Zevachim 50

Kapitel 50

א ורידין לתוך הכלי איתמר נמי אמר רב אסי אמר רבי יוחנן ורידין צריך שיראו אויר כלי

1 die Blutgefäße in das Gefäßtun. Es wurde auch gelehrt: R. Asi sagte im Namen R. Joḥanans: Die Blutgefäße müssen das Innere des Gefäßes sehen.

ב בעא מיניה רבי אסי מרבי יוחנן היה מקבל ונפחתו שולי מזרק עד שלא הגיע דם לאויר מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא כמונח דמי

2 R. Asi fragte R. Joḥanan: Wie ist es, wenn man es aufnimmt, und bevor noch das Blut das Innere erreicht, der Boden des Beckens beschädigtwird: gilt [die Sache], die im Luftraume nicht liegen bleibt, als niedergelegtoder nicht?

ג אמר ליה תניתוה חבית שמונחת תחת הזינוק מים שבתוכה ושבחוצה לה פסולין צירף פיה לזינוק מים שבתוכה פסולין ושבחוצה לה כשירין

3 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Wenn ein Faß unter einem Wasserstrahlsteht, so ist das Wasser in diesem und außerhalb desselbenuntauglich; hat man aber die Mündung an die Strahlwurzel gesetzt, so ist das Wasser in diesem untauglich und außerhalb desselben tauglich. –

ד האי מאי בעי מיניה אויר שאין סופו לנוח וקא פשט ליה אויר שסופו לנוח

4 Was soll dies: er fragte ihn hinsichtlich einer Sache, die im Luftraume nicht liegen bleibt, und dieser entschied ihm hinsichtlich einer Sache, die liegen bleibt!? –

ה תרתי קא בעי מיניה אם תימצי לומר אויר שאין סופו לנוח לאו כמונח דמי אויר שסופו לנוח מאי

5 Er fragte beides: wenn du entscheidest, was im Luftraume nicht liegen bleibt, gelte nicht als niedergelegt, so ist es fraglich, wie es denn sei, wenn [die Sache] da liegen bleibt.

ו רב יוסף מתני הכי רב כהנא מתני חבית בעא מיניה ופשט ליה חבית

6 So lehrte es R. Joseph; R. Kahana lehrte, jener habe ihn hinsichtlich eines Fassesgefragt, und dieser habe ihm aus [einer Lehre von] einem Fasse entschieden.

ז רבה מתני חבית בעא מיניה ופשט ליה מזרק אי אתה מודה במזרק שאי איפשר לו בלא זינוק

7 Rabba lehrte, jener habe ihn hinsichtlich eines Fasses gefragt, und dieser habe ihm aus [einer Lehre vom] Sprengbecken entschieden: du pflichtest doch wohl bei, daß es beim Sprengbecken nicht ohne Strahl möglich ist.

ח תנן התם נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו מים לחבית פסולין עלי קנים ועלי אגוזים כשירה זה הכלל דבר המקבל טומאה פסולין דבר שאינו מקבל טומאה כשירין

8 Dort haben wir gelernt: Wenn man darunter die Hand, den Fuß oder Krautblätter gehaltenhat, damit das Wasser in das Faß fließe, so ist es untauglich; wenn aber Blätter von Röhricht und Nüssen, so ist es tauglich. Die Regel hierbei ist: wenn eine für die Unreinheit empfängliche Sache, so ist es untauglich, und wenn eine für die Unreinheit nicht empfängliche Sache, so ist es tauglich.

ט מנא הני מילי דאמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בר אבא אמר קרא (ויקרא יא, לו) אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור הוייתן על ידי טהרה תהא

9 Woher dies? R. Joḥanan sagte im Namen des R. Jose b. Abba: Die Schrift sagt:nur Quellen, Brunnen, Wasserbehälter sollen rein sein: das Sein muß durch Reinheiterfolgen.

י אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן זאת אומרת אויר כלי ככלי דמי

10 R. Ḥija b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Diesbesagt, daß der Luftraum über dem Gefäße dem Gefäße selbst gleiche.

יא א"ל רבי זירא לרבי חייא בר אבא ודילמא בשותת א"ל תרדא כדי שיעברו מים לחבית תנן

11 R. Zera sprach zu R. Ḥija b. Abba: Vielleicht in dem Falle, wenn er es hineinleitet!? Dieser erwiderte: Gedankenloser, es heißt ja: damit das Wasser in das Faß fließe.

יב ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מעדותו של רבי צדוק נישנית משנה זו דתנן העיד רבי צדוק על הזוחלין שקילחן בעלי אגוזין שהן כשירין זה היה מעשה באוהלייא ובא מעשה לפני חכמים בלשכת הגזית והכשירו

12 Ferner sagte R. Ḥija b. Abba im Namen R. Joḥanans: Obige Lehre stammt aus einer Bekundung des R. Çadoq, denn es wird gelehrt: R. Çadoq bekundete, daß, wenn man Flußwasser durch Nußblätter laufen läßt, es tauglich sei. Einst ereignete sich ein solcher Fall in Ahalaja, und als die Sache vor die Weisen in die Quaderhallekam, erklärten sie es als tauglich.

יג אמר רבי זירא אמר רבי הצורם אזן הפר ואח"כ קיבל דמו פסול שנאמר (ויקרא ד, ה) ולקח מדם הפר פר שהיה כבר

13 R. Zera sagte im Namen Rabbis: Wenn man das Ohr des Farrenverletzt und nachher das Blut aufnimmt, so ist er untauglich, denn es heißt:er soll vom Blute des Fairen nehmen, der vorher ein Farrewar. –

יד אשכחן קדשי קדשים קדשים קלים מנלן

14 Wir wissen dies vom Hochheiligen, woher dies vom Minderheiligen?

טו אמר רבא תניא (שמות יב, ה) שה תמים זכר בן שנה שיהא תמים ובן שנה בשעת שחיטה בקבלה בהולכה בזריקה מנין ת"ל יהיה כל הוייותי' לא יהיו אלא תם ובן שנה

15 Raba erwiderte:Ein fehlerfreies, männliches, einjähriges Lamm, es muß beim Schlachten fehlerfrei und einjährig sein. Woher dies von der [Blut]aufnahme, dem Hinbringen und dem Sprengen? – Es heißt:soll es sein, es muß während des ganzen Seinsfehlerfrei und einjährig sein.

טז איתיביה אביי רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהן כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם

16 [Abajje] wandte gegen ihn ein: R. Jehošua͑ sagte: Wenn von einem der in der Tora genannten Schlachtopfer ein olivengroßes Stück Fleisch oder ein olivengroßes Stück Talg zurückgebliebenist, so sprenge man das Blut. –

יז תרגומא אבן שנה

17 Dies ist auf die Einjährigkeitzu beziehen.

יח ומי איכא מידי דבשעת שחיטה בן שנה בשעת הולכה וזריקה בן שתים

18 Ist denn der Fall möglich, daß es beim Schlachten ein Jahr und beim Hinbringen und Sprengen zwei Jahre alt ist!?

יט אמר רבא זאת אומרת שעות פוסלות בקדשים

19 Raba erwiderte: Dies besagt, daß auch eine einzelne Stunde das Opfer untauglich mache.

כ אמר רבי אמי אמר רבי אלעזר היא בפנים ורגליה בחוץ חתך ואח"כ שחט כשירה

20 R. Ami sagte im Namen R. Elea͑zars: Wenn [das Opfer] innerhalb und die Füße außerhalbsich befinden und man diese abgeschnitten und es nachher geschlachtet hat, so ist es tauglich;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel