Zevachim 72

Kapitel 72

א יהא חייב

1 sei man schuldig,

ב והתניא רבי יהודה אומר יכול חטאת ששחטה בדרום יהא חייב ת"ל (דברים יז א) "לא תזבח לה' אלהיך שור ושה וגו' כל דבר רע" על דבר רע אתה מחייבו ואי אתה מחייבו על חטאת ששחטה בדרום תרי תנאי אליבא דרבי יהודה

2 es wird ja gelehrt: R. Jehuda sagte: Man könnte glauben, man sei schuldig, wenn man ein Sündopfer in der Südseite geschlachtet hat, so heißt es:du sollst dem Herrn, deinem Gott, kein Rind, kein Schaf &c. oder sonst etwas Schlechtes schlachten; du kannst ihn nur wegen des Schlechten schuldig erklären, nicht aber wegen eines in der Südseite geschlachteten Sündopfers!? – Zwei Tannaím streiten über die Ansicht R. Jehudas.

ג אמר רבי אבא ומודה רבי יהודה שחוזר וקובעו לפיגול

3 Raba sagte: R. Jehuda pflichtet jedoch bei, daß man es nachherverwerflich machenkönne.

ד אמר רבא תדע דפיגול לפני זריקה לא כלום הוא ואתיא זריקה וקבעה לה בפיגול

4 R. Abba sagte: Dies ist auch zu beweisen; vor dem Sprengen ist die Verwerflichkeitohne Bedeutung, und durch das Sprengenbleibt die Verwerflichmachung bestehen.

ה ולא היא התם הוא חדא מחשבה היא הכא תרי מחשבות

5 Dies ist aber nichts; in diesem Falle ist es eine Absicht, in jenem Falle sind es zweiAbsichten.

ו איתיביה רב הונא לרבי אבא ליתן את הניתנין למעלה למטה למטה למעלה לאלתר כשר חזר וחישב חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת

6 R. Hona wandte gegen R. Abba ein: [Hat er beabsichtigt,] das oberhalb zu sprengende unterhalb oder das unterhalb zu sprengende oberhalb zu sprengen, so ist es, wenn es sofort [zu tun], tauglich. Beabsichtigt mannachher, daß dies außerhalb des Raumes erfolge, so ist es untauglich und man verfällt nichtder Ausrottung; daß es außerhalb der Frist erfolge, so ist es verwerflich, und man verfällt der Ausrottung;

ז למחר פסול חזר וחישב בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת תיובתא דרבי אבא תיובתא

7 wenn aber es am folgenden Tage [zu tun], so ist es untauglich; beabsichtigt man nachher, daß dies außerhalb der Frist oder des Raumes erfolge, so ist es untauglich und man verfällt nicht der Ausrottung. Dies ist eine Widerlegung des R. Abba. Eine Widerlegung.

ח אמר רב חסדא אמר רבינא בר סילא חישב שיאכלוהו טמאים למחר חייב אמר רבא תדע דבשר לפני זריקה לא חזי וכי מחשב ביה מיפסיל

8 R. Ḥisda sagte im Namen des Rabina b. Sila: Hat man beabsichtigt, daß Unreine am folgenden Tage davon essen, so ist manschuldig. Raba sagte: Dies ist auch zu beweisen; das Fleisch ist vor dem Sprengen nichtbrauchbar, dennoch wird es durch die Absicht untauglich.

ט ולא היא התם זריק ומיחזי הכא לא מיחזי כלל

9 Dies ist aber nichts; in diesem Falle wird es durch das Sprengen brauchbar, in jenem Falle wird es überhaupt nicht brauchbar.

י אמר רב חסדא מרגלא בפומיה דרב דימי בר חיננא בשר פסח שלא הוצלה ולחמי תודה שלא הורמו חייבין עליהן משום טומאה

10 R. Ḥisda sagte: R. Dimi b. Ḥenana pflegte zu sagen: Wegen ungebratenen Fleisches vom Pesaḥopfer und wegen der Dankopferbrote, von denen [die priesterlichen Abgaben] nicht abgehoben worden sind, ist man wegen Unreinheitschuldig.

יא אמר רבא תדע דתניא (ויקרא ז כ) "אשר לה'" לרבות אימורי קדשים קלים לטומאה

11 Raba sagte: Dies ist auch zu beweisen, denn es wird gelehrt:Dem Herrn [dargebrachtes], dies schließt die Opferteile von minderheiligen Opfern hinsichtlich der Unreinheitein.

יב אלמא אע"ג דלאו בני אכילה נינהו חייבין עליהן משום טומאה הכא נמי אע"ג דלאו בני אכילה נינהו חייבין עליהן משום טומאה

12 Wegen dieser ist man wegen Unreinheit schuldig, obgleich sie zum Essen ungeeignet sind, ebenso ist man auch wegen jener wegen Unreinheit schuldig, obgleich sie zum Essen ungeeignet sind.

יג ולא היא התם אימורי קדשים קלים חזו לגבוה לאפוקי בשר פסח שלא הוצלה ולחמי תודה שלא הורמו דלא חזו לא לגבוה ולא להדיוט

13 Dies ist aber nichts; Opferteile von minderheiligen Opfern sind für Gottbrauchbar, während das ungebratene Fleisch vom Pesaḥopfer und die Dankopferbrote, von denen [die priesterlichen Abgaben] nicht abgehoben worden sind, weder für Gott noch für einen Gemeinen brauchbar sind.

יד (לישנא אחרינא הא אימורין לא חזו ולא היא הנך חזו למילתייהו והני לא חזו כלל):

14 Eine andere Lesart: Die Opferteile sind ja ebenfalls nicht brauchbar. Dies ist aber nichts; diese sind für ihren Zweck brauchbar, jene aber sind überhaupt nicht brauchbar.

טו <big>הדרן עלך כל הפסולין:</big>

טז מתני׳ <big>בית</big> שמאי אומרים כל הניתנין על מזבח החיצון שנתן במתנה אחת כיפר ובחטאת שתי מתנות ובית הלל אומרים אף חטאת שנתנה מתנה אחת כיפר

16 DIE SCHULE ŠAMMAJS SAGT, ALLES, WAS AUF DEN ÄUSSEREN ALTAR ZU SPRENGEN IST, SÜHNT, AUCH WENN MAN NUR EINE SPRENGUNG AUFGETRAGEN HAT, BEIM SÜNDOPFER ABER NUR WENN ZWEI SPRENGUNGEN; DIE SCHULE HILLELS SAGT, AUCH BEIM SÜNDOPFER SÜHNT ES, WENN MAN NUR EINE SPRENGUNG AUFGETRAGEN HAT.

יז לפיכך אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השניה חוץ לזמנה כיפר

17 DAHER HAT MAN, WENN MAN DIE ERSTE VORSCHRIFTSMÄSSIG UND DIE ANDERE AUSSERHALB DER FRIST AUFGETRAGEN HAT, SÜHNE ERLANGT;

יח ואם נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השניה חוץ למקומה פיגול וחייבין עליו כרת

18 HAT MAN DIE ERSTE AUSSERHALB DER FRIST UND DIE ANDERE AUSSERHALB DES RAUMES AUFGETRAGEN, SO IST ES VERWERFLICHES, UND MAN VERFÄLLT DER AUSROTTUNG.

יט כל הניתנין על המזבח הפנימי שאם חיסר אחת מן המתנות כאילו לא כיפר לפיכך נתן כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנה פסולה ואין בו כרת:

19 HAT MAN BEI ALLEN, DIE AUF DEN INNEREN ALTAR ZU SPRENGEN SIND, AUCH NUR EINE SPRENGUNG UNTERLASSEN, SO HAT MAN KEINE SÜNNE ERLANGT. DAHER IST ES, WENN MAN ALLE VORSCHRIFTSMÄSSIG UND EINE UNVORSCHRIFTSMÄSSIG AUFGETRAGEN HAT, UNTAUGLICH UND MAN VERFÄLLT NICHT DER AUSROTTUNG.

כ <big>גמ׳</big> תנו רבנן מנין לניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת שכיפר תלמוד לומר (דברים יב כז) "ודם זבחיך ישפך" והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא

20 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Woher, daß man bei dem, was auf den äußeren Altar zu sprengen ist, Sühne erlangt hat, auch wenn man nur eine Sprengung auf getragen hat? Es heißt: das Blut deiner Schlachtopfer ist auszugießen. – Deutet dies denn hierauf, dies ist ja für folgende Lehre nötig!?

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel