Reference for Shabbat 223:6
סנדל אסנדל לא קשיא הא דקתני חייב חטאת בדטייעי דקטרי אושכפי פטור אבל אסור בדחומרתא דקטרי אינהו מותר לכתחילה בסנדל דנפקי ביה בי תרי כדרב יהודה דרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא הוה ליה ההוא זוגא דסנדלי זמנין דנפיק ביה איהו זימנין נפיק ביה ינוקיה אתא לקמיה דאביי א"ל כה"ג מאי א"ל חייב חטאת
as was the case with Rab Judah. For Rab Judah, brother of R. Salla the Pious, had a pair of sandals, at times he went out in them, at others his child. He went to Abaye and asked him, How is it in such a case? — One is liable to a sin-offering [for tying them], he replied. I do not even understand<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'it presents a difficulty to me'. ');"><sup>13</sup></span> why [though] one is not liable for this yet it is forbidden, and you tell me that one is liable to a sin-offering. What is the reason?<span class="x" onmousemove="('comment',' Abaye asked this: why do you think that it ought to be permitted? ');"><sup>14</sup></span> — Because on weekdays too, he replied, at times I go out in them, at others the child. In that case, said he, it is permitted at the outset.