Ketubot 137

תלה ליה רב לרבי ביני חטי האחין ששיעבדו מהו הוה יתיב ר' חייא קמיה אמר ליה מכרו או משכנו אמר ליה מאי נפקא מינה בין מכרו בין שמשכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות

Rab inserted [the following question] between the lines [of a communication he sent] to Rabbi: What [is the law] where the brothers have encumbered [the estate they inherited from their father]? [When the enquiry reached him] R. Hiyya [who] was sitting before him asked, “[Does he mean:] They sold it or pledged it? He said back: “What difference does it make? Whether they sold it [or pledged it, [the estate] may be seized to pay for the dowry but may not be seized to pay for maintenance.

ורב אי מכרו קמיבעיא ליה נכתוב ליה מכרו אי משכנו קא מיבעיא ליה נכתוב ליה משכנו

As to Rav if he was asking about a case where they sold [the estate], he should have written to him, “sold” and if he was asking about a case where they pledged it, he should have written to him, “pledged”!

רב תרוייהו קמבעיא ליה וסבר אי כתיבנא ליה מכרו הא ניחא אי שלח לי דמוציאין כל שכן משכנו אי שלח לי אין מוציאין אכתי משכנו קמיבעיא לי

Rav wanted to ask about both cases and he thought: If I write to him “sold,” I will be satisfied if he were to send [in reply] that “they may seize [the estate],” since the same ruling would apply with even greater force to the case where they pledged [the estate]. If, however, he were to send me in reply that “they may not seize” I would still need to ask about a case where they pledged it.

אי כתיבנא ליה משכנו אי שלח לי דאין מוציאין כל שכן מכרו אי שלח לי מוציאין אכתי מכרו קא מיבעיא לי אכתוב ליה שיעבדו דמשמע הכי ומשמע הכי

If I were to write to him, “pledged” then if he sent in reply that “they may not seize the estate” this ruling would apply with even greater force [to the case where] they sold it. Should he, however, send a reply that “they may seize it,” I would still need to ask about a case where they sold it. I will, therefore, write to him, “encumbered” which might mean the one as well as the other.

ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה אין מוציאין איבעיא להו לרבי יוחנן לא שמיע ליה הא דרבי ואי שמיע ליה הוה מקבל ליה או דלמא שמיע ליה ולא מקבל ליה

Yohanan said: They do not seize [from encumbered property], neither for this, nor for that. The question was raised: Did R. Yohanan not hear the ruling of Rabbi, but if he had heard it he would have accepted it? Or is it possible that he heard it and did not accept it?

ת"ש דאתמר מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה הראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה שניה לגבות עד שמת הבן

Come and hear what has been stated: If a man died and left two daughters and one son, and the first preempted [the others] and took a tenth of the estate while the other did not manage to collect [her share] before the son died, R.

אמר ר' יוחנן שניה ויתרה אמר ר' חנינא גדולה מזו אמרו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות ואת אמרת שניה ויתרה

Yohanan ruled: The second has surrendered her right. Hanina said: They said something even greater— “they may seize encumbered property for the dowry and not for maintenance” and you nevertheless state, “The second has surrendered her right”?

ואם איתא נימא ליה מאן אמרה ודלמא לעולם לא שמיע ליה וכי שמיע ליה קביל ושאני התם דאיכא רווח ביתא

Now, if that were the case, he should have asked him “who said it?” But perhaps he in fact did not hear it [at first] and had he heard it he would have accepted it, but there [the circumstances are] different, since the house [of the second daughter] has now ample provisions?

אמר ליה רב יימר לרב אשי אלא מעתה אשכחה מציאה בעלמא דאיכא רווח ביתא הכי נמי דלא יהבינן לה עישור נכסים אמר ליה אנא רווח ביתא מהני נכסי קאמינא

Yemar said to R. Ashi: If this is so, then if she found anything at all, so that her house is amply provided for, would we in such a case also not give her a tenth of the estate? He said back: I said, A house amply provided for from the same estate.

אמר אמימר בת יורשת הויא אמר ליה רב אשי לאמימר אילו בעי לסלוקה בזוזי הכי נמי דלא מצי לסלוקה אמר ליה אין אי בעי לסלוקה בחדא ארעא הכי נמי דלא מצי מסלק לה אמר ליה אין

Amemar ruled: A daughter has [the legal status of] an inheritor. Ashi to Amemar: Should they wish to settle her claim by means of a money payment, they could not settle her claim. The other replied, “Correct.” “Should they desired to settle her claim by [giving her] one plot of land, they could not settle her claim.” The other replied, “Correct."

רב אשי אמר בת בעלת חוב הויא ואף אמימר הדר ביה דאמר רב מניומי בריה דרב ניחומי הוה קאימנא קמיה דאמימר ואתאי האי איתתא לקמיה דהות קא בעיא עישור נכסים וחזיתיה לדעתיה דאי בעי לסלוקה בזוזי הוי מסלק לה דשמעי מאחי דהוו קאמרי לה אילו הוה לן זוזי סליקנא בזוזי ואישתיק ולא אמר להו ולא מידי

Ashi ruled: A daughter has [the legal status of] a creditor. And Amemar changed his opinion. For R. Minyomi son of R. Nihumi stated: I was once standing before Amemar and a woman who claimed a tenth of [her deceased father’s] estate appeared before him, and I saw [that it was his] opinion that if [her brothers] desired to settle with her by means of a money payment he would have agreed to the settlement. For he heard the brothers say to her, “If we had the money we would settle with you by a cash payment,” and he remained silent and didn’t say anything to them.

והשתא דאמרת בעלת חוב הויא דאבא או דאחי למאי נפקא מינה למיגבא לבינונית שלא בשבועה וזיבורית בשבועה

Now that it has been said this, is she a creditor of the father or of the brothers? What does this matter? In respect [of allowing her] to collect [her tenth] either from their medium land and without an oath, or of their worst land with an oath.

מאי תא שמע דרבינא אגביה לברתיה דרב אשי ממר בריה דרב אשי בינונית ושלא בשבועה מבריה דרב סמא בריה דרב אשי זבורית בשבועה

Now what [is the law]? Come and hear [of the decision] of Ravina: He allowed the daughter of R. Ashi to collect [her tenth] from Mar the son of R. Ashi out of his medium land, without an oath, but from the son of R. Sama the son of R. Ashi out of his worst land with an oath.

שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בר רב הונא זוטא מנהרדעא כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסים אפילו מאיצטרובלא אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה מגבינן אפילו מעמלא דביתי

Nehemiah the son of R. Joseph sent the following message to Rabbah the son of R. Huna Zuta of Nehardea: When this woman comes in front of you, collect for her a tenth part of [her deceased father’s] estate even from the placing of handmills. Ashi stated: When we were at the house of R. Kahana we collected [a daughter’s tenth] from the rent of houses also.

שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסי הוה יתיב רב ששת קמיה אמר ליה זיל אימא ליה ובשמתא יהא מאן דלא אמר ליה ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא

Anan sent to R. Huna, “[To] our colleague Huna, Shalom. When this woman comes before you, authorize her to collect a tenth part of [her father’s] estate.” [When the communication arrived,] R. Sheshet was sitting before him. [R. Huna] said to him, “Go and say to him, and he who does not deliver the message to him shall fall under the ban, ‘Anan, Anan, [is the collection to be made] from real estate or from movable property? And who presides at the meal in a house of mourning (marziha)?’”

אזל רב ששת לקמיה דרב ענן אמר ליה מר רבה ורב הונא רביה דרבה ושמותי שמית מאן דלא אמר ליה ואי לאו דשמית לא הוה קאמינא ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא

Sheshet went to R. Anan and said to him: The Master is a teacher, and R. Huna is a teacher of the teacher, and he pronounced the ban against anyone who would not state [his message] to you, and had he not pronounced the ban I would not have said, ‘Anan, Anan, [is the collection to be made] from real estate or from movable property? And who presides at the meal in a house of mourning?’”

אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא א"ל חזי מר היכי שלח לי רב הונא ענן ענן ועוד מרזיחא דשלח לי [לא ידענא] מאי ניהו א"ל אימא לי איזי

Anan went to Mar Ukba and said to him: “See, Master, how R. Huna addressed me as ‘Anan, Anan.’ Moreover, the [question about] the marziha that he sent me, I do not know what he’s talking about.” He said back to him: Tell me now how