Zevachim 232

Kapitel 232

א דאפילו אקשויי נמי לא אקשו ומנא ידעה דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה

1 Nicht einmal Erektion hatten sie. – Woher wußte sie es? – Der Meister sagte, es gab keinen Fürsten und keinen Führer, der der Hure Raḥabh nicht beigewohnt hätte.

ב אמרו בת י' שנים היתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה [כל] מ' שנה שהיו ישראל במדבר אחר נ' שנה נתגיירה אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים:

2 Man erzählt, daß sie zehn Jahre alt war, als die Jisraéliten aus Miçrajim zogen, und die ganzen vierzig Jahre, während welcher die Jisraéliten sich in der Wüste aufhielten, hurte sie; nach [ihrem] fünfzigsten [Lebensjahre] bekehrte sie sich. Sie sprach dann: Als Lohn für das Fensterseilund den Flachssei mir dies verziehen.

ג אמר מר ועובדי כוכבים בזמן הזה רשאין לעשות כן מנא ה"מ דת"ר (ויקרא יז, א) דבר אל בני ישראל בני ישראל מצווין על שחוטי חוץ ואין העובדי כוכבים מצווין על שחוטי חוץ

3 Der Meister sagte: Nichtjuden dürfen dies in der Jetztzeit tun. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten:Sprich zu den Kindern Jisraél; den Kindern Jisraél ist das Schlachten außerhalb verboten, nicht aber ist den Nichtjuden das Schlachten außerhalb verboten.

ד לפיכך כל אחד ואחד בונה לו במה לעצמו ומקריב עליה כל מה שירצה א"ר יעקב בר אחא אמר רב אסי אסור לסייען ולעשות שליחותן אמר רבה ולאורינהו [להו] שרי

4 Daher darf jeder einen Privataltar für sich erbauen und darauf nach Belieben opfern. R. Ja͑qob b. Aha sagte im Namen R. Asis: Jedoch ist es verboten, ihnen dabei Hilfe zu leisten oder ihren Auftrag auszuführen. Rabba sagte: Es ist aber erlaubt, siezu belehren.

ה כי הא דאיפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה קורבנא לרבא שלחה ליה אסקוה ניהליה לשם שמים אמר להו לרב ספרא ולרב אחא בר הונא זילו ודברו תרי עולמי גולאי וחזו היכא דמסקא ימא שירטון ושקלו ציבי חדתי ואפיקו נורא ממרא חדתא ואסקוה ניהליה לשם שמים

5 So sandte einst Iphra Hormez, die Mutter des Königs Sapor, Raba ein Opfer und bat ihn, es für sie auf den Namen Gottes darzubringen. Da sprach er zu R. Saphra und R. Aḥa b. Hona: Geht und holet zwei gleichaltrige Jünglinge heran und suchet nach einer Sandbank im Meere, sodann holet frisches Holz, machet Feuer mit einem neuen Feuergeräte und bringt es für sie auf den Namen Gottes dar.

ו א"ל אביי כמאן כר"א בן שמוע דתניא ר' אלעזר בן שמוע אומר מה מזבח שלא ישתמש בו הדיוט אף עצים שלא ישתמש בהן הדיוט והא מודה ר"א בן שמוע בבמה

6 Abajje sprach zu ihm: Wohl nach der Ansicht des R. Elea͑zar b. Šammua͑, denn es wird gelehrt: R. Elea͑zar b. Šammua͑ sagt, wie ein Gemeiner den Altar nicht benutzt haben darf, ebenso darf ein Gemeiner auch das Holz nicht benutzt haben, aber R. Elea͑zar b. Šammua͑ pflichtet ja hinsichtlich eines Privataltars bei!?

ז דתניא כתוב אחד אומר (דברי הימים א כא, כה) ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות וגו' וכתיב (שמואל ב כד, כד) ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים הא כיצד

7 Es wird nämlich gelehrt: Ein Schriftvers lautet:David gab Aman für den Platz den Betrag von sechshundert Goldšeqel, und ein anderer lautet:David kaufte die Tenne und die Rinder um fünfzig Šeqel Silber; wie ist dies nun zu erklären?

ח גובה מכל שבט ושבט חמשים שהן שש מאות רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי בקר [ועצים] ומקום מזבח בנ' וכל הבית כולו בשש מאות

8 Er erhob von jedem Stamme fünfzig, das sind sechshundert. Rabbi sagte im Namen des Abba Jose b. Dostaj: Die Rinder und den Platz des Altars um fünfzig und das ganze Haus um sechshundert.

ט ר"א בן שמוע אומר בקר ועצים ומקום מזבח בנ' וכל הבית כולו בשש מאות דכתיב (שמואל ב כד, כב) ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדוני המלך [הטוב בעיניו] ראה הבקר לעולה והמוריגים [וכלי הבקר] לעצים ורבא אמר לך התם נמי בחדתי

9 R. Elea͑zar b. Šammua͑ sagte: Die Rinder, das Holz und den Platz des Altars um fünfzig und das ganze Haus um sechshundert, dennes heißt:da sprach Aravna zu David: Mein Herr und König wolle nehmen, was ihm zusagt, und opfern; die Rinder als Brandopfer und die Dreschwalzen und das Geschirr der Rinderals Brennholz. Raba aber kann dir erwidern: es waren neue. –

י מאי מוריגים אמר עולא מטה של טורבל מאי מטה של טורבל אמר אביי עיזא דקרקסא דדיישן דישאי אמר אביי מאי קרא (ישעיהו מא, טו) הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות

10 Was heißt Dreschwalzen? U͑la erwiderte: Ein Tribulum-Gestell. – Was ist ein Tribulum-Gestell? Abajje erwiderte: Ein runder zum Dreschen dienender Bock. Abajje sagte: Welcher Schriftvers deutet darauf?Siehe, ich mache dich zu einer neuen, scharfen Dreschwalze mit vielen Schneiden.

יא מקרי ליה רבא לבריה ורמי ליה קראי אהדדי כתיב ויתן דוד לארנן וגו' וכתיב ויקן דוד וגו' הא כיצד גובה מכל שבט ושבט חמשים שהן שש מאות

11 Raba las seinem Sohne aus der Schrift vor und wies ihn auf den Widerspruch der folgenden Schriftverse hin; es heißt: David gab Aman &c. und es heißt: David kaufte &c.; wie ist dies nun zu erklären? Er erhob von jedem Stamme fünfzig, das sind sechshundert. –

יב ואכתי קשיין אהדדי התם כסף הכא זהב אלא ה"ק גובה כסף במשקל שש מאות זהב:

12 Aber immerhin besteht ja noch ein Widerspruch; an der einen Stelle heißt es Silber und an der anderen Gold!? – Vielmehr, er erhob Silber im Betrage von sechshundert [Šeqel] in Gold.

יג קדשים קלים נאכלים [בכל מחנה ישראל]: אמר רב הונא בכל מקומות ישראל אבל מחנה לא הוי

13 MINDERHEILIGES WURDE GEGESSEN &C. R. Hona sagte: In allen OrtschaftenJisraéls, ein Lager gab es aber nicht.

יד איתיביה ר"נ לרב הונא ומחנות במדבר לא הואי והא תניא כשם שמחנה במדבר כך מחנה בירושלים מירושלים להר הבית מחנה ישראל מהר הבית לשער נקנור מחנה לויה

14 R. Naḥman wandte gegen R. Hona ein: Gab es denn in der Wüste keine Lager[einteilung], es wird ja gelehrt: Wie es eine Lager[einteilung] in der Wüste gab, so gab es eine solche auch in Jerušalem; von Jerušalembis zum Tempelberge erstreckte sich das jisraélitische Lager, vom Tempelberge bis zum Nikanortor das levitische Lager,

טו מכאן ואילך מחנה שכינה והן הן קלעים שבמדבר

15 und von da ab begann das Lager der Göttlichkeit; dies entspricht den Vorhängenin der Steppe. –

טז אלא אימא בכל מקום מחנה ישראל פשיטא מהו דתימא איפסלו ביוצא קמ"ל

16 Lies vielmehr: das jisraélitische Lager gab es überall. – Selbstverständlich!? – Man könnte glauben, es sei durch das Hinausbringenuntauglich geworden, so lehrt er uns. –

יז ואימא ה"נ אמר קרא (במדבר ב, יז) ונסע אהל מועד אע"פ שנסע אהל מועד הוא

17 Vielleicht ist dem auch so!? – Die Schrift sagt:und das Offenbarungszelt brach auf, auch wenn es aufbrach, galt es als Offenbarungszelt.

יח תניא רשב"י אומר עוד אחרת היתה וחיל עזרת נשים היא ולא היו עונשין עליה ובשילה לא היו אלא שני מחנות בלבד

18 Es wird gelehrt: R. Šimo͑n b. Joḥaj sagte: Da gab es noch ein anderes [Lager], nämlich den Frauenvorhof, wegen dessenaber verfiel man der Strafe nicht. In Šilo waren es nur zwei Lager. –

יט הי מינייהו לא הוה אמר רבה מסתברא דמחנה לויה הואי דאי סלקא דעתך מחנה לויה לא הואי

19 Welches fehlte? Rabba erwiderte: Es ist einleuchtend, daß das levitische Lager da war; wenn man nämlich sagen wollte, das levitische Lager habe gefehlt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel