Berakhot 17

Chapter 17

א לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא
1 No ; it is certainly day, and that he calls it "night" is because there are people who retire to rest at that hour.
ב אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו.
2 Rab Aha b. R. Hannina said in the name of R. Joshua b. Levi : The Halakah is in accord with R. Simeon who spoke in the name of R. 'Akiba. R. Zera said : This is so, only one does not say, "Cause us, O Lord our God, to lie down."
ג כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר
3 When Rab Isaac b. Joseph came [from Palestine], he said : The statement of Rab Aha b. R. Hannina in the name of R. Joshua b. Levi was not explicitly said but was inferred.
ד דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק:
4 For it happened that two Rabbis became intoxicated at the marriage feast of R. Joshua b. Levi's son, and they omitted to read the Shema'. They came before R. Joshua b. Levi who said : R. Simeon is worthy that one should rely upon bis opinion in a time of emergency.
ה מעשה שבאו בניו וכו':
5 It once happened that his sons returned from a feast, etc.
ו ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג
6 Before then, had they never heard this teaching of Rabban Gamaliel ?
ז הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
7  But they spoke to him thus : The Rabbis differ from thee, and where an individual differs from the many, the Halakah is in accord with the many. Or perhaps, the Rabbis agree with thee, and the reason that they declare [that the evening Shema' may be read] "Until midnight" is in order to keep a man far from transgression ? He answered them. The Rabbis hold the same view as myself, and you are under the obligation [to read the Shema']; and the reason they say "Until midnight" is to keep a man far from transgression.
ח ולא זו בלבד אמרו אלא וכו':
8 And not only in this connection do they so decide.
ט ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו
9 But did Rabban Gamaliel say "Until midnight" that he teaches "and not only in this connection do they so decide"?
י הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:
10  Nay, thus spake Rabban Gamaliel to his sons : Even according to the Rabbis who say "Until midnight," the obligation continues until the rise of dawn ; and the reason they say "Until midnight" is to keep a man far from transgression.
יא הקטר חלבים וכו':
11 The duty of burning the fat, etc.
יב ואילו אכילת פסחים לא קתני
12 But he does not mention the eating of the Paschal offering!
יג ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר
13 And I quote against the Mishnah: The reading of the evening Shema', and Hallel on the Passover night, and the eating of the Paschal offering — their obligation continues until the rise of dawn !
יד אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות
14 Rab Joseph said : There is no contradiction ; the statement of the Mishnah being the view of R. Eleazar b. 'Azariah, the other the view of R. 'Akiba. For there is a teaching : "And they shall eat the flesh in that night" (Exod. xii. 8). R. Eleazar b. 'Azariah said, "Here it is stated, 'in that night' and the same phrase occurs in 'For I will go through the land of Egypt in that night' (ibid. 5:12) ; as in the latter passage it means 'until midnight', so also in the former it means 'until midnight'."
טו אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב, יא) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה
15 R. 'Akiba said to him, "But has it not already been stated, 'Ye shall eat it in haste' (ibid. v. 11) — i.e. until the time of hastening?" R. Eleazar b. 'Azariah asked, "If so, why is there a teaching to state 'in that night'?" R. 'Akiba answered, "One might otherwise have thought that the Paschal offering could be eaten like the other holy offerings during the day ; therefore there is a teaching to state 'in that night,' meaning
טז יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום
16  it must be eaten at night, not during the day."
יז בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה
17 According to R. Eleazar b. 'Azariah who uses the argument of Gezerah Shawah, it is quite right that it was necessary to state "in that night"; but how does R. 'Akiba explain the word "that"?
יח למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר
18  [He declares] that its purpose is to exclude the following night ; for it might have occurred to thee to say that since the Paschal offering belongs to the class of things holy in a minor degree, and peace offerings are in the same category, as the peace offerings might be eaten within two days and a night, so also the Paschal offering might be eaten two nights instead of two days, and therefore might be eaten any time during two nights and one day ! Therefore it informs us "in that night," i.e. it must be eaten that night and no other.
יט ור' אלעזר בן עזריה
19 And R. Eleazar b. 'Azariah? He deduces that from
כ (שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא
20  "And ye shall let nothing of it remain until the morning" (Exod. xii. 10).
כא ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני
21 And R. 'Akiba? If one deduced it from this passage, I might have said, Which "morning"? The second morning !
כב ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא.
22 And R. Eleazar? He would answer thee, "Morning," used generally, means only the first morning.
כג והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז, ו) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים
23 These Tannaim are like those other Tannaim; for there is a teaching : "There shalt thou offer the Passover-offering at even, at the going down of the sun, at the season that thou camest forth out of Egypt" (Deut. xvi. 6).
כד ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים
24  R. Eliezer said : "At even" thou shalt sacrifice ; "at the going down of the sun" thou shalt eat it ; "at the season that thou camest forth out of Egypt" thou shalt burn [the remainder]. R. Joshua said: "At even" thou shalt sacrifice ; "at the going down of the sun" thou shalt eat it ; and how long mayest thou continue eating it? Until "the season that thou camest forth out of Egypt."
כה א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר (דברים טז, א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה
25 R. Abba said : Everybody admits that the Israelites were only redeemed from Egypt at even ; as it is said, "The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night" (ibid. v. I); but they actually left Egypt by day ; as it is said, "On the morrow after the Passover, the children of Israel went out with a high hand " (Nam. xxxiii. 3).
כו על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים
26 What is the point of disagreement? The time of "hastening." R. Eleazar b. 'Azariah holds that it refers to the haste of the Egyptians; but R. 'Akiba holds that
כז ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל
27  it refers to the haste of the Israelites.
כח תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב:
28  There is a teaching to the same effect : "The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night" (Deut. xvi. 1). Was it in the night they went out? Surely they went out during the day ; as it is said, "On the morrow after the Passover the children of Israel went out with a high hand" (Num. xxxiii. 3) ! But this teaches that the redemption began for them at even.
כט (שמות יא, ב) דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר
29 "Speak now [na'] in the ears of the people" etc. (Exod. xi. 2). In the school of R. Jannai they said : The word [na'] always expresses a request. The Holy One, blessed be He, said to Moses, "I request thee. Go and say to the Israelites : I beg of you to ask of the Egyptians vessels of silver and vessels of gold, so that the righteous one shall not say,
Previous ChapterNext Chapter