Ketubot 38
ואמר רב ששת בריה דרב אידי ש"מ מדרב כהנא עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה הוא אעולה לא חתמי
And R. Sheshet the son of R. Idi said: From [the words of] R. Kahana we can learn [the following]: Witnesses who said, “Our words were [regarding a matter of] trust,” they are not believed, or this reason: Since it is “unrighteousness,” [we say that] on unrighteousness they would not have signed.
אמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו משום שנאמר (איוב יא, יד) אל תשכן באהליך עולה במערבא משמיה דרב אמרי (איוב יא, יד) אם און בידך הרחיקהו זה שטר אמנה ושטר פסים ואל תשכן באהלך עולה זה שטר פרוע
Joshua b. Levi. said: It is forbidden for a man to keep a paid bill of debt in his house, because it is said: “Let not unrighteousness dwell in your tents.” In the West they said in the name of Rav: [It is said]: “If iniquity be in your hand, put it far away” (Job 11:14) this refers to a loan deed of trust and a deed of sale for accommodation; [and it is said]: “And let not unrighteousness dwell in your tents” (ibid). This is a paid bill of debt.
מאן דאמר שטר פרוע כל שכן שטר אמנה ומאן דאמר שטר אמנה אבל שטר פרוע לא דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא
He who says [that it applies to] a paid bill of debt, how much more [does it apply to] a loan deed of trust. But he, who says [that it applies to] a loan deed of trust, [would hold that it does not apply to] a paid bill of debt, because sometimes they keep it on account of the scribe’s fees.
אתמר ספר שאינו מוגה אמר רבי אמי עד ל' יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנא' אל תשכן באהליך עולה
It was stated: A scroll that has not been corrected: Ami said: For thirty days one is allowed to hold on to it, from that point and onward, it is forbidden to hold on to it, because it is said: “Let not unrighteousness dwell in your tents.”
אר"נ עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו אין נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מ"ט האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב
Nahman said: Witnesses who said, “Our words were [regarding a matter of] trust” are not believed. [If they said], “Our words were [accompanied by a] declaration,” they are [also] not believed. Mar the son of R. Ashi said: [If witnesses said] “Our words were [regarding a matter of] trust,” they are not believed; [But if they said], “Our words were [accompanied by] a declaration,” they are believed. What is the reason? This one was allowed to be written and that one was not allowed to be written.
בעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו מודעא ואמנה היינו טעמא דקא עקרי ליה לשטרא והאי נמי קא עקר לשטרא או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא א"ל כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא
Rava asked of R. Nahman: [If witnesses say], “Our words were [accompanied by] a condition,” what is the law? “A declaration” and “trust” are not believed because they overturn [the validity] of the document, and this overturns [the validity] of the document? Or perhaps “condition” is a different situation? He said to him: When they come before us in court, we say to them: go fulfill your conditions and then come to court.
עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי א"ר פפא תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים
If one witness says [that there was] a condition, and one witness says [that there was] no condition: R. Papa said: They both testify to a valid document and only one says [that there was] a condition, and the words of one [witness] have no value where there are two witnesses.
מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפי' תרוייהו נמי אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
Huna the son of R. Joshua objected: If so, even if they both say [that there was a condition] [their words should] also [have no value]! Rather we say [that] they have come to uproot their testimony, and this one also comes to uproot his testimony. And the law is according to R. Huna the son of R. Joshua.
ת"ר שנים חתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין אלו נאמנין
Our rabbis taught: If two [witnesses] were signed on a document and died, and two [other witnesses] came from the street and said, “We know that it is their handwriting, but they were forced, they were minors, or they were disqualified witnesses,” they are believed. But if there are other witnesses that this is their handwriting or their handwriting comes out from another place, from a document which was challenged and then confirmed in a court of law, they are not believed.