Zevachim 71

Kapitel 71

א בפנים בחוץ ואת הניתנין בחוץ בפנים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאים שיאכלוהו ערלים ושיקריבוהו ערלים לשבר עצמות הפסח לאכול הימנו נא ולערב דמו בדם הפסולים כשר

1 DAS INNERHALB ZU SPRENGENDE AUSSERHALB, ODER DAS AUSSERHALB ZU SPRENGENDE INNERHALB ZU SPRENGEN, DASS UNREINE DAVON ESSEN, DASS UNREINE ES DARBRINGEN, DASS UNBESCHNITTENE DAVON ESSEN, DASS UNBESCHNITTENE ES DARBRINGEN, BEIM PESAḤOPFER, DAVON EINEN KNOCHEN ZU ZERBRECHENODER ES HALBROHZU ESSEN, ODER DAS BLUT MIT DEM BLUTE VON UNTAUGLICHEM ZU MISCHEN, SO IST ES TAUGLICH,

ב שאין מחשבה פוסלת אלא בחוץ לזמנו וחוץ למקומו והפסח והחטאת שלא לשמן:

2 DENN DIE ABSICHT MACHT ES UNTAUGLICH, NUR WENN SIE SICH AUF [DIE VERZEHRUNG] AUSSERHALB DER FRIST ODER DES RAUMES, UND BEIM PESAḤOPFER UND DEM SÜNDOPFER AUCH AUF EINEN ANDEREN NAMEN BEZIEHT.

ג <big>גמ׳</big> מ"ט דרבי יהודה אמר רבי אלעזר תרי קראי כתיבי בנותר כתוב אחד אומר (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר וכתוב אחד אומר (ויקרא ז, טו) לא יניח ממנו עד בקר אם אינו ענין להניח תנהו לענין מחשבת הינוח

3 GEMARA. Was ist der Grund R. Jehudas? R. Elea͑zar erwiderte: Hinsichtlich des Übriggebliebenen sind zwei Schriftverse vorhanden; ein Schriftvers lautet:ihr sollt nichts davon bis zum Morgen übrig lassen, und ein anderer Schriftvers lautet:er soll nichts davon bis zum Morgen lassen, und da dieser nicht auf das Übriglassen zu beziehen ist, so beziehe man ihn auf die Absicht des Übriglassens. –

ד ורבי יהודה האי קרא להכי הוא דאתא אי מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא ז, טו) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו לתודה שנאכלת ליום ולילה

4 Ist denn nach R. Jehuda dieser Schriftvers hierfür zu verwenden, er ist ja für folgende Lehre nötig!?Und das Fleisch der Schlachtung seines Dank-Heilsopfers, dies lehrt uns, daß das Dankopfer während eines Tages und einer Nacht gegessen werde.

ה חליפין וולדות תמורות מנין ת"ל ובשר חטאת ואשם מנין ת"ל זבח

5 Woher dies vom Ersatz, den Jungen und dem Umgetauschten? Es heißt: und das Fleisch. Woher dies vom Sündopfer und vom Schuldopfer? Es heißt: Schlachtung.

ו ומנין לרבות שלמי נזיר ושלמי פסח ת"ל שלמיו לחמי תודה וחלות ורקיקים שבנזיר מנין ת"ל קרבנו כולן קורא אני בהן לא יניח

6 Woher, daß auch das Heilsopfer des Nazirs und das Heilsopfer des Pesaḥs einbegriffen sind? Es heißt: seine Heilsopfer. Woher dies von den Broten des Dankopfers und den Kuchen und Fladen des Nazirs? Es heißt: sein Opfer. Hinsichtlich dieser aller lese ich: er soll nichts davon lassen. –

ז א"כ לימא קרא לא תותירו מאי לא יניח אם אינו ענין להינוח תנהו ענין למחשבת הינוח

7 Es sollte ja nur heißen: ersoll nichts lassen, wenn es aber [auch] heißt: ihr sollt nichts übriglassen, so beziehe man es, da es auf das Übriglassen nicht zu beziehen ist, auf die Absicht des Übriglassens. –

ח התינח להניח להוציא מאי איכא למימר

8 Erklärlich ist es hinsichtlich des Übriglassens, wie ist es aber hinsichtlich des Hinausbringenszu erklären?

ט ועוד טעמא דר' יהודה סברא הוא דתניא אמר להם רבי יהודה אי אתם מודים שאם הניחו למחר שהוא פסול אף חישב להניחו למחר פסול אלא טעמא דרבי יהודה סברא הוא וניפלוג נמי ר"י בכולהו

9 Ferner beruht ja die Ansicht R. Jehudas auf einer Begründung, denn es wird gelehrt: R. Jehuda sprach zu ihnen: Ihr pflichtet doch wohl bei, daß, wenn man es bis zum folgenden Tage zurückgelassen hat, es untauglich sei, ebenso ist es untauglich, auch wenn man beabsichtigt hat, es bis zum folgenden Tage zurückzulassen. – Vielmehr, die Ansicht R. Jehudas beruht auf einer Begründung. – Demnach sollte doch R. Jehuda hinsichtlich aller Fällestreiten!? –

י בהי ניפלוג בשובר עצמות הפסח ולאכול ממנו נא זיבחא גופיה מי מיפסיל

10 Hinsichtlich welcher sollte er streiten: wenn etwa hinsichtlich des Zerbrechens eines Knochens und des Essens von Halbrohem beim Pesaḥopfer, so wird ja dadurch das Opfer nicht untauglich;

יא ע"מ שיאכלוהו טמאים ושיקריבוהו טמאים זיבחא גופיה מי מיפסיל שיאכלוהו ערלים ושיקריבוהו ערלים זיבחא גופיה מי מיפסיל לישנא אחרינא כל כמיניה

11 wenn etwa hinsichtlich des Essens von Unreinem und der Darbringungdurch Unreine, so wird ja auch dadurch das Opfer nicht untauglich; und wenn hinsichtlich des Essens von Unbeschnittenen und der Darbringung durch Unbeschnittene, so wird ja das Opfer auch dadurch nicht untauglich. Eine andere Lesart: Wer gehorchtihm.

יב לערב דמן בדם הפסולין רבי יהודה לטעמיה דאמר אין דם מבטל דם ליתן את הניתנין למעלה למטה למטה למעלה רבי יהודה לטעמיה דאמר שלא למקומו נמי מקומו קרינא ביה

12 Wenn etwa hinsichtlich des Mischens des Blutes mit dem Blute von Untauglichem, so vertritt R. Jehuda hierbei seine Ansicht, daß nämlich Blut das Blut nichtauf hebe; und wenn etwa hinsichtlich [der Absicht,] das oberhalb zu sprengende unterhalb oder das unterhalb zu sprengende oberhalb zu sprengen, so vertritt R. Jehuda hierbei seine Ansicht, daß nämlich auch die unrichtige Stelle als richtigegilt. –

יג וליפלוג בניתנין בפנים שנתנן בחוץ והניתנין בחוץ שנתנן בפנים

13 Sollte er doch streiten hinsichtlich [der Absicht], das innerhalb zu sprengende außerhalb oder das außerhalb zu sprengende innerhalb zu sprengen!? –

יד קסבר רבי יהודה בעינן מקום שיהא משולש בדם בבשר ובאימורין

14 R. Jehuda ist der Ansicht, esmüsse ein Ort sein, der durch das Blut, das Fleisch und die Opferteile gedreifachtist. –

טו ומי אית ליה לרבי יהודה האי סברא והתניא רבי יהודה אומר (דברים יז, א) דבר רע ריבה כאן חטאת ששחטה בדרום וחטאת שנכנס דמה לפנים פסולה

15 Hält denn R. Jehuda von dieser Auslegung, es wird ja gelehrt: R. Jehuda sagte:etwas Schlechtes, dies schließt ein Sündopfer ein, das in der Südseite geschlachtet oder dessen Blut in das Innere gebracht worden ist, daß es untauglich ist!? –

טז ולית לרבי יהודה שלישי והתנן אמר רבי יהודה הכניס בשוגג כשר הא במזיד פסול וקי"ל בשכיפר

16 Hält denn R. Jehuda nicht von dieser Auslegung, wir haben ja gelernt: R. Jehuda sagte: Hat er esversehentlich hineingebracht, so ist es tauglich. Demnach ist es untauglich, wenn vorsätzlich, aber wie wir wissen, nur dann, wenn er gesprengt hat.

יז השתא ומה התם עיילי עיילא אי כיפר אין אי לא כיפר לא הכא דחשיב חשובי לא כל שכן תרי תנאי ואליבא דרבי יהודה

17 Wenn es da, wo er es hineingebracht hat, nur dann [untauglich] ist, wenn er es gesprengt hat, sonst aber nicht, um wieviel weniger hierbei, wo man es nur beabsichtigt hat!? – Zwei Tannaím streiten über die Ansicht R. Jehudas. –

יח וסבר ר' יהודה חטאת ששחטה בדרום

18 Ist R. Jehuda denn der Ansicht, wenn man ein Sündopfer in der Südseite geschlachtet hat,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel