Commentary for Pesachim 233:15
איני והאמר רב גידל אמר רב כל ת"ח היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר תכוינה שנאמר (שיר השירים ה, יג) שפתותיו שושנים נוטפות מור עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים אל תקרי מור עובר אלא מר עבר
read not shoshanim but sheshonim [that study]; read not mor'ober but mar 'ober [dropping anxiety]? - There is no difficulty: One applies to the teacher, the other to the disciple. Alternatively, both refer to the teacher, yet there is no difficulty: the one holds good before he commences; the other, after he commences. Even as Rabbah used to say something humorous to his scholars before he commenced [his discourse], in order to amuse them;<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'and the scholars rejoiced'.');"><sup>28</sup></span>
Explore commentary for Pesachim 233:15. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.