Commentary for Ketubot 140:14

מתיב רבה המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל ילך אצל חנוני הרגיל אצלו ויאמר לו איש פלוני מודר הנאה ממני ואיני יודע מה אעשה לו הוא נותן לו ובא ונוטל מזה הכי הוא דשרי אבל כל הזן אינו מפסיד לא

Rabbah raised an objection: One who is forbidden by a vow from deriving any benefit from another one, and he has nothing to eat, [the other] may go to a shopkeeper with whom he is familiar and say to him, “So-and-so is forbidden by a vow to derive any benefit from me, and I do not know what to do for him.” [The shopkeeper] may then give to the one and recover the cost from the other. Only this is permitted but not “whoever will provide for [this one] will not suffer any loss”? It wasn’t even necessary to state this.

Explore commentary for Ketubot 140:14. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.