Ketubot 205:1

מאי למקום שאמה שמעת מינה בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה:

Learn from that that a daughter stays with her mother, it does not matter whether she is of majority age or a minor.

לא יאמרו שניהם וכו':

The two husbands cannot plead etc.

ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה לסוף איעתר זבין ריחיא וחמרא

A certain man once leased his mill to another in return for his grinding his grain. Eventually he grew wealthy and bought another mill and a donkey.

אמר ליה עד האידנא הוה טחיננא גבך השתא הב לי אגרא א"ל מיטחן טחיננא לך

He said to the other, “Until now I have had my grinding done at your place but now pay me rent.” He said back to him, “I will only grind for you.”

סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות

Ravina thought that it was the same principle that was in our Mishnah: the two husbands cannot plead, “We will maintain her jointly,” but one must maintain her and the other give her the cost of her maintenance.

א"ל רב עוירא מי דמי התם חד כריסא אית לה תרתי כריסתא לית לה הכא מצי א"ל טחון וזבין טחון ואותיב

Avira said to him: Are [the two cases] alike? There [the woman] has only one stomach, she does not have two stomachs; but here he might say to him, “Grind [in your own mill] and sell; grind [in mine] and keep.”

ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא אבל אית ליה טחינא לריחיא כגון זו כופין אותו על מדת סדום:

This however was said only in a case where had no [other orders for] grinding at his mill, but if he has [sufficient orders for] grinding at his mill, in such a case we do enforce [against behaving] in the manner of Sodom.

<big><strong>מתני׳</strong></big> אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה

A widow who says, “I do not want to move from my husband’s house”, the heirs cannot tell her, “Go to your father’s house and we will maintain you,” rather they must maintain her in her husband’s house and they give her a residence according to her honor.

אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות

If she said, “I have no desire to move from my father’s house,” the heirs can say to her, “If you stay with us you will have your maintenance, but if you do not stay with us you will receive no maintenance.”

אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין אותה והיא בבית אביה:

If she claimed [that she didn’t want to live there] because she is young and they are young, they must maintain her while she lives in the house of her father.

<big><strong>גמ׳</strong></big> תנו רבנן משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכרים וכסתות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה שכך כתב לה ואת תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי

Our Rabbis taught: [A widow] may use [her deceased husband’s] dwelling as she used it during his lifetime. [She may also use] his slaves and handmaidens, as she used them while he was alive, the cushions and the bolsters, as he used them while he was alive, and the silver and gold utensils as she used them while he was alive, for thus he wrote to her in the ketubah: “And you shall dwell in my house and be maintained from of my estate for the duration of your widowhood.”

תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי

Joseph taught: “In my house” but not in my hovel.

אמר רב נחמן יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום

Nahman said: If orphans sold a widow’s dwelling their act is legally invalid.

ומ"ש מדרבי אסי א"ר יוחנן דא"ר אסי אמר ר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו

But why [should this case be] different from that of which R. Assi said in the name of R. Yohanan, who said: If the orphans got ahead of themselves and sold some property of a small estate their sale is valid?

התם לא משתעבדי לה מחיים הכא משתעבדי לה מחיים

There [the property] was not pledged to her during [her father’s] lifetime, but here [the dwelling] was pledged to the widow during [her husband’s] lifetime.

אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו

Abaye said: We have a tradition that if a widow’s dwelling collapsed, it is not the duty of the heirs to rebuild it.

תניא נמי הכי מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה

It was also taught: If a widow’s dwelling collapsed it is not the duty of the heirs to rebuild it. Furthermore, even if she says, “Allow me and I will rebuild it at my own expense,” she is not heeded.

בעי אביי שיפצה מאי תיקו:

Abaye asked: What if she repaired it? This is undecided.

אמרה אי אפשי:

If she said, “I do not want” etc. But let them give her while she is there?

וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה

This supports [a statement] of R. Huna, for R. Huna said, “The blessing of a house [is proportionate] to its size.”

וליתבו לה לפי ברכת הבית ה"נ

Why then should they not give her according to the blessing of the house? They indeed must.

אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא ברכה הא דאמרן

Huna said: The sayings of the sages [are a source of] blessing, wealth and healing. [As to] “blessing,” this is what we just said.

עושר דתנן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו

“Wealth”? As we have learned: If one sold produce to another [and the buyer] drew them toward him, though they have not yet been measured, he has acquired. If he measured them, but did not draw them toward him, he has not acquired. But if [the buyer] is prudent he rents the place where they are kept.

מרפא דתנן לא ילעוס אדם חטין ויניח על גבי מכתו בפסח מפני שמחמיצות

“Healing”? For we have learned: A man should not chew wheat and put it on his wound during Pesah because it ferments.

ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי:

Our rabbis taught: When Rabbi was about to die he said, “I require [the presence] of my sons.” His sons came before him. He instructed them: “Take care that you show proper respect to your mother. The light shall continue to burn in its usual place, the table shall be laid in its usual place [and my] bed shall be spread in its usual place. Joseph of Haifa and Shimon of Efrat, they who attended to me in my lifetime shall attend on me when I am dead.”

הזהרו בכבוד אמכם: דאורייתא היא דכתיב (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי

“Take care that you show proper respect to your mother.” Is this not from the Torah, since it is written, “Honor your father and your mother?” She was their stepmother.

אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול

[The commandment to honor] a stepmother is also from the Torah, for it was taught: “Honor your father and your mother,” “your father” includes your stepmother, “and your mother” includes your stepfather. And the superfluous vav includes your older brother?

הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא:

This refers to honoring them during their lifetime. But it does not include after death.

נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה: מאי טעמא כל בי שמשי הוה אתי לביתיה

“The light shall continue to burn in its usual place, the table shall be laid in its usual place [and my] bed shall be spread in its usual place.” What is the reason [for all these instructions]?

ההוא בי שמשא אתאי שבבתא קא קריה אבבא אמרה אמתיה שתיקו דרבי יתיב כיון דשמע שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים:

He used to come home at twilight every Shabbat eve [even after his death]. On a certain Shabbat eve a neighbor came calling at his door. His handmaiden said, “Be quiet for Rabbi is sitting there.” As soon as he heard this he did not come anymore, in order not to cast aspersion on earlier righteous ones.

יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי: סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר

“Joseph of Haifa and Shimon of Efrat who attended to me in my lifetime shall attend to me when I am dead.” They thought he meant [that they would attend to him] in this world. When they saw that their biers preceded his they said, “Learn from this that he was referring to the world to come.” And why did he mention it?

והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהניא להו

So that people should not say that they were guilty of some offence and until now Rabbi’s merit was protecting them.

אמר להן לחכמי ישראל אני צריך נכנסו אצלו חכמי ישראל אמר להן אל תספדוני בעיירות

He said to them, “I require [the presence] of the Sages of Israel.” The Sages of Israel entered into his presence. He said to them, “Do not eulogize me in the smaller towns.