Zevachim 61

Kapitel 61

א השתא כזית וכזית כללא כזית למחר בחוץ מיבעיא

1 wenn ‘Olive und Olive’ zusammengehören, um wieviel mehr [bei der Wendung] ‘eine Olive am folgenden Tage außerhalb des Raumes’.

ב (לישנא אחרינא כזית למחר בחוץ פרטא כזית כזית מיבעיא)

ג איתמר חצי זית חוץ לזמנו חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו אמר רבא ויקץ כישן הפיגול ורב המנונא אמר עירוב מחשבות הוי

3 Es wurde gelehrt: [Über den Fall, wenn man gesagt hat:] eine halbe Olive außerhalb der Frist, eine halbe Olive außerhalb des Raumes und eine halbe Olive außerhalb der Frist, sagte Raba, die Verwerflichkeit wache auf, wie sie eingeschlafenwar. R. Hamnuna aber sagt, dies sei eine Vermischungder Beabsichtigungen.

ד אמר רבא מנא אמינא לה דתנן כביצה אוכל ראשון וכביצה אוכל שני שבללן זה בזה ראשון חלקן זה שני וזה שני הא חזר ועירבן ראשון הוי

4 Raba sagte: Woher entnehme ich dies? Wir haben gelernt: Hat man eine erstgradig unreineSpeise in Eigröße und eine zweitgradig unreine Speise in Eigröße miteinander vermengt, so sind sieerstgradig; teilt man sie, so ist die eine wie die anderezweitgradig. Demnach sind sie, wenn man sie wiederum vermengt, erstgradig. –

ה ממאי מדקתני סיפא נפל זה בעצמו וזה בעצמו על ככר של תרומה פסלוה נפלו שניהן כאחת עשאוה שניה

5 Woher dies? – Im Schlußsatze lehrt er: fällt die eine besonders und die andere besondersauf ein Brot von Hebe, so haben sie es untauglichgemacht; fallen sie beide zusammen, so haben sie es zweitgradig unreingemacht. –

ו ורב המנונא אמר התם איכא שיעורא הכא ליכא שיעורא

6 Und R. Hamnuna!? – Dawar das erforderliche Quantum vorhanden, hierbei aber war das erforderliche Quantum nicht vorhanden.

ז אמר רב המנונא מנא אמינא לה דתנן האוכל שנטמא באב הטומאה ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין זה עם זה לטמא בקל שבשניהם מאי לאו אע"ג דהדר מלייה

7 R. Hamnuna sagte: Woher entnehme ich dies? Wir haben gelernt: Ist eine Speise[zur Hälfte] an einer Urunreinheitund [zur Hälfte] an einem Erstverunreinigtenunrein geworden, so werden sie vereinigt und verunreinigen gemäß der leichteren von beiden; doch wohl, auch wenn man sie nachher ergänzthat. –

ח דלמא דלא הדר מלייה

8 Vielleicht nur dann, wenn man sie nicht ergänzt hat.

ט כי אתא רב דימי אמר חצי זית חוץ למקומו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו תני בר קפרא פיגול אין חצי זית מועיל במקום כזית

9 Als R. Dimi kam, sagte er: [Über den Fall, wenn man gesagt hat:] eine halbe Olive außerhalb des Raumes, eine halbe Olive außerhalb der Frist und eine halbe außerhalb der Frist, lehrte Rar Qapara, daß es verwerflich sei, weil die halbe Olive, wo eine ganzevorhanden ist, nicht von Wirkung ist.

י כי אתא רבין אמר חצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ לזמנו וחצי זית חוץ למקומו תני בר קפרא פיגול אין חצי זית מועיל במקום כזית

10 Als Rabin kam, sagte er: [Über den Fall, wenn man gesagt hat:] eine halbe Olive außerhalb der Frist, eine halbe Olive außerhalb der Frist und eine halbe Olive außerhalb des Raumes, lehrte Rar Qapara, daß es verwerflich sei, weil eine halbe Olive, wo eine ganze vorhanden ist, nicht von Wirkung ist.

יא רב אשי מתני הכי חצי זית חוץ לזמנו וכזית חציו חוץ למקומו וחציו חוץ לזמנו תני בר קפרא פיגול אין חצי זית מועיל במקום כזית

11 R. Aši lehrte es wie folgt: [Über den Fall, wenn man gesagt hat:] eine halbe Olive außerhalb der Frist, und eine Olive zur Hälfte außerhalb des Raumes und zur Hälfte außerhalb der Frist, lehrte Rar Qapara, daß es verwerflich sei, weil eine halbe Olive, wo eine ganze vorhanden ist, nicht von Wirkung ist.

יב אמר רבי ינאי חישב שיאכלוהו כלבים למחר פיגול דכתיב (מלכים ב ט, י) ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל

12 R. Jannaj sagte: Wenn man beabsichtigt hat: daß Hunde es am folgenden Tage fressen, so ist es verwerflich, denn es heißt:Izebel aber sollen die Hunde fressenauf dem Flur von Jizre͑él.

יג מתקיף לה רבי אמי אלא מעתה חישב שתאכלהו אש למחר דכתיב (איוב כ, כו) תאכלהו אש לא נופח ה"נ דפיגול וכי תימא הכי נמי והתנן לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי כזית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין

13 R. Ami wandte ein: Demnach ist es verwerflich, wenn man beabsichtigt hat: daß das Feuer es am folgenden Tage verzehre, denn es heißt:es verzehrtihn ein Feuer, das nicht angefacht ward!? Wolltest du sagen, dem sei auch so, so haben wir ja gelernt: eine halbe Olive zu essen und eine halbe Olive aufzuräuchern, so ist es tauglich, denn das Essen und das Aufräuchern werden nicht vereinigt. –

יד אי דאפקה בלשון אכילה ה"נ הכא במאי עסקינן דאפקה בלשון הקטרה דלשון אכילה לחוד ולשון הקטרה לחוד

14 Hat man den Ausdruck ‘verzehren’ gebraucht, so ist dem auch so, hier aber handelt es sich um den Fall, wenn man den Ausdruck ‘aufräuchern’ gebraucht hat. ‘Verzehren’ ist ein Ausdruck für sich und ‘aufräuchern’ ist ein Ausdruck für sich.

טו בעי רב אשי חישב לאכול כזית בשני בני אדם מהו בתר מחשבה אזלינן דאיכא שיעורא או בתר אוכלין אזלינן וליכא שיעורא

15 R. Aši fragte: Wie ist es, wenn man beabsichtigt hat: daß zwei Personen eine Olive essen sollen: richte man sich nach der Absicht, sodaß das erforderliche Quantum vorhanden ist, oder richte man sich nach den Essenden, sodaß das erforderliche Quantum nicht vorhandenist?

טז אמר אביי ת"ש לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין

16 Abajje erwiderte: Komm und höre: Eine halbe Olive zu essen und eine halbe Olive aufzuräuchern, so ist es tauglich, denn das Essen und das Aufräuchern werden nicht vereinigt.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel