Zevachim 97

Kapitel 97

א והרי מעשר דהוא נפדה ואילו לקוח בכסף מעשר אינו נפדה דתנן הלקוח בכסף מעשר שנטמא יפדה ר' יהודה אומר יקבר (נטמא אין לא נטמא לא)

1 dies ist ja beim [zweiten] Zehntender Fall; er selbst darf ausgelöst werden, während das für den Erlös des Zehnten Gekaufte nicht ausgelöst werden darf!? Wir haben nämlich gelernt: Ist das für den Erlös vom Zehnten Gekaufte unrein geworden, so ist es auszulösen; R. Jehuda sagt, es sei zu begraben. Nur wenn es unrein geworden ist, sonst aber nicht. –

ב התם לא אלימא קדושתיה למיתפס פדיוניה

2 Bei diesem ist die Heiligkeit nicht so stark, um den Erlös zu erfassen. –

ג והרי תמורה דאילו קדשים לא חיילי על בעל מום קבוע ואילו איהי חיילא

3 Dies ist ja aber beim Eingetauschtender Fall; die Heiligung erfaßt nicht ein dauernd fehlerbehaftetes[Tier], dieses aberwohl!? –

ד תמורה מכח קדשים קא אתיא וקדשים מכח חולין קאתי

4 Am Eingetauschten haftet die Kraft des Opfertieres, während am Opfertiere die Kraft des Profanen haftet. –

ה הרי פסח דהוא אינו טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק ואילו מותר דידיה טעון סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק

5 Dies ist ja aber beim Pesaḥopfer der Fall; bei diesem selbst sind Stützen, Gußopfer und Schwingen von Brust und Schenkel nicht erforderlich, ist es aber Zurückbleibendes, so sind Stützen, Gußopfer und Schwingen von Brust und Schenkel erforderlich!? –

ו פסח בשאר ימות השנה שלמים הוא

6 Das Pesaḥopfer ist an den übrigen Tagen des Jahresein Heilsopfer.

ז ואיבעית אימא אמר קרא העולה במקומה תהא

7 Wenn du aber willst, sage ich: die Schrift sagt das Brandopfer, es erfolge auf dieser Stelle. –

ח אשם מנלן דבעי צפון דכתיב (ויקרא ז, ב) במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם

8 Woher, daß beim Schuldopfer die Nordseite erforderlich ist? – Es heißt:am Orte, wo man das Brandopfer schlachtet, schlachte man das Schuldopfer. –

ט אשכחן שחיטה קבלה מנא לן ואת דמו יזרוק קבול דמו נמי בצפון

9 Wir wissen dies vom Schlachten, woher dies von der [Blut]aufnahme? – Und sein Blut sprenge man, auch die Aufnahme des Blutes erfolge auf der Nordseite. –

י מקבל עצמו מנא לן דמו ואת דמו

10 Woher dies vom Aufnehmenden? – Sein Blut, und sein Blut. –

יא אשכחן למצוה לעכב מנא לן קרא אחרינא כתיב (ויקרא יד, יג) ושחט את הכבש

11 Wir wissen dies hinsichtlich des Gebotes, woher dies hinsichtlich der Unerläßlichkeit? – Es gibt noch einen anderen Schriftvers:er schlachte das Lamm. –

יב והאי להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש

12 Ist dieser denn hierfür zu verwenden, er ist ja für folgende Lehre nötig!? Wenn etwas in der Gesamtheit einbegriffen war und wegen einer neuen Sache ausgeschieden worden ist, so darfst du es nicht wieder in die Gesamtheit bringen, bis die Schrift es ausdrücklich wieder einschließt.

יג כיצד (ויקרא יד, יג) ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא וגו' שאין ת"ל כחטאת האשם מה ת"ל כחטאת האשם

13 Ein Beispiel: Er schlachte das Lamm am Orte, wo man das Sündopfer und das Brandopfer schlachtet, am heiligen Orte, denn wie das Sündopfer ist das Schuldopfer &c. Die Worte wie das Sündopfer ist das Schuldopfer sind ja überflüssig, was lehren sie?

יד לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבוהן יד ובוהן רגל ואזן ימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

14 Da das Schuldopfer des Aussätzigen besonders hervorgehoben worden ist, um etwas neues zu lehren, nämlich [die Besprengung] des Daumens, des großen Zehs und des rechten Ohrs, so könnte man glauben, dieses benötige nicht des Blutsprengens und des [Aufräucherns der] Opferteile auf dem Altar,

טו תלמוד לומר כחטאת האשם הוא מה חטאת טעונה מתן דמים ואימורין לגבי מזבח אף אשם מצורע טעון מתן דמים ואימורין לגבי מזבח

15 so heißt es: wie das Sündopfer ist das Schuldopfer, wie beim Sündopfer Blutsprengen und [Aufräuchern der] Opferteile auf dem Altar erforderlich sind, ebenso sind auch beim Schuldopfer des Aussätzigen Blutsprengen und [Auf räuchern der] Opfer teile auf dem Altar erforderlich. –

טז אם כן נכתוב בהאי ולא נכתוב בהאי

16 Demnachsollte esbei diesem und nicht bei jenemgeschrieben worden sein. –

יז הניחא אי סבירא לן יצא לידון בדבר החדש איהו הוא דלא גמר מכללו

17 Allerdings, wenn wir der Ansicht sind, daß, wenn etwas wegen einer neuen Lehre ausgeschieden worden ist, so ist von der Gesamtheit nicht auf dieses zu schließen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel