Commentary for Shabbat 186:3

אמר מר זה יכול וזה יכול ר"מ מחייב איבעיא להו בעינן שיעור לזה ושיעור לזה או דילמא שיעור אחד לכולם רב חסדא ורב המנונא חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה וחד אמר שיעור אחד לכולן אמר רב פפא משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאין יכולה לעמוד על שלש ואמאי ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן

his service is valid. But why so, Seeing that they [the hands] help each other? But it must surely be because we say, helping is no concrete [act]. This proves it. The Master said: 'If each alone is able: R. Meir holds [them] culpable.' The scholars asked: Is the standard quantity required for each, or perhaps one standard [is sufficient] for all?<span class="x" onmousemove="('comment',' When two people carry out an article of food which each could carry out alone, must it be as large as two dried figs, so that there is the standard for each, Or is one sufficient to render them both culpable? ');">⁵</span> R. Hisda and R. Hamnuna [differ therein]: one maintains, The standard [is required] for each; while the other rules: One standard [is sufficient] for all. R. Papa observed in Raba's name, We too learnt thus: If he [a <i>zab</i>] is sitting on a bed and four cloths are under the feet of the bed, they are unclean, because it cannot stand on three.<span class="x" onmousemove="('comment',' V. supra a for notes. ');">⁶</span>

Explore commentary for Shabbat 186:3. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.