Zevachim 27

Kapitel 27

א כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין בו משום פיגול

1 bei allem, was nicht gleich dem Heilsopfer auf dem äußeren Altar hergerichtet wird, habe das Gesetz von der Verwerflichmachung keineGeltung!?

ב אלא הא והא רבנן ולא קשיא כאן בחטאות החיצונות כאן בחטאות הפנימיות

2 Beide [Lehren] vertreten vielmehr die Ansicht der Rabbanan, dennoch besteht zwischen ihnen kein Widerspruch; eine spricht von den außerhalb herzurichtenden Sündopfernund eine spricht von den innerhalb herzurichtenden Sündopfern. –

ג חטאות החיצונות פשיטא לא כתיב בהו וטבל

3 Von den außerhalb herzurichtenden Sündopfern ist dies ja selbstverständlich, von diesen heißt es ja nicht, daß man eintauche!? –

ד אצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכתיב ולקח ואי אתי קוף רמי להו אידיה בעי למישקל זימנא אחריתי כמאן דכתיב וטבל דמי

4 Dies ist nötig; da aus [dem Worte] er soll nehmen [gefolgert wird], daß, wenn ein Affe ihm [das Blut] auf die Hand gegossen hat, er es wiederum aufnehmenmuß, so konnte man glauben, es sei ebenso, als würde es ‘eintauchen’ geheißen haben.

ה [קמ"ל] להכי לא כתיב וטבל דמשמע הכי ומשמע הכי:

5 Aber es heißt nicht ‘eintauchen’, damit sowohl das eine als auch das anderezu deuten sei.

ו רבי שמעון מכשיר בהילוך: א"ר שמעון בן לקיש מודה רבי שמעון בהולכת חטאות הפנימיות שמחשבה פוסלת בהו הואיל ועבודה שאין יכול לבטלה

6 NACH R. ŠIMO͑N WIRD ES BEIM HINBRINGEN NICHT UNTAUGLICH. R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: R. Šimo͑n pflichtet bei, daß die innerhalb herzurichtenden Sündopfer beim Hinbringen durch die Absicht untauglich werden können, weil dies eine unerläßliche Verrichtung ist. –

ז והאמר רבי שמעון כל שאינו על מזבח החיצון כשלמים אין חייבין עליו משום פיגול

7 R. Šimo͑n sagt ja aber, daß man bei einem Opfer, das nicht gleich dem Heilsopfer auf dem äußeren Altar hergerichtet wird, nicht wegen Verwerflichmachung schuldigsei!?

ח א"ר יוסי ברבי חנינא מודה היה לפסול מקל וחומר ומה שלא לשמן שהוכשרו בשלמים פסול בחטאת חוץ לזמנו שפוסל בשלמים אינו דין שיפסול בחטאות

8 R. Jose b. R. Ḥanina erwiderte: Er pflichtet bei, daß es untauglichwerde. Dies ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn [die Verrichtung] auf einen anderen Namen, die das Heilsopfer nicht untauglich macht, das Sündopfer untauglich macht, um wieviel mehr macht [das Essen] außerhalb der Frist, daß das Heilsopfer untauglich macht, das Sündopfer untauglich. –

ט ואשכחן חוץ לזמנו חוץ למקומו מנלן

9 Wir wissen dies [vom Essen] außerhalb der Frist, woher dies [vom Essen] außerhalb des Raumes?

י אי מחוץ לזמנו מה לחוץ לזמנו שכן כרת

10 Wollte man dies [vom Essen] außerhalb der Frist folgern, [so ist zu erwidern:] wohl außerhalb der Frist, weil darauf die Ausrottungsstrafe gesetzt ist;

יא אי משלא לשמה שכן נוהג בבמה

11 und wenn etwa von [der Herrichtung] auf einen anderen Namen, so gilt dies auch bei Privataltären. –

יב (חיוב) שלא לשמן במאי נוהג בפסח וחטאת פסח וחטאת בבמה לא קרבו

12 Das Schlachten auf einen anderen Namen ist ja nur beim Pesaḥopfer und beim Sündopfer zu berücksichtigen, und das Pesaḥopfer und das Sündopfer werden auf Privataltären nichtdargebracht.

יג ואיבעית אימא הקישא הוא שלישי זה חוץ לזמנו פיגול [זה] חוץ למקומו

13 Wenn du aber willst, sage ich: durch Vergleichung; am dritten, außerhalb der Zeit, verwerflich, außerhalb des Raumes.

יד אמר רבא אם תימצי לומר ר' שמעון סבר לה כבריה דאמר בין האולם ולמזבח צפון אין מחשבה מועלת בהולכת חטאות הפנימיות אלא מפתח אולם ולפנים

14 Raba sagte: Wenn du sagst, R. Šimo͑n sei der Ansicht seines Sohnes, welcher sagt, der Raum zwischen der Vorhalle und dem Altargelte als Nordseite, so ist beim innerhalb herzurichtenden Sündopfer die Absicht von Wirkung nur beim Hinbringen von der Tür der Vorhalle nach dem Innenraum.

טו ואם תמצי לומר סבר לה כרבי יהודה דאמר תוך עזרה מקדש אין מחשבה מועלת בהולכת סילוק בזיכין אלא מפתח היכל ולחוץ

15 Wenn du sagst, er sei der Ansicht R. Jehudas, welcher sagt, die Innenseite des Vorhofsgelte als Heiligtum, so ist bei der Fortnahme der Schalendie Absicht von Wirkungnur von der Tür des Tempels bis nach außen.

טז ואם תמצי לומר סבר קדושת היכל ואולם חדא היא אין מחשבה מועלת אלא מפתח אולם ולחוץ

16 Wenn du sagst, er sei der Ansicht, die Heiligkeit des Tempels und der Vorhalle sei die gleiche, so ist die Absicht von Wirkung erst von der Tür der Vorhalle bis nach außen.

יז ואם תמצי לומר תוך הפתח כלפנים אין מחשבה מועלת אפילו פסיעה אחת אלא בכדי הושטת ידו

17 Wenn du sagst, der Türrahmen gleiche dem Innenraum, so ist die Absicht nur einen Schrittvon Wirkung.

יח ואם תמצי לומר סבר הולכה שלא ברגל לא שמה הולכה אין מחשבה מועלת כלל:

18 Und wenn du sagst, er sei der Ansicht, das Hinbringen ohne [Tätigkeit der] Füßegelte nicht als Hinbringen, ist die Absicht überhaupt nicht von Wirkung.

יט א"ל אביי לאמוריה דרב חסדא בעי מיניה מרב חסדא הולכה בזר מהו

19 Abajje sprach zum Dolmetsch R. Ḥisdas: Frage R. Ḥisda, wie es sich mit dem Hinbringen durch einen Gemeinen verhalte.

כ א"ל כשרה ומקרא מסייעני (דברי הימים ב לה, יא) וישחטו את הפסח ויזרקו הכהנים את הדם מידם והלוים מפשיטים

20 Dieser erwiderte: Es ist tauglich, und ein Schriftvers unterstützt mich.Sodann schlachteten sie das Pesaḥopfer, und die Priester sprengten das Blut aus ihrerHand, während die Leviten die [Haut] abzogen.

כא מתיב רב ששת זר ואונן

21 R. Šešeth wandte ein: Ein Gemeiner, ein Trauernder,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel