegenüber der Tür geschlachtet, so ist sie untauglich, denn es heißt:er schlachte, er sprenge,

ו מה הזאתה כנגד הפתח אף שחיטתה כנגד הפתח וכי תימא דלא מקיש והא אתמר (שחטה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר פסולה ושחט והזה ר"ל אמר כשרה (במדבר יט, ג) אל מחוץ למחנה ושחט

6 wie das Sprengen gegen die Tür erfolgenmuß, ebenso muß auch das Schlachten gegenüber der Tür erfolgen. Wolltest du erwidern, er vergleiche sie nicht, so wird ja gelehrt: Hat man sie nicht gegenüber der Tür geschlachtet, so ist sie, wie R. Joḥanan sagt, untauglich, [denn es heißt:] er schlachte, er sprenge, und wie Reš Laqiš sagt, tauglich, denn es heißt: außerhalb des Lagers, und er schlachte.

ז ואיתמר נמי) שרפה שלא כנגד הפתח רבי יוחנן אמר פסולה ור' אושעיא אמר כשרה ר' יוחנן אמר פסולה ושרף והזה

7 Ferner wird gelehrt: Hat man sie nicht gegenüber der Tür verbrannt, so ist sie, wie R. Joḥanan sagt, untauglich, und wie R. Oša͑ja sagt, tauglich. R. Joḥanan sagt, sie sei untauglich, [denn es heißt:]er verbrenne, er sprenge;

ח ורבי אושעיא אמר כשרה (במדבר יט, ה) על פרשה ישרף מקום שפורשת למיתה שם תהא שריפתה

8 R. Oša͑ja sagt, sie sei tauglich, [denn es heißt:]auf ihrer Ausscheidungverbrenne man sie, wo sie in den Tod scheidet, da erfolge auch die Verbrennung. –

ט אמרי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא חוץ לחומה דרחוקי רחקה אלא אפי' לפנים מן החומה דקרובי קרבה ואימא תתכשר קמ"ל

9 Ich will dir sagen, dies ist selbstverständlich; selbstverständlich ist es, wenn es außerhalb der Mauer erfolgt, wo man es entfernthat; man könnte aber glauben, wenn es innerhalb der Mauer erfolgt, wo man es genährt hat, sei sie tauglich, so lehrt er uns.

י אמר מר אמר לו רבי יוחנן והלא כל א"י בדוקה היא במאי קמיפלגי מר סבר ירד מבול לא"י ומר סבר לא ירד

10 Der Meister sagte: R. Joḥanan sprach zu ihm: Das ganze Jisraélland ist ja untersucht. Worin besteht ihr Streit? – Einer ist der Ansicht, die Sintflut sei über das Jisraélland niedergegangen, und einer ist der Ansicht, sie sei über dieses nicht niedergegangen.

יא אר"נ בר יצחק ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל כב, כד) בן אדם אמר לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם

11 R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Beide entnehmen es aus demselben Schriftverse:Menschensohn, sprich zu ihm: Du bist ein Land, das nicht gereinigt und nicht beregnet worden ist am Tage des Grolles.

יב רבי יוחנן סבר אתמוהי מתמה קרא א"י מי לא מטוהרה את כלום ירדו עליך גשמים ביום זעם ור"ל סבר כפשטיה ארץ לא מטוהרה את מי לא ירדו עליך גשמים ביום זעם

12 R. Joḥanan erklärt, die Schrift spreche dies in Frageform: bist du denn, Jisraélland, nicht rein? Ist denn über dich am Tage des Grollesder Regen (nicht) niedergegangen? Reš Laqiš aber erklärt es nach dem einfachen Wortlaute: du bist ein nicht reines Land; ist denn am Tage des Grolles der Regen über dich nicht niedergegangen?

יג איתיביה ר"ל לר' יוחנן חצירות היו בירושלים בנויות על הסלע ותחתיהן חלול מפני קבר התהום ומביאין נשים מעוברות ויולדות ומגדלות שם בניהם לפרה

13 Reš Laqiš wandte gegen R. Joḥanan ein: In Jerušalem waren auf Felsen gebaute Höfe, die man unten ausgehöhlt hatte, wegen eines etwaigen unterirdischen Grabes; dahin brachte man schwangere Frauen, damit sie da niederkommen und ihre Söhnezur [Wartung der roten] Kuh großziehen.

יד ומביאין שוורים ועל גביהן דלתות ותינוקות יושבין עליהן וכוסות של אבן בידן ומלאו וישבו במקומן

14 Man brachte da Ochsen mit Holzplatten auf dem Rücken, und auf diese setzte man die Kinderhinauf; sie hatten steinerne Gefäße in den Händen, schöpften [das Wasser] und setzten sich zurück auf ihren Platz.

טו אמר רב הונא בריה דרב יהושע מעלה עשו בפרה

15 R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, erwiderte: Bei der [roten] Kuh haben sie eine Verschärfung getroffen.

טז איתיבי' רבי יוחנן לריש לקיש פעם אחד מצאו עצמות בלשכת דיר העצים ובקשו לגזור טומאה על ירושלים עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בושה וכלימה היא לנו שנגזור טומאה על עיר אבותינו איה מתי מבול איה מתי נבוכדנצר

16 R. Joḥanan wandte gegen Reš Laqiš ein: Einst fand man Gebeine im Holzstalle, und sie wollten über Jerušalem den Unreinheitszustand verhängen. Da stellte sich R. Jehošua͑ (auf die Füße) hin und sprach: Ist es nicht für uns eine Schande und eine Schmach, über die Stadt unserer Väter den Unreinheitszustand zu verhängen!? Wo sind denn Tote der Sintflut, wo sind denn Tote des Nebukhadneçar!?

יז מדקאמר הכי לאו למימרא דלא הוו ולטעמיך הרוגי נבוכדנצר הכי נמי דלא הוו אלא הוו ופנינהו הכא נמי הוו ופנינהו ואי אפנו

17 Da er nun also sprach, so ist ja zu entnehmen, daß da keine vorhanden waren!? – Waren da, nach deiner Auffassung, etwa keine Toten [aus der Zeit] Nebukhadneçars!? Vielmehr waren sie da, und man schaffte sie fort, ebenso waren auch jeneda, und man schafftesie fort. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel