Berakhot 15

Chapter 15

א מאי דכתיב (תהלים סט, יד) ואני תפלתי לך ה' עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין.
1  What means that which is written, 'But as for me, let my prayer be unto Thee, O God, in an acceptable time' (Ps. Ixix. 14)? When is an 'acceptable time'? At the time when the congregation prays."
ב ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא (ישעיהו מט, ח) כה אמר ה' בעת רצון עניתיך
2  R. Jose b. R. Hannina derived it from the following : "Thus saith the Lord, In an acceptable time have I answered thee" (Is. xlix. 8).
ג ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא (איוב לו, ה) הן אל כביר ולא ימאס וכתיב (תהלים נה, יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי
3 R. Aha b. R. Hannina derived it from the following : "Behold, God despiseth not the mighty" (Job xxxvi. 5); and it is written, "He hath redeemed my soul in peace so that none came nigh me ; for they were many with me" (Ps. Iv. 19).
ד תניא נמי הכי רבי נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר ולא ימאס וכתיב פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו' אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם
4 There is a teaching to the same effect : R. Nathan said : Whence is it that the Holy One, blessed be He, does not reject the prayer offered by many? As it is said, "Behold, God despiseth not the mighty"; and it is written, "He hath redeemed my soul in peace so that none came nigh me ; for they were many with me." The Holy One, blessed be He, said, "Whoever occupies himself with Torah, practises benevolent acts and prays with the congregation, I ascribe it to him as though he had redeemed Me and My son [Israel] from [exile] among the peoples of the world."
ה אמר ר"ל כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להתפלל נקרא שכן רע שנאמר (ירמיהו יב, יד) כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' (ירמיהו יב, יד) הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם.
5 R. Simeon b. Lakish said : Whoever has a Synagogue in his town, and does not enter it to pray, is called "an evil neighbour"; as it is said, "Thus saith the Lord, As for all Mine evil neighbours, that touch the inheritance which I have caused My people Israel to inherit" (Jer. xii. 14). More than that, he causes exile to come upon himself and his sons ; as it is said, "Behold, I will pluck them up from off their land, and will pluck up the house of Judah from among them" (ibid.).
ו אמרו ליה לר' יוחנן איכא סבי בבבל תמה ואמר (דברים יא, כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה כתיב אבל בחוצה לארץ לא כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כנישתא אמר היינו דאהני להו
6 It was said to R. Johanan, "There are old men to be found in Babylon." He was astonished and exclaimed, "It is written 'that your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land' (Deut. xi. 21); but not outside the land [of Israel] !" When they told him [that the old men are in the Synagogue early and late,] he said, "It is this which helps them [to live long]."
ז כדאמר ר' יהושע בן לוי לבניה קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנישתא כי היכי דתורכו חיי א"ר אחא ברבי חנינא מאי קרא (משלי ח, לד) אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי וכתיב בתריה כי מוצאי מצא חיים.
7 This is like what R. Joshua b. Levi said to his sons : Rise early and stay up late to enter the Synagogue, so that you may prolong your life. R. Aha b. R. Hannina asked, What is the Scriptural authority for this ? "Happy is the man that hearkeneth to Me, watching daily at My gates, waiting at the posts of My doors" (Prov. viii. 34), after which it is written, "For whoso findeth me findeth life" (ibid. v. 35).
ח אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת שני פתחים סלקא דעתך אלא אימא שיעור שני פתחים ואחר כך יתפלל:
8 Rab Hisda said : A man should always enter two doors in the Synagogue and then pray ; as it is said, "Waiting at the posts of My doors." "Two doors" [literally], dost imagine ! But say [the meaning is], A man should penetrate into the Synagogue a distance which equals the width of two doors, and then offer prayer.
ט (תהלים לב, ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא אמר ר' חנינא לעת מצא זו אשה שנא' (משלי יח, כב) מצא אשה מצא טוב
9 "For this let every one that is godly pray unto Thee in the time of finding" (Ps. xxxii. 6). R. Hannina said: "In the time of finding" refers to [the choice of] a wife ; as it is said, "Whoso findeth a wife findeth a great good" (Prov. xviii. 22).
י במערבא כי נסיב אינש אתתא אמרי ליה הכי מצא או מוצא מצא דכתיב מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' מוצא דכתיב (קהלת ז, כו) ומוצא אני מר ממות את האשה וגו'
10  In the West when a man marries, they say to him, "Masa' or Mose' ?" — Masa', as it is written, "Whoso findeth [masa'] a wife findeth a great good"; Mose', as it is written, "And I find [mose'] more bitter than death the woman" etc. (Eccles. vii. 26).
יא ר' נתן אומר לעת מצא זו תורה שנאמר (משלי ח, לה) כי מוצאי מצא חיים וגו'
11 R. Nathan said : "In the time of finding" refers to Torah; as it is said, "For whoso findeth me findeth life, and obtaineth favour of the Lord" (Prov. viii. 35).
יב רב נחמן בר יצחק אמר לעת מצא זו מיתה שנא' (תהלים סח, כא) למות תוצאות
12 Rab Nahman b. Isaac said : "In the time of finding [meso']" refers to death ; as it is said, "The issues [tosa'ot] of death" (Ps. Ixviii. 21).
יג תניא נמי הכי תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם שנאמר למות תוצאות תוצאות בגימטריא הכי הוו קשה שבכלן אסכרא ניחא שבכלן נשיקה אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא
13 There is a teaching to the same effect : Nine hundred and three varieties of death have been created in the world ; as it is said, "The issues of death." Tosa'ot has that numerical value. The severest of them all is croup, and the lightest is the kiss of death. Croup is like a thorn in a ball of clipped wool which tears backwards. Others say it is like the whirling waters at the entrance of a canal. The kiss of death is like taking a hair out of milk.
יד ר' יוחנן אמר לעת מצא זו קבורה א"ר חנינא מאי קרא (איוב ג, כב) השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר אמר רבה בר רב שילא היינו דאמרי אינשי ליבעי אינש רחמי אפילו עד זיבולא בתרייתא שלמא
14 R. Johanan said : "In the time of finding" refers to burial. R. Hannina said: What is the Scriptural authority for this? "Who rejoice unto exultation and are glad, when they can find the grave" (Job iii. 22). Rabbah b. Rab Shela said : Hence the popular saying : "Let a man pray for peace even to the last shovelful of earth."
טו מר זוטרא אמר לעת מצא זה בית הכסא אמרי במערבא הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.
15 Mar Zotra said : "In the time of finding" refers to a privy. In the West, they said that the interpretation of Mar Zotra was the best of all.
טז אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא
16 Raba said to Rafram b. Pappa : Let the master tell us some of those excellent things which thou reportest in the name of Rab Hisda, relating to the Synagogue.
יז אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' (תהלים פז, ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות
17  He replied, Thus said Rab Hisda : What means that which is written, "The Lord loveth the gates of Zion [Siyyon] more than all the dwellings of Jacob" (Ps. Ixxxvii. 2)? The Lord loveth the gates distinguished [mesuyyanim] for Halakah more than Synagogues and Houses of Study.
יח והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
18 That agrees with what R. Hiyya b. Ammi said in the name of 'Ulla : Since the day the Temple was destroyed, there is left to the Holy One, blessed be He, in His Universe the four cubits of Halakah alone.
יט ואמר אביי מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד לא הוה מצלינא אלא היכא דגריסנא.
19 And Abbai said ; At first I used to study at home and pray in Synagogue, but after hearing the statement of R. Hiyya b. Ammi in the name of 'Ulla — "Since the day the Temple was destroyed, there is left to the Holy One, blessed be He, in His Universe the four cubits of Halakah alone" I only pray where I study.
כ רבי אמי ורבי אסי אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא בטבריא לא מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי:
20 R. Ammi and R. Assi, although there were thirteen Synagogues in Tiberias, used to pray only between the pillars where they studied.
כא ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:
21 R. Hiyya b. Ammi said in the name of 'Ulla : Greater is he who enjoys the fruit of his labour than the fearer of Heaven ; for with regard to the fearer of Heaven it is written, "Happy is the man that feareth the Lord" (ibid. cxii. 1), but with regard to him who enjoys the fruit of his labour it is written, "When thou eatest the labour of thy hands, happy shalt thou be, and it shall be well with thee" (ibid, cxxviii. 2) — "happy shalt thou be" in this world, "and it shall be well with thee" in the world to come. It is not written, "and it shall be well with thee" about the fearer of Heaven.
כב ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה
22 R. Hiyya b. Ammi also said in the name of 'Ulla : A man should always reside in the same place as his teacher, for so long as Shimei the son of Gera lived, Solomon did not marry the daughter of Pharaoh.
כג והתניא אל ידור
23 But there is a teaching : A man should not reside [in the same place as his teacher]!
כד לא קשיא הא דכייף ליה הא דלא כייף ליה:
24 There is no contradiction ; the former referring to the pupil who submits to his master, the latter to him who does not.
כה אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי מאי דכתי' (ישעיהו א, כח) ועוזבי ה' יכלו זה המניח ס"ת ויוצא
25 Rab Huna b. Judah stated that R. Menahem said in the name of R. Ammi : What means that which is written, "They that forsake the Lord shall be consumed" (Is. i. 28)? This refers to one who leaves a Scroll of the Law [unrolled] and goes out [from the Synagogue].
כו רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
26 R. Abbahu used to go out between man and man.
כז בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו
27 Rab Pappa asked : How is it between verse and verse [may one go out]?
כח תיקו
28  The question remains [unanswered].
כט רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו:
29 Rab Sheshet used to turn his face [away from the Scroll] and study, saying, "We with ours, they with theirs."
ל אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
30 Rab Huna b. Judah stated that R. Menahem said in the name of R. Ammi : A man should always finish his Parashah with the congregation, twice the Hebrew text and once the Targum —
Previous ChapterNext Chapter