Chagigah 13

הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה

the corner of a field [left over for the poor], and the first-fruits, and the "appearing", and loving-kindness, and the study of Torah.

א"ר יוחנן כסבורין אנו לומר הראיון אין לו שיעור למעלה אבל יש לו שיעור למטה עד שבא ר' אושעיא ברבי ולימד הראיון אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה אבל חכמים אומרים הראייה מעה כסף והחגיגה שתי כסף

R. Yochanan said, We used to think that the "appearing" had no maximum, but it had an minimum [of what could be brought], until R. Oshaya b'Rebbi came and taught: The "appearing" maximum nor minimum amount [i.e. one can bring however much they want]. But the sages say, The "appearing" involves a meah of silver, but the Chagigah two pieces of silver.

מאי הראיון רבי יוחנן אמר ראיית פנים בעזרה וריש לקיש אמר ראיית פנים בקרבן

What is the "appearing"? R. Yochanan said, The presenting of oneself [lit. the "seeing of faces"] in the courtyard [of the Temple]. And Resh Lakish said, The presenting of oneself [specifically] with a sacrifice.

בעיקר הרגל כולי עלמא לא פליגי דראיית פנים בקרבן כי פליגי בשאר ימות הרגל כל היכא דאתא ואייתי כולי עלמא לא פליגי דמקבלינן מיניה כי פליגי דאתא ולא אייתי

Everyone agrees that during the essential [days] of the festival [i.e. the first day], ["appearing" means] presenting oneself with a sacrifice. When they argue, is in regards to the rest of the days of the festival. Everyone agrees that any case where he came and brought [a sacrifice], that it would be accepted [as an offering]. When they argue, is in regards to someone who came and didn't bring [a sacrifice].

דר' יוחנן סבר ראיית פנים בעזרה דכל אימת דאתי לא צריך לאתויי ריש לקיש אמר ראיית פנים בקרבן דכל אימת דאתי צריך לאתויי

For R. Yochanan holds that [the "appearing" is] the presenting of oneself in the courtyard, that he doesn't need to bring [a sacrifice] every time he comes. And Resh Lakish says, that [the "appearing" is] the presenting oneself with a sacrifice, that he needs to bring [a sacrifice] every time he comes.

איתיביה ריש לקיש לרבי יוחנן (שמות כג, טו) ולא יראו פני ריקם אמר ליה בעיקר הרגל

Resh Lakish rebutted R. Yochanan [using a higher source], (Exodus 23:15) "None shall appear before Me empty-handed." [This shows one must bring a sacrifice when he comes!] He said to him, [Yes, but only] on the essential [day] of the festival [i.e. the first day].

איתיביה ולא יראו פני ריקם בזבחים אתה אומר בזבחים או אינו אלא בעופות ומנחות ודין הוא נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראייה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים אף ראייה האמורה לגבוה זבחים

He rebutted him [using a higher source]. "None shall appear before me empty-handed" refers to [coming with] Zevachim [animal sacrifices]. You may say, is it [truly] with Zevachim or only birds and meal-offerings? It is a logical argument [to determine it is zevachim]. The Chagigah is assigned to a regular person, but the "appearing" is assigned to the Most High. Just as the Chagigah, which is assigned to a regular person, is done with zevachim [animal sacrifices which are the superior sacrifice], so too the "appearing", which is assigned to the Most High, is done with zevachim.

ומה הן זבחים עולות אתה אומר עולות או אינו אלא שלמים ודין הוא נאמרה חגיגה להדיוט ונאמרה ראייה לגבוה מה חגיגה האמורה להדיוט בראוי לו אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו

And what are these zevachim? They are burnt-offerings. You may say, is it [truly] burnt-offerings, or [only] peace-offerings? It is a logical argument [to determine it is burnt-offerings]. The Chagigah is assigned to a regular person, but the "appearing" is assigned to the Most High. Just as the Chagigah, which is assigned to a regular person, is done as appropriate for him [to eat from], so too the "appearing", which is assigned to the Most High, is done as appropriate for Him [to "eat" from].

וכן בדין שלא יהא שולחנך מלא ושולחן רבך ריקם א"ל בעיקר הרגל

And it is also logical that your table should not be full while your master's table is empty. He said to him, [Yes, but only] on the essential [day] of the festival [i.e. the first day].

איתיביה ר' יוסי בר' יהודה אומר שלש רגלים בשנה נצטוו ישראל לעלות ברגל בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ואין נראין חצאין משום שנאמר כל זכורך ואין נראין ריקנים משום שנאמר ולא יראו פני ריקם א"ל בעיקר הרגל

He rebutted him [using a higher source]. R. Yose b'Rabbi Yehudah says, Israel was commanded to do a pilgrimage on the festival three times a year: The festival of Pesach, the Festival of Shavuot, and the festival of Sukkot. They may not appear "halved", as it is said, "all your males," and they may not appear empty-handed, as it is said, "none shall appear before Me empty-handed." [We see, therefore, that the obligation of making the pilgrimage involved bringing a sacrifice as well!] He said to him, [Yes, but only] on the essential [day] of the festival [i.e. the first day].

איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש יראה יראה מה אני בחנם אף אתם בחנם

R. Yochanan rebutted Resh Lakish [using a higher source]. "He shall see" - "He shall be seen" - Just like I [God come to see you] freely [without a sacrifice], so too you [come to be seen] freely [without a sacrifice].

אלא כל היכא דאתא ולא אייתי דכולי עלמא לא פליגי דעייל ומתחזי ונפיק כי פליגי דאתא ואייתי

[This is a solid rebuttal, and therefore our distinctions previously set out are incorrect.] Rather, Everyone agrees that any case where he came and didn't bring [a sacrifice], that he may enter, be seen, and leave. When they argue, is in regards to someone who came and did bring [a sacrifice].

רבי יוחנן דאמר ראיית פנים בעזרה ראיית פנים הוא דאין לה שיעור הא לקרבן יש לה שיעור וריש לקיש אמר ראיית פנים בקרבן דאפילו קרבן נמי אין לו שיעור

R. Yochanan, who says that [the obligation of "appearing" is] presenting oneself in the courtyard [of the Temple] [holds that] presenting oneself is that which doesn't have a limit. But the sacrifice has a limit [to when it can be brought]. And Resh Lakish says, [that the obligation of "appearing" is] the presenting of oneself with a sacrifice [holds that] even the sacrifice also has no limit [to when it can be brought].

איתיביה (משלי כה, יז) הוקר רגלך מבית רעך התם בחטאות ואשמות

He rebutted him [using a higher source]. (Proverbs 25:17) "Let your foot be seldom in your neighbor’s house." [This refers to the "regel" as in festival, and means that one should lessen the amount of "appearing" sacrifices. So there is a limit!] There [that verse] refers to sin-offerings and guilt-offerings [that one should try to lessen]. Like that of R. Levi. That R. Levi raised a contradiction:

כדרבי לוי דרבי לוי רמי כתיב הוקר רגלך מבית רעך וכתיב (תהלים סו, יג) אבא ביתך בעולות לא קשיא כאן בחטאות ואשמות כאן בעולות ושלמים

It is written, "Let your foot be seldom in your neighbor’s house." Yet it is written, (Psalms 66:13) "I will come into Your house with burnt offerings." [We see that increased amount of sacrifices is a good thing. There is no difficulty. Here [in Proverbs] it refers to sin-offerings and guilt-offerings. Here [in Psalms] it refers to burnt-offerings and peace-offerings.

תניא נמי הכי הוקר רגלך מבית רעך בחטאות ואשמות הכתוב מדבר אתה אומר בחטאות ואשמות או אינו אלא בעולות ושלמים כשהוא אומר אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי הרי עולות ושלמים אמור הא מה אני מקיים הוקר רגלך מבית רעך בחטאות ואשמות הכתוב מדבר:

It was taught similarly in a Baraita: "Let your foot be seldom in your neighbor’s house." - Referring to sin-offerings and guilt-offerings. Does Scripture refer [only] to sin-offerings and guilt-offerings, or only to burnt-offerings and peace-offerings? When he says, "I will come into Your house with burnt offerings; I will fulfill my vows to You," behold, that is referring to burnt-offerings and peace-offerings. But how do I fulfill, "Let your foot be seldom in your neighbor’s house"? Scripture refers to burnt-offerings and peace-offerings

ואין נראין חצאין כו': סבר רב יוסף למימר מאן דאית ליה עשרה בנים לא ליסקו האידנא חמשה ולמחר חמשה

And they may not appear "halved" etc. R. Yosef [originally] thought to say, A man has ten sons, they may not to go up five now and five tomorrow.