Ketubot 192

נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל אלמנה להביא ראיה או דלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה

Is the estate [of the deceased man] in the presumptive possession of the orphans and consequently it is the widow who must produce the proof, or is the estate rather in the presumptive possession of the widow and the proof must be produced by the orphans?

ת"ש דתני לוי אלמנה כל זמן שלא ניסת על היתומים להביא ראיה ניסת עליה להביא ראיה

Come and hear what Levi taught: A widow—as long as she has not remarried, the orphans must produce the proof that they have not paid her maintenance, but if she was married she must produce the proof.

א"ר שימי בר אשי כתנאי מוכרת וכותבת אלו למזונות מכרתי ואלו לכתובה מכרתי דברי רבי יהודה ר' יוסי אומר מוכרת וכותבת סתם וכן כחה יפה

Shimi b. Ashi said: [This is a matter in dispute between] the following tannaim: She may sell [portions of her deceased husband’s estate] but she must write, “These I have sold for maintenance,” and “These I have sold for the ketubah,” the words of R. Judah. Yose says: She may sell [this property] and write without specifying, and thus she gains an advantage.

מאי לאו בהא קמיפלגי לר' יהודה דאמר בעי לפרושי סבר נכסי בחזקת יתמי קיימי ועל האלמנה להביא ראיה ורבי יוסי סבר לא בעי לפרושי נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה

Do they not differ on the following point: R. Judah, who says that she must specify the purpose, holds that the [deceased man’s] estate is in the presumptive possession of the orphans and that it is the widow who must produce the proof, while R. Yose, who said that it was not necessary to specify the purpose, holds that the estate is in the presumptive possession of the widow and that it is the orphans who must produce the proof.

ממאי דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי ועל היתומים להביא ראיה ורבי יהודה עצה טובה קמ"ל דלא ליקרו לה רעבתנותא

How do you know this? Perhaps all agree that the [deceased man’s] estate is in the presumptive possession of his widow and that the orphans must produce the proof, but R. Judah is merely giving her good advice, so that they should not call her a glutton.

דאי לא תימא הכי הא דבעי ר' יוחנן תפשוט ליה ממתני' מוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת אלו למזונות מכרתי אלא ממתני' ליכא למשמע מינה דעצה טובה קמ"ל ה"נ עצה טובה קמ"ל

For were you not to say this, the question raised by R. Yohanan could have been answered from the Mishnah: She may sell [her deceased husband’s estate] for her maintenance out of court but she should write, “I have sold these for maintenance”? Rather, we cannot learn anything from the Mishnah, for it was only giving her advice, so too here he was only giving her advice.

א"נ דכולי עלמא נכסי בחזקת יתמי קיימי והיינו טעמא דר' יוסי כדאביי קשישא דאמר אביי קשישא משל דר' יוסי למה הדבר דומה לשכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בעל חובי רצה בחובו נוטלן רצה במתנה נוטלן

Alternatively, all agree that the estate [of the deceased] is in the presumptive possession of the orphans, but R. Yose’s reason is like that given by Abaye the Elder, for Abaye the Elder stated: To what may the ruling of R. Yose be compared? To [the instructions of] a dying man who said, “Give two hundred zuz to So-and-so, my creditor.” If he wants, he may take them in payment of his debt, if he wants, he may take then, as a gift.