Zevachim 60

Kapitel 60

א אמר ליה אביי והא רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כי מגעת להו רבי מאיר ורבי יוסי בהדי הדדי לא פליגי
1 Abajje sprach zu ihm: Rabba b. Bar Ḥana sagte ja aber im Namen R. Joḥanans, wenn man R. Meír und R. Jose näher bringt, streiten sie nicht!? –
ב ולא פליגי והא מיפלג פליגי א"ל פליגי במאי דפליגי ולא פליגי במאי דלא פליגי
2 Streiten sie etwa nicht, sie streiten ja!? Dieser erwiderte: Sie streiten über das, worüber sie den Streit führen, und sie streiten nicht über das, worüber sie keinenStreit führen.
ג דאמר רבי יצחק בר יוסף א"ר יוחנן הכל מודים היכא דאמר תחול זו ואחר כך (אמר) תחול זו דברי הכל לא חיילא לא תחול זו אלא א"כ חלה זו דברי הכל חיילא
3 R. Jiçḥaq b. Joseph sagte nämlich im Namen R. Joḥanans: Alle stimmen überein, daß, wenn er gesagt hat: es sei auf das eine, und nachher: es sei auf das andere eingetauscht, es nicht eingetauscht sei, und wenn: der eine Tausch sei nur dann gültig, wenn der andere gültig ist, es eingetauschtsei,
ד כי פליגי דאמר תמורת עולה תמורת שלמים רבי מאיר סבר מדהוה ליה למימר תמורת עולה ושלמים ואמר תמורת עולה תמורת שלמים שמע מינה מיהדר קא הדר ביה
4 sie streiten nur über den Fall, wenn er gesagt hat: eingetauscht auf das Brandopfer, eingetauscht auf das Heilsopfer. R. Meír ist der Ansicht, da er sagen sollte: eingetauscht auf das Brandopfer und das Heilsopfer, aber gesagt hat: eingetauscht auf das Brandopfer, eingetauscht auf das Heilsopfer, so ist zu ersehen, daß er zurücktreten wollte;
ה ור' יוסי אי אמר תמורת עולה ושלמים הוה אמינא פלגא תמורת עולה ופלגא תמורת שלמים להכי אמר תמורת עולה תמורת שלמים למימרא דכולה עולה וכולה שלמים הויא
5 R. Jose aber ist der Ansicht, hätte er gesagt: eingetauscht auf das Brandopfer und das Heilsopfer, so wäre dies zu verstehen, die Hälfte auf das Brandopfer und die Hälfte auf das Heilsopfer, daher sagte er: eingetauscht auf das Brandopfer, eingetauscht auf das Heilsopfer, das heißt: das ganze auf das Brandopfer, das ganze auf das Heilsopfer.
ו אמר ליה הוא אמר לא פליגי ואנא אמינא פליגי
6 Jener entgegnete: Er sagt, sie streiten darübernicht, ich aber sage, sie streiten wohl.
ז אמר עולא ואיתימא רב אושעיא אפשר ידעין חברין בבלאה כזית כזית תנן או כזית וכזית תנן
7 U͑la, nach anderen R. Oša͑ja, sprach: Wissen vielleicht die Genossen in Babylonien, ob es in unserer Mišna ‘Olive, Olive’ oder ‘Olive und Olive’heißt?
ח כזית כזית תנן אבל כזית וכזית דברי הכל עירוב מחשבות הוי או דלמא כזית וכזית תנן דלרבי יהודה פרטא הוי וכל שכן כזית כזית
8 Heißt es ‘Olive, Olive’, wenn aber ‘Olive und Olive’, sind alle der Ansicht, daß dies eine Vereinigung der Bestimmungen sei, oder aber heißt es ‘Olive und Olive’, sogar dies gilt nach R. Jehuda als geteilt, und um so mehr, wenn ‘Olive, Olive’. –
ט תא שמע דבעא מיניה לוי מרבי חישב לאכול כזית למחר בחוץ מהו א"ל זו שאילה עירוב מחשבות הוי
9 Komm und höre: Levi fragte Rabbi, wie es dennsei, wenn man beabsichtigt hat, am folgenden Tage eine Olive außerhalb zu essen, und dieser erwiderte ihm: das ist eine bedeutende Frage; dies ist eine Vermischung der Bestimmungen.
י אמר לפניו רבי שמעון ברבי לא משנתינו היא לאכול כזית בחוץ כזית למחר כזית למחר כזית בחוץ כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת הא אידך עירוב מחשבות הוי
10 Hierauf sprach R.Šimo͑n b. Rabbi vor ihm: Dies ist ja unsere Mišna: [beabsichtigt man] eine Olive außerhalb und eine Olive am folgenden Tage, oder eine Olive am folgenden Tage und eine Olive außerhalb, oder eine halbe Olive außerhalb und eine halbe Olive am folgenden Tage, oder eine halbe Olive am folgenden Tage und eine halbe Olive außerhalb zu essen, so ist es untauglich und man verfällt nicht der Ausrottung. Anders aberist es eine Vermischung der Beabsichtigungen!?
יא א"ל הוא שאל בי דבר חכמה ואת אמרת משנתינו לדידך דאתניתך תרתי לא קשיא לך
11 Jener erwiderte: Er richtete an mich eine wissenschaftliche Frage, und du erwiderst, dies sei unsere Mišna; dich lehrte ich beides, daher ist dir dies nicht fraglich,
יב לדידיה דלא אתניתיה אלא חדא ושמעינהו לרבנן דקא גרסי תרתי וסבר דידי דווקא ודידהו עירוב מחשבות הוי או דלמא דידהו דווקא ולדידי שיורי שייר לי ומדשייר לי לדידי הא שייר להו לדידהו נמי בהך
12 ihn aber lehrte ich nur eines, und da er die Jünger beides lernen hörte, so war es ihm fraglich, ob das, was ich ihn lehrte, genau zu nehmen sei, während es im von ihnen gelernten Falle eine Vermischung der Beabsichtigungen sei, oder das von ihnen gelernte genau zu nehmen sei, während ich das eine nur fortgelassen habe, und wenn ich ihm dies fortgelassen habe, so kann ich ihnen jenes fortgelassen haben.
יג והי אתנייה אילימא כזית וכזית אתנייה האי לאו שיורא הוא אלא כזית כזית אתנייה
13 Welche Lesart lehrte er ihn nun, wollte man sagen, ‘Olive und Olive’, so ist ja jeneskeine Fortlassung; wahrscheinlich lehrte er ihn ‘Olive, Olive’. –
יד ותיבעי ליה כזית וכזית
14 Sollte er ihn doch über ‘Olive und Olive’ gefragt haben!? –
טו סבר איבעי מיניה חדא דשמענא תרתי דאי בעינא כזית וכזית הא ניחא אי אמר לי כללא כ"ש כזית למחר בחוץ אלא אי אמר לי פרטא אכתי כזית למחר בחוץ קא מיבעיא לי
15 Er dachte: ich werde ihn über eines fragen, und [aus seiner Antwort] beides entnehmen. Frage ich nur über ‘Olive und Olive’, so gilt dies allerdings, wenn er mir entscheidet, es gehöre zusammen, um so mehr [von der Wendung], ‘eine Olive am folgenden Tage außerhalb des Raumes’; wenn er mir aber entscheidet, dies sei zu trennen, so bleibt es fraglich, wie es denn sei, wenn man ‘eine Olive am folgenden Tage außerhalb des Raumes’ [gesagt hat]. –
טז אי הכי השתא נמי התינח אי אמר ליה כזית למחר בחוץ פרטא כ"ש כזית וכזית אלא אי א"ל כללא אכתי כזית וכזית מיבעי ליה
16 Aber auch jetztgilt dies ja allerdings, wenn er entscheidet, [die Wendung] ‘eine Olive am folgenden Tage außerhalb des Raumes’ gelte als getrennt, um so mehr von ‘Olive und Olive’, wenn er aber entscheidet, es gehöre zusammen, so bleibt es ja noch hinsichtlich ‘Olive und Olive’ fraglich!? –
יז אם כן מרתח רתח
17 Dannkönnte erärgerlich werden:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel