Responsa for Shabbat 312:5
אמר לה אבוה מאי עבדת אמרה ליה בפניא אתא עניא קרא אבבא והוו טרידי כולי עלמא בסעודתא וליכא דשמעיה קאימנא שקלתי לריסתנאי דיהבית לי יהבתיה ניהליה אמר לה מצוה עבדת נפק ר"ע ודרש וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה אלא ממיתה עצמה
'Every day we pooled our bread and ate it; but to-day one of us had no bread, and he was ashamed. Said I to them, "I will go and collect [the bread]".<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'throw into the basket'. ');"><sup>9</sup></span> When I came to him, I pretended to take [bread] from him, so that he should not be ashamed.' 'You have done a good deed,' said he to him. Then Samuel went out and lectured: But charity<span class="x" onmousemove="('comment',' E.v. righteousness. From the Jewish point of view the two are identical: One merely performs his duty (i.e., righteousness) in giving charity. ');"><sup>10</sup></span>
Explore responsa for Shabbat 312:5. In-depth commentary and analysis from classical Jewish sources.