Ketubot 65

חובל בחבירו נמי א"כ בטלת (דברים כה, ג) לא יוסיף פן יוסיף עדים זוממין נמי א"כ בטלת (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע אלא עדים זוממין אפשר לקיומה בבן גרושה ובן חלוצה חובל בחבירו נמי איכא לקיומה כגון שהכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה

[The same could be said] about one who injures another: If so you would abolish [the lashes accorded to one who transgresses], “He shall not exceed, lest, if he should exceed” (Deuteronomy 25:3). [And the same could be said of] plotting witnesses: If so you would abolish [the lashes accorded to one who transgresses]: “Then it shall be, if the guilty man deserve to be beaten” (Deuteronomy 25:2). Rather [lashing for] plotting witnesses could be fulfilled when [the witnesses testified falsely about someone that he was] the son of a divorced woman or the son of a halutzah. [Similarly in the case of] one who injured another, it could be fulfilled when he struck him a blow for which no perutah can be claimed as damages.

אחותו נמי איכא לקיומה באחותו בוגרת אמר לך ר' יוחנן האי תחת אשר עינה מיבעי ליה לכדאביי דאמר אביי אמר קרא (דברים כב, כט) תחת אשר עינה האי תחת אשר עינה מכלל דאיכא בושת ופגם

[But you could] also say [with regard to] his sister— it could be fulfilled in the case of his sister who was a mature girl! Yohanan could answer you: [The verse] “Since (tahat) he had relations with her” is required for the teaching of Abaye, for Abaye said: The verse says, “Since he had relations with her.” This [he shall pay] for he has had relations with her, [from which we infer] by implication, that there is also payment for shame and damages.

ועולא נפקא ליה מדרבא דאמר רבא אמר קרא (דברים כב, כט) ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף הנאת שכיבה חמשים מכלל דאיכא בושת ופגם

And Ulla? He derives it from a teaching of Rava, for Rava said: The verse says: “Then the man that lay with her must give to the father of the girl fifty shekel of silver” (Deuteronomy 22:29); for the enjoyment of lying [with her he pays] fifty [shekel of silver], [and from here we infer], by implication, that there is also payment for shame and damages.

רבי אליעזר אומר עדים זוממין ממונא משלמי ומילקא לא לקי משום דלאו בני התראה נינהו אמר רבא תדע ניתרי בהו אימת ניתרי בהו מעיקרא אמרי אישתלין ניתרי בהו בשעת מעשה פרשי ולא מסהדי ניתרי בהו לבסוף מאי דהוה הוה

Elazar says: Plotting witnesses pay money and do not receive lashes, because they cannot be warned. Rav said: Know it [from the following logic]: When could we warn them? Could we warn them at first? They will say: We have forgotten. Could we warn them during the deed? They would [then] leave and not testify. Could we warn them at the end? What has been has been.

מתקיף לה אביי וניתרי בהו בתוך כדי דבור מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא וניתרי בהו מעיקרא ונרמז בהו רמוזי

Abaye raised a difficulty on this: Let us warn them immediately after they have given their evidence? Aha the son of R. Ika raised a difficulty: Let us warn them at first and hint to them [afterwards].

הדר אמר אביי לאו מילתא היא דאמרי אי סלקא דעתך עדים זוממין צריכין התראה כי לא מתרינן בהו לא קטלינן להו מי איכא מידי דאינהו בעו קטיל בלא התראה ואינהו בעו התראה הא בעינן ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו וליכא

Abaye changed his mind and said: What I said was nothing. For if you thought that plotting witnesses require a warning, if we have not warned them, we would not kill them. [But then] is it possible that who they wished to kill without a warning, that they should require a warning? Surely, we need to fulfill “then you shall do to him as he has plotted to do to his brother,” and this could not be fulfilled.

מתקיף לה רב סמא בריה דרב ירמיה אלא מעתה בן גרושה ובן חלוצה דלא מכאשר זמם קא מיתרבי ליבעי התראה אמר קרא (ויקרא כד, כב) משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכולכם

Samma the son of R. Jeremiah raised a difficulty: But now [according to your logic], [if the witnesses testified falsely about someone that he was] the son of a divorced woman or the son of a halutzah since this case is not included in “as he had thought etc.” he should require a warning should be required! The verse says: “You shall have one manner of law” (Leviticus 24:22) [this means] a law that is equal for all of you.

רב שישא בריה דרב אידי אמר חובל בחבירו נמי ממונא משלם ומילקא לא לקי מהכא (שמות כא, כב) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ואמר רבי אלעזר במצות שבמיתה הכתוב מדבר דכתיב (שמות כא, כג) ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש

Shisha, the son of R. Idi, said: That a person who injures another person pays money and does not receive the lashes is derived from the following: [It is written:] “And if men fight and harm a woman with child, so that she miscarries,” (Exodus 21:22): [Upon this] R. Elazar said: The verse speaks of fighting with intent to kill, for it is written, “But if any harm follow, then you shall take a life for a life.”

היכי דמי אי דלא אתרו ביה אמאי מיקטיל אלא פשיטא דאתרו ביה ומותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל ואמר רחמנא ולא יהיה אסון ענוש יענש

How did this occur? If they did not warn him, why should he be killed? Hence it is obvious that he was warned, [and it is held], when one is warned regarding a severe matter one also is warned for a light matter, and [yet] the Torah says: “And if no harm follow, he shall be surely fined.”

מתקיף לה רב אשי ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל דלמא לא הוי אם תמצא לומר הוי ממאי דמיתה חמורה

Ashi raised a difficulty: From where [do we know] that when one is warned regarding a severe matter one also stands warned for a light matter? Perhaps it is not so! And even if we say that it is so, how [do we know] that death is more severe?