Gittin 177

Chapter 177

א הרי זו מגורשת מאי טעמא קול ושוברו עמו

1 , she is regarded as divorced.'1

ב אמר רבא יצא לה שם מזנה בעיר אין חוששין לה מ"ט פריצותא בעלמא הוא דחזו לה

2 On what ground? Because the report2

ג כתנאי אכלה בשוק גירגרה בשוק הניקה בשוק בכולן ר"מ אומר תצא ר"ע אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה

3 is accompanied by its own neutralisation.

ד אמר לו רבי יוחנן בן נורי א"כ לא הנחת בת לאברהם אבינו שיושבת תחת בעלה והתורה אמרה (דברים כד, א) כי מצא בה ערות דבר ולהלן הוא אומר (דברים יט, טו) על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר מה להלן דבר ברור אף כאן דבר ברור:

4 Raba said: If she was reported in the town to have misconducted herself,3

ה ת"ר בעולה אין חוששין לה נשואה אין חוששין לה ארוסה אין חוששין לה שלא לפלוני אין חוששין לה בעיר אחרת אין חוששין לה

5 we take no notice, as we can put it down to mere looseness of behaviour which has been observed in her. [The same difference of opinion is found] between Tannaim: 'If she ate in the street, if she quaffed4

ו ממזרת אין חוששין לה שפחה אין חוששין לה

6 in the street, if she suckled in the street,5

ז הקדיש פלוני נכסיו הפקיר פלוני נכסיו אין חוששין להן

7 in every case R. Meir says that she must leave her husband. R. Akiba says she must do so as soon as gossips who spin in the moon begin to talk about her. R. Johanan b. Nuri thereupon said to him: If you go so far, you will not leave our father Abraham a single daughter who can stay with her husband,6

ח אמר עולא לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ואומרים פלונית מתקדשת היום

8 whereas the Torah says, If he find in her some unseemly thing,7

ט מתקדשת ודלמא לא אקדשה אימא פלונית נתקדשה היום

9 and it further says, At the mouth of two witnesses or at the mouth of three witnesses shall a thing be established;8

י וכן תני לוי לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית מתקדשת היום מתקדשת ודלמא לא אקדשה א"ר פפא אימא פלונית נתקדשה היום

10 and just as there the 'thing'9

יא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין אמרו דבר זה הוא קול לא אמרו דבר זהו אמתלא

11 must be clearly ascertained, so here it must be clearly ascertained.

יב לא אמרו והא לא אמרו ולא כלום לאפוקי מדרבה בר רב הונא דאמר אמתלא שאמרו אפי' מכאן ועד י' ימים קמ"ל לא אמרו הוא דהויא אמתלא הא אמרו לא הויא אמתלא

12 Our Rabbis taught: [If the report is] that she was lain with we take no notice of it;10

יג א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלו' ובודקין והולכין עד שמגיעין לדבר הברור

13 [if that she is] a married woman, we take no notice; [if that she is] a betrothed woman, we take no notice; [if the name of] the man is not mentioned, we take no notice of it; [if the report is that she has been betrothed] in another town, we take no notice; [if that] she is a bastard, we take no notice; [if that] she is a bondwoman, we take no notice. [If there is report that] So-and-so sanctified his possessions or declared them common property, we take no notice. 'Ulla said: It is not sufficient that a mere rumour should have been heard; [we take notice] only if lights have been seen burning and couches spread and people entering and leaving, and then they said, So-and-so is being betrothed to-day. 'Being betrothed' 'you say? Perhaps even so she was not betrothed?11

יד דבר הברור עדות מעלייתא הוא אלא כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב לא ששמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להם למדינת הים

14 — You should say: [People say that] So-and-so was betrothed to-day. So Levi also taught: 'It is not enough that a mere rumour should be spread; [we only take notice] if lights have been seen burning and couches spread and women spinning by lamplight and congratulating her and saying [to one another], So-and-so is being betrothed to-day.' 'Being betrothed' do you say? Perhaps after all she was not betrothed? — R. Papa said: You must say, [and what they say is], 'So-and-so has been betrothed to-day'. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: It is not enough that there should be a mere rumour. If, however, lights have been seen burning and couches spread and people entering and leaving, then if they say something12

טו א"ל אביי לרב יוסף מבטלינן קלא או לא מבטלינן א"ל מדאמר רב חסדא עד שישמעו מפי הכשרים ש"מ מבטלינן קלא

15 this is a report', but if they do not say something this is a qualification.13

טז א"ל אדרבה מדאמר רב ששת אפי' מפי נשים הוי קול ש"מ לא מבטלינן קלא

16 How can this be, seeing that they have not said anything? — [The object of this statement is] to repudiate the view of Rabbah b. R. Huna who said that the 'qualification' referred to can be something said ten days later. [R. Johanan here] tells us that if [in such conditions] people said nothing at the time, this is a qualification of the report, but if they said something [of a qualifying nature] after ten days, this is no qualification. R. Abba said in the name of R. Huna: It is not sufficient to hear a mere rumour; we take notice only if on asking, Who told So-and-so, we are informed, So-and-so, and he again heard from So-and-so, and so on until our inquiries bring us to a reliable statement. But a reliable statement is valid evidence?'14

יז א"ל אתרוותא נינהו בסורא מבטלי קלא בנהרדעא לא מבטלי קלא

17 — The fact is that when R. Samuel b. Judah came, he said in the name of R. Abba who had it from R. Huna who had it from Rab: It is not enough that they should have merely heard a rumour; it is requisite that they should inquire, Where did So-and-so learn this, and they should be told, He heard it from So-and-so who heard it from So-and-so, and they have gone abroad.

יח ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה לבר בי רב אתייה רב חמא לאבוה אמר ליה אימא לי היכי הוה עובדא אמר ליה על תנאי קדיש אדעתא דלא אזיל לבי חוזאי ואזל א"ל כיון דבעידנא דהואי קלא לא הואי אמתלא לאו כל כמינך דמחזקת אמתלא

18 Abaye said to R. Joseph: Do we suppress a report15

יט ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה באציפא דתוחלא בעינא דבי שיפי שלחה רב אידי בר אבין לקמיה דאביי כי האי גוונא מאי אמר ליה אפי' למאן דאמר לא מבטלינן קלא בהא מבטלינן קלא מימר אמרי עיינו בהו רבנן בקידושיה ולא הוה בהו שוה פרוטה:

19 or not? — He replied: Since R. Hisda has said that [the Beth din takes no notice] till they hear it from reliable persons, we may infer that we do suppress a report.16

כ ההיא דנפק עלה קלא דאיקדשה

20 On the contrary, he rejoined; since R. Shesheth has said that even if spread only by women it is a report to be considered, we may infer that we do not suppress a report. He replied: It depends on the place. In Sura they suppress a report, in Nehardea they do not suppress a report. A certain woman was reported to have become engaged to a Rabbinical student. R. Hama sent for her father and said to him, Tell me the facts of the case. He replied: He affianced her conditionally, [on condition, that is,] that he would not go to Be Hozai,17 and he went there. He thereupon said: Since at the time when the report was first spread there was no qualification, it is not in your power to add one now.18 A certain woman was reported to have been affianced with the flesh sticking to date stones by the well of Be Shifi. R. Idi b. Abin sent to inquire of Abaye what was to be done in such a case. He replied: Even those authorities who say that as a rule we should not suppress a report would here advise that it should be suppressed, because people will then say that the Rabbis examined her engagement gift and found that it did not contain the value of a perutah.19 A certain woman was reported to have become engaged

Previous Chapter Next Chapter