Ketubot 138
גופא דעובדא היכי הוה א"ל הכי והכי הוה מעשה אמר ליה גברא דלא ידע מאי ניהו מרזיחא שלח ליה לרב הונא הונא חברין מאי מרזיחא אבל דכתיב (ירמיהו טז, ה) כה אמר ה' אל תבא בית מרזח וגו':
the incident actually occurred. He said back, “It happened in such and such a way.” He replied, “A man who does not know the meaning of marziha should [scarcely] presume to address R. Huna as, ‘our colleague Huna.’” What [is the meaning of] marziha? Mourning; for it is written in Scripture, “Thus says the Lord: Enter not into the house of mourning” (Jeremiah 16:5)
אמר ר' אבהו מנין לאבל שמיסב בראש שנאמר (איוב כט, כה) אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם ינחם אחרים משמע אמר רב נחמן בר יצחק ינחם כתיב
Abbahu stated: From where do we know that a mourner sits at the head [of the table]? [From Scripture] as it is said, “I chose out their way, and sat at the head and dwelt as a king in the army, as one that comforts the mourners” (Job 29:25). But does not yenahem mean [one who comforts] others? Nahman b. Isaac replied: It is written “ynhm.”
<big><strong>מתני׳</strong></big> המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו בד"א בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום:
If a man deposited a sum of money with an agent for his daugher, and [after she was betrothed] she says, “I trust my husband”, the trustee must act in accordance with the condition of his trust, the words of Rabbi Meir. Rabbi Yose says: were [the trust] a field and she wished to sell it, it would be as if it was sold immediately! To whom does this apply? To [a daughter] who has reached majority age, but in the case of a minor, there is no validity at all to the act of a minor.
<big><strong>גמ׳</strong></big> ת"ר המשליש מעות לחתנו ליקח מהן שדה לבתו והיא אומרת ינתנו לבעלי מן הנשואין הרשות בידה מן האירוסין יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר הגדולה בין מן הנשואין ובין מן האירוסין הרשות בידה קטנה בין מן הנשואין בין מן האירוסין יעשה השליש מה שהושלש בידו
GEMARA. Our Rabbis taught: If a man deposited for his son-in-law with a trustee a sum of money with which to buy a field for his daughter, and she says, “Let it be given to my husband,” if after marriage, she has a right to do as she wishes. But if only after her betrothal the trustee must act according to the conditions of his trust, the words of R. Meir. Yose says: A woman of majority age—whether after marriage or after betrothal, she has a right do as she wishes, but [in the case of] a minor, whether after marriage or after betrothal, the trustee must act according to the conditions of his trust.
מאי בינייהו אילימא קטנה מן הנשואין איכא בינייהו דרבי מאיר סבר הרשות בידה ואתא רבי יוסי למימר אפילו מן הנשואין נמי גדולה אין קטנה לא
What is the practical difference between them? If it be suggested that the practical difference between them is the case of a minor after her marriage, R. Meir holds that she may do as she wishes and R. Yose comes to state that even after marriage [only] a woman who is of age may do as she wishes but not a minor.
אימא סיפא אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום הא מאן קתני לה אילימא רבי יוסי הא מרישא שמעת מינה דאמר רבי יוסי וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו גדולה דבת זביני אין קטנה דלאו בת זביני היא לא
But then what of the final clause, in the case of a minor, there is no validity at all in the act of a minor. Who could have taught this? If it be suggested [that the author was] R. Yose, [it could be objected:] You could have learned this from the first clause; for, since R. Yose said, were [the trust] a field and she wished to sell it, it would be as if it was sold immediately, [it follows that only] one that is of age, who is eligible to effect a sale, was meant, but not a minor who is ineligible to effect a sale.
אלא רבי מאיר היא וחסורי מיחסרא והכי קתני יעשה השליש מה שהושלש בידו במה דברים אמורים מן האירוסין אבל מן הנשואין הרשות בידה במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום אלא גדולה מן האירוסין איכא בינייהו
Rather, [the last clause] must be R. Meir and it is actually defective, and this is what it is meant to teach: the trustee must act in accordance with the conditions of his trust. When is this said? After betrothal, but if after her marriage she may do as she wishes. And when was this said? When she is of majority age. But if she is a minor, there is no validity to the act of a minor. Rather, the practical difference between them is the case of one who is of majority age [whose wish was expressed] after her betrothal.
אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא אמר איכא דאתי דאמר לי מילתא דבי רבי חייא ורבי אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין נפילא מאסקריא וטבענא
Ilfa hung himself up on a sail mast and said: If anyone can come and tell me any statement made by R. Hiyya or R. Oshaia which I cannot make clear to him [with the aid] of our Mishnah I will fall from the mast and drown myself.”
אתא ההוא סבא תנא ליה האומר תנו שקל לבני בשבת וראוין ליתן להם סלע נותנין להם סלע ואם אמר אל תתנו להם אלא שקל אין נותנין להם אלא שקל ואם אמר אם מתו יירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו אין נותנים להם אלא שקל
An old man came and recited to him [the following baraita:] If a man said, “Give my children a shekel a week,” and they require a sela, he should give them a sela. But if he said, “Give them no more than a shekel,” he may give them only a shekel. If he said if these die others should inherit in their place, whether he said “give them” or “don’t give them anything more than” he only gives them a shekel.