Commentary for Shabbat 232:7

<big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר ארבעה עשר שחל להיות בשבת מפשיטין את הפסח עד החזה דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה וחכ"א מפשיטין את כולו בשלמא לרבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה דהא איתעביד ליה צורך גבוה אלא לרבנן מ"ט אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן דאמר קרא (משלי טז, ד) כל פעל ה' למענהו והכא מאי למענהו איכא רב יוסף אמר שלא יסריח רבא אמר שלא יהו קדשי שמים מוטלין כנבלה

this is the view of R. Ishmael son of R. Johanan b. Berokah. But the Sages maintain: We flay the whole of it. As for R. Ishmael son of R. Johanan b. Berokah, it is well, [the reason being] that the requirements for the Sanctuary<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'the Most High'. ');">¹⁹</span> have been fulfilled;<span class="x" onmousemove="('comment',' When it is flayed thus far, as explained supra note 1. ');">²⁰</span> but what is the reason of the Rabbis? — Said Rabbah b. Bar Hanah in R. Johanan's name: Because Scripture saith, The Lord hath made every thing for his own purpose.<span class="x" onmousemove="('comment',' I.e., His honour. Prov. XVI, 4. ');">²¹</span>

Explore commentary for Shabbat 232:7. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.