Berakhot 115

אמר רבי ירמיה בן אלעזר נתקללה בבל נתקללו שכניה נתקללה שומרון נתברכו שכניה נתקללה בבל נתקללו שכניה דכתיב (ישעיהו יד, כג) ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים נתקללה שומרון נתברכו שכניה דכתיב (מיכה א, ו) ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם וגו'

R. Jeremiah b. Eleazar said : When Babylon was cursed, her neighbours were cursed ; but when Samaria was cursed, her neighbours were blessed. When Babylon was cursed, her neighbours were cursed ; for it is written, "I will also make it a possession for the bittern, and pools of water" (ibid.). When Samaria was cursed, her neighbours were blessed ; for it is written, "Therefore I will make Samaria a heap in the field, a place for the planting of vineyards" (Micah i. 6).

ואמר רב המנונא הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים אוכלוסי עובדי כוכבים אומר (ירמיהו נ, יב) בושה אמכם וגו'

Rab Hamnuna also said : Who beholds crowds of Israelites should say "Blessed... Who art wise in secrets"; but [on beholding] crowds of idolaters he says, "Your mother shall be ashamed" etc. (Jer. 1. 12).

ת"ר הרואה אוכלוסי ישראל אומר ברוך חכם הרזים שאין דעתם דומה זה לזה ואין פרצופיהן דומים זה לזה בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית אמר ברוך חכם הרזים וברוך שברא כל אלו לשמשני

The Rabbis have taught : Who sees crowds of Israelites should say "Blessed... Who art wise in secrets," because their minds differ and their faces differ. Ben Zoma saw a crowd on top of the ascent of the Temple Mount and said, "Blessed... Who art wise in secrets, and blessed...Who hast created all these to serve me."

הוא היה אומר כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול חרש וזרע וקצר ועמר ודש וזרה וברר וטחן והרקיד ולש ואפה ואח"כ אכל ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנין לפני וכמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא בגד ללבוש גזז ולבן ונפץ וטוה וארג ואחר כך מצא בגד ללבוש ואני משכים ומוצא כל אלו מתוקנים לפני כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי ואני משכים ומוצא כל אלו לפני

[Ben Zoma] used to say : How much labour Adam must have expended before he obtained bread to eat ! He ploughed, sowed, reaped, piled up the sheaves, threshed, winnowed, selected [the ears], ground, sifted [the flour], kneaded and baked, and after that he ate ; whereas I get up in the morning and find all this prepared for me. And how much labour must Adam have expended before he obtained a garment to wear ! He sheared, washed [the wool], combed, spun, wove, and after that he obtained a garment to wear ; whereas I get up in the morning and find all this prepared for me. All artisans attend and come to the door of my house, and I get up and find all these things before me.

הוא היה אומר אורח טוב מהו אומר כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי כמה בשר הביא לפני כמה יין הביא לפני כמה גלוסקאות הביא לפני וכל מה שטרח לא טרח אלא בשבילי אבל אורח רע מהו אומר מה טורח טרח בעל הבית זה פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי כל טורח שטרח בעל הבית זה לא טרח אלא בשביל אשתו ובניו

He used to declare : What does a good guest say ? "How much trouble has my host taken on my behalf ! How much meat he set before me ! How much wine he set before me ! How many cakes he set before me ! And all the trouble he took was only for my sake." But what does the bad guest say ? "What trouble has my host taken ? I ate one piece of bread ; I ate one slice of meat ; I drank one cup of wine; and whatever trouble my host experienced was only for the sake of his wife and children."

על אורח טוב מהו אומר (איוב לו, כד) זכור כי תשגיא פעלו אשר שוררו אנשים על אורח רע כתיב (איוב לז, כד) לכן יראוהו אנשים וגו'

What does one say concerning a good guest ? "Remember that thou magnify his work, whereof men have sung" (Job xxxvi. 24) ; and of a bad guest it is written, "Men do therefore fear him ; he regardeth not any that are wise of heart" (ibid. xxxvii 24).

(שמואל א יז, יב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים אמר רבא ואיתימא רב זביד ואיתימא רב אושעיא זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא אמר עולא נקיטינן אין אוכלוסא בבבל תנא אין אוכלוסא פחותה מששים רבוא

"And the man was an old man in the days of Saul, stricken in years among men" (I Sam. xvii. 12). Raba (other versions : Rab Zebid, Rab Osha'ya) said : This refers to Jesse, the father of David, who went out with a crowd, came in with a crowd and expounded [Torah] with a crowd. 'Ulla said : We have received a tradition that there is no crowd in Babylon. It has been taught : A crowd must not consist of less than sixty myriads.

ת"ר הרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו חכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו הרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו

Our Rabbis have taught : Who beholds the Sages of Israel should say, "Blessed... Who hast imparted of Thy wisdom to them that fear Thee" ; but [on beholding] the wise men of other peoples, he says "Blessed... Who hast given of Thy wisdom to Thy creatures." Who beholds the kings of Israel should say, "Blessed... Who hast imparted of Thy glory to them that fear Thee"; but [on beholding] the kings of other peoples he says, "Blessed... Who hast imparted of Thy glory to Thy creatures."

א"ר יוחנן לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים

R. Johanan said : A man should always bestir himself to run to meet the kings of Israel ; and not only the kings of Israel, but even to meet the kings of other peoples, for if he is worthy, he will distinguish between the kings of Israel and of other peoples.

רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא

Rab Sheshet was blind. Everybody went to greet a king, and Rab Sheshet arose and went with them. A certain Min met him and said, "Pitchers [go] to the river, where [go] the potsherds?" He replied, "Come, see how I know things better than thou." The first troop of soldiers passed by, and when a shout arose, the Min said to him, "Now the king is coming." Rab Sheshet answered, "He is not coming yet." A second troop passed, and when a shout arose, the Min said to him, "Now the king is coming." Rab Sheshet answered, "He is not coming." A third troop passed, and while there was silence, Rab Sheshet said to him, "Now certainly the king is coming."

אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט, יא) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה

The Min asked him, "Whence hast thou this?" He replied, "Earthly kingship is like the Kingship of Heaven, of which it is written, 'Go forth, and stand upon the mount before the Lord. And behold, the Lord passed by, and a great and strong wind rent the mountains, and broke in pieces the rocks before the Lord ; but the Lord was not in the wind ; and after the wind an earthquake ; but the Lord was not in the earthquake ; and after the earthquake a fire ; but the Lord was not in the fire ; and after the fire a still small voice' (I Kings xix. 11f.)."

כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות

When the king arrived, Rab Sheshet began and uttered the benediction for him. The Min said to him, "For one whom thou seest not thou dost pronounce a benediction!" And what happened to that Min? Some say that his associates put his eyes out ; others declare that Rab Sheshet set his eyes upon him and he became a heap of bones.

ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל מצרית אזל אכל ביה קורצי בי מלכא אמר איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא אמרי ליה מה טעמא נגדתיה להאי אמר להו דבא על חמרתא אמרי ליה אית לך סהדי אמר להו אין אתא אליהו אדמי ליה כאיניש ואסהיד אמרי ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר להו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל אתון מאי דבעיתון עבידו ביה

R. Shela flogged a certain man who had had intercourse with a gentile woman ; so he went and laid a charge against him before the king, saying, "There is a certain Jew who judges without the king's consent." The king sent an official for him [to appear]. When R. Shela came he was asked, "For what reason didst thou flog this person?" He replied, "Because he had intercourse with a she-ass." They said to him, "Hast thou witnesses?" He answered, "Yes." Elijah came in human guise and gave evidence. They said to him, "In that case, his punishment is death." He said to them, "From the day we were exiled from our land, we have no power to inflict the death-sentence ; but you do with him as you please."

עד דמעייני ביה בדינא פתח ר' שילא ואמר (דברי הימים א כט, יא) לך ה' הגדולה והגבורה וגו' אמרי ליה מאי קאמרת אמר להו הכי קאמינא בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא אמרו חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי יהבי ליה קולפא אמרו ליה דון דינא

While they were considering the case, R. Shela commenced saying, "Thine, O Lord, is the greatness and the power" etc. (I Chron. xxix. 11). They asked him, "What is it thou art saying?" He replied, "I am saying, 'Blessed be the All-merciful Who has made earthly kingship like the Kingship of Heaven and has given you power and love of justice'." They said, "The honour of the kingship is very dear to him." They thereupon handed to him the staff and said to him, "Do thou act as judge."

כי הוה נפיק אמר ליה ההוא גברא עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי אמר ליה רשע לאו חמרי איקרו דכתיב (יחזקאל כג, כ) אשר בשר חמורים בשרם חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא והתורה אמרה אם בא להרגך השכם להרגו מחייה בקולפא וקטליה

When he went out, the man said to him, "Does the All-merciful perform a miracle for such liars!" He replied, "Thou evil-doer ! Are not they called 'asses'? For it is written, 'Whose flesh is as the flesh of asses' (Ezek. xxiii. 20)." [R. Shela] perceived that the man was going to tell them that he called them asses. He said [to himself], "That man is a pursuer, and the Torah has stated, If one seeks to kill thee, do thou kill him first" ; so he smote him with the staff and killed him.

אמר הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא דרשינא ליה לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית וכן הוא אומר (איוב ט, י) עושה גדולות עד אין חקר והגבורה זו יציאת מצרים שנאמר (שמות יד, לא) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' והתפארת זו חמה ולבנה שיעמדו לו ליהושע שנאמר (יהושע י, יג) וידום השמש וירח עמד וגו' והנצח זו מפלתה של רומי וכן הוא אומר (ישעיהו סג, ג) ויז נצחם על בגדי וגו' וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר (במדבר כא, יד) על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו' כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא שנאמר (שופטים ה, כ) מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם וגו' לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק וכן הוא אומר (שמות יז, טז) כי יד על כס יה והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג וכן הוא אומר (יחזקאל לח, ג) הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל לכל לראש אמר רב חנן בר רבא אמר ר' יוחנן אפילו ריש גרגיתא מן שמיא מנו ליה

He then said, "Since a miracle was wrought for me with this verse, I will expound it." [He went to the House of Study and expounded]: "Thine, O Lord, is the greatness" — that refers to the work of Creation ; for so it is stated, "Who doeth great things past finding out" (Job ix. 10). "And the power" — that refers to the Exodus from Egypt ; as it is said, "And Israel saw the great work" etc. (Exod. xiv. 31). "And the glory" — that refers to the sun and moon which stood still for Joshua; as it is said, "And the sun stood still, and the moon stayed" (Josh. x. 13). "And the victory" [nesah] — that refers to the overthrow of Rome; for so it is stated, "And their life-blood [nesah] is dashed against My garments" (Is. Ixiii. 3). "And the majesty" — that refers to the battle at the valleys of Arnon ; as it is said, "Wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord : Vaheb in Suphah, and the valleys of Arnon" (Num. xxi. 14). "For all that is in heaven and earth" — that refers to the war of Sisera ; as it is said, "They fought from heaven, the stars in their courses fought against Sisera" (Judges 5:20). "Thine is the kingdom, O Lord" — that refers to the war of Amalek ; for so it is stated, "The hand upon the throne of the Lord, the Lord will have war with Amalek from generation to generation" (Exod. xvii. 16). "And Thou art exalted" — that refers to the war of Gog and Magog ; for so it is stated, "Behold I am against thee, O Gog, chief prince of Meshech and Tubal" (Ezek. xxxviii. 3). "As head above all" — Rab Hanan b. Raba said in the name of Rab : Even the waterman is appointed by Heaven.

במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא לך ה' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות והתפארת זו מתן תורה והנצח זו ירושלים וההוד זו בית המקדש:

In a Baraita it is taught in the name of R. 'Akiba : "Thine, O Lord, is the greatness" — that refers to the division of the Red Sea. "And the power" — that refers to the smiting of the first-born. "And the glory" — that refers to the giving of the Torah, "And the victory" — that refers to Jerusalem. "And the majesty" — that refers to the Temple.