Berakhot 22

Chapter 22

א (ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך
1 "[Blessed].... Who formest light and createst darkness."
ב לימא יוצר אור ובורא נוגה
2 Surely one ought rather to say : "Who formest light and createst brightness"!
ג כדכתיב קאמרינן
3 As it is written, so we say it.
ד אלא מעתה (ישעיהו מה, ז) עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא
4 But in the case of the words "I make peace and create evil" (Is. xlv. 7), do we say them as they are written? It is written "evil," but [in the prayer] we say "all things" ! It is an euphemism. Then in the former instance, let us [in the prayer] also use "brightness" [instead of "darkness"] as an euphemism !
ה אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום
5 Raba answered : The purpose is to mention the characteristic of day at night and the characteristic of night in the day.
ו בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה
6 It is quite right [about mentioning] the characteristic of night in the day, since we say “Who formest light and createst darkness" ; but where is [the mention of] the characteristic of day at night?
ז אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור
7  Abbai answered : [We say] "Thou rollest away the light from before the darkness, and the darkness from before the lights."
ח ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה
8 Which is the other [blessing to be recited before the morning Shema']? Rab Judah said in the name of Samuel : "With abounding love" ; and so R. Eleazar taught his son R. Pedat to say "With abounding love."
ט תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו לא, ג) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד
9 There is a teaching to the same effect : We do not say "With everlasting love," but "With abounding love." But the Rabbis declare that "With everlasting love" [is to be recited] ; for so it is said, "Yea, I have loved thee with an everlasting love ; therefore with affection have I drawn thee" (Jer. xxxi. 3).
י א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה
10 Rab Judah said in the name of Samuel : When one rises early to study [Torah], if he had not yet read the Shema', he must utter a benediction [prefatory to study] ; but should he have read the Shema', it is not necessary to utter a benediction, for he has freed himself from the obligation by having recited "With abounding love."
יא אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך
11 Rab Huna said : For the study of the Scriptures a benediction is necessary, but not for the study of Midrash.
יב ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך
12 R. Eleazar said : For the study of the Scriptures and Midrash a benediction is required, but not for the study of the Mishnah.
יג ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך]
13 R. Johanan said : For the Mishnah it is also required, but not for the study of Talmud.
יד ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך
14  Raba said : Also for the study of Talmud it is necessary to recite a benediction.
טו דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין.
15  For Rab Hiyya b. Ashe said : On many occasions have I stood before Rab to study the chapters of the Sifra debe Rab ; he first washed his hands, uttered a benediction, and then taught us the chapters.
טז מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה
16 What was the benediction ? Rab Judah said in the name of Samuel: "[Blessed art Thou, O Lord our God, King of the Universe], Who hast sanctified us by Thy commandments and commanded us to occupy ourselves with the words of Torah."
יז ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל
17 R. Johanan used to conclude thus : "Make pleasant, therefore, we beseech Thee, O Lord our God, the words of Thy Torah in our mouth and in the mouth of Thy people, the house of Israel, so that we with our offspring and the offspring of Thy people, the house of Israel, may all know Thy name and occupy ourselves with Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, Who teachest Torah to Thy people Israel."
יח ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות
18  Rab Hamnuna said : "[Blessed]... Who hast chosen us from all nations and given us Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, Who givest the Torah." Rab Hamnuna said : This is the choicest of benedictions.
יט הלכך לימרינהו לכולהו:
19  Rab Pappa said : Therefore let one say them all.
כ תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא
20 We have learnt elsewhere in the Mishnah : The Temple-super-intendent said [to the priests] "Utter one benediction," and they did so. They then read the Decalogue, "Hear, O Israel" etc. (Deut. vi. 4 ff.), "And it shall come to pass if ye shall hearken diligently" etc. (ibid. xi. 13 ff.), "And the Lord said" etc. (Num. xv, 37 ff.). After that they uttered with the people three benedictions, viz, "True and firm," "Accept, O Lord our God" and the Priestly Benediction. On the Sabbath they added a benediction for the outgoing guard.
כא מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה
21 Which is the one benediction? It so happened that R. Abba and R.Jose b. Abba came to a certain place and were asked : Which is the one benediction? They were unable to answer ; so they went and questioned Rab Mattena, and he could not answer. They thereupon asked Rab Judah. He replied : Thus said Samuel : It is "With abounding love."
כב ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו
22 But R. Zerika stated that R. Ammi said in the name of R. Simeon b. Lakish : It is "Who formest light." When Rab Isaac b. Joseph came [from Palestine], he said : The statement of R. Zerika was not explicitly made but was inferred ; for what R. Zerika stated that R. Ammi said in the name of R. Simeon b. Lakish was : This teaches that the benedictions do not invalidate one another.
כג אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה
23  Now it is quite right if thou maintainest that [the priests] recited "Who formest light" ; then it would follow that the benedictions do not invalidate one another, for they omitted "With abounding love."
Previous ChapterNext Chapter