Makkot 19

Chapter 19

א דכתיב (הושע ו, ח) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם מאי עקובה מדם א"ר אלעזר שהיו עוקבין להרוג נפשות
1 as it is written, "Gilead is a city of evildoers, akuva mi-dam [NJPS: tracked up with blood]" (Hosea 6:8). What is "akuva (ayin-kuf-vet) mi-dam"? Rabbi Elazar said: "That they would scheme [okvin (ayin-kuf-vet)] to kill people."
ב ומאי שנא מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי ומאי שנא מציעאי דמקרבי
2 But what [is the reason for the] difference between [those manslayers] on this side or that side [at the top or bottom of the land of Israel] such that [the cities of refuge] are far away, and [those] in the middle [between the cities] such that [the cities of refuge] are close? [Why do some people have to travel farther than others to get to the cities of refuge?]
ג אמר אביי בשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב (הושע ו, ט) וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה וגו' מאי חבר כהנים א"ר אלעזר שהיו מתחברין להרוג נפשות ככהנים הללו שמתחברין לחלוק תרומות בבית הגרנות
3 Abaye said: "In Shkhem there are also many murders, as it is written, 'The haveir kohanim [NJPS: gang of priests] is like the ambuscade of bandits, who murder on the road to Shkhem' (Hosea 6:9)." What is "haveit kohanim"? Rabbi Elazar said: "That they would join together to kill people like those priests who would join together to separate terumah [gifts to the priests] in the granary."
ד ותו ליכא והא כתיב (במדבר לה, ו) ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר אמר אביי הללו קולטות בין לדעת בין שלא לדעת הללו לדעת קולטות שלא לדעת אינן קולטות
4 And there are no more [cities, beyond the six]? But it is written, "And upon them you will make forty-two cities" (Numbers 35:6)! Abaye said: "Those [six] are effective in providing refuge whether the [manslayer] knew it or not. Those [forty-two] are only effective in providing refuge if they knew it; if they did not, they are not effective."
ה וחברון עיר מקלט הוא והכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה אמר אביי פרוודהא דכתיב (יהושע כא, יב) ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה
5 But Hebron is a city of refuge?! But it is written, "They gave Hebron to Caleb as Moses had said" (Judges 1:20)! Abaye said: "The outskirts [were given to Caleb], as it is written, 'The field of the city and its courtyards were given to Caleb son of Yifneh' (Joshua 21:12). [The city itself was made into a city of refuge]."
ו וקדש עיר מקלט הואי והכתיב (יהושע יט, לה) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת [וגו'] וקדש ואדרעי ועין חצור ותניא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכים גדולים אלא עיירות בינוניות אמר רב יוסף תרתי קדש הואי אמר רב אשי כגון סליקום ואקרא דסליקום
6 But Kedesh is a city of refuge?! But it is written, "The fortified towns: Tzidim, Tzar and Hamat, Rakat and Khineret... and Kedesh, and Edrai and Ein Hatzor? (Joshua 19:35-37)" [which means that Kedesh is a fortified town]. And it is taught [in a baraita]: "Those cities [of refuge]—make them neither small villages nor large cities but medium-sized towns"?! [Which means that Kedesh cannot be a fortified town and still qualify as a city of refuge]. Rav Yoseif said: "There were two Kedesh's." Rav Ashi said: "Like Seleucia and the acropolis of Seleucia." [Kedesh had a separate, administrative section known as Kedesh as well as a distinct town called Kedesh, like the case we know of in Seleucia].
ז גופא ערים הללו אין עושין אותן לא טירין קטנים ולא כרכין גדולים אלא עיירות בינוניות ואין מושיבין אותן אלא במקום מים ואם אין שם מים מביאין להם מים ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים ואין מושיבין אותן אלא במקום אוכלוסין נתמעטו אוכלוסיהן מוסיפין עליהן נתמעטו דיוריהן מביאין להם כהנים לוים וישראלים
7 The main [text]: "Those cities [of refuge]—make them neither small villages nor large cities but medium-sized towns. And don't set them up except in a place of water; if there is no water, then bring to them water. And don't set them up except in a place of market streets. And don't set them up except in a place [where there are] guard legions; if the legions get reduced, add to them. If the residencies get reduced, bring to them priests, Levites and Israelites.
ח ואין מוכרין בהן לא כלי זיין ולא כלי מצודה דברי רבי נחמיה וחכמים מתירין ושוין שאין פורסין בתוכן מצודות ואין מפשילין לתוכן חבלים כדי שלא תהא רגל גואל הדם מצויה שם
8 'And don't sell in them [the cities] weapons or traps'—words of Rabbi Nehemyah; but the Sages permit [it]. But they agree that they don't spread in them traps and do not weave in them ropes in order that that leg of the blood avenger should not be found there [in the city]."
ט א"ר יצחק מאי קרא (דברים ד, מב) ונס אל אחת מן הערים האל וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא
9 Rabbi Yitzhak said: "What is the [meaning of] the verse: 'And he will flee to one of these cities and live' (Deuteronomy 4:42)? We make him [the manslayer] something that can be his livelihood [in the city of refuge]."
י תנא תלמיד שגלה מגלין רבו עמו שנאמר וחי עביד ליה מידי דתהוי ליה חיותא אמר ר' זעירא מכאן שלא ישנה אדם לתלמיד שאינו הגון
10 It was taught [by a tanna]: "A student that is exiled—they exile his teacher with him." As it is said, "and live" (Deuteronomy 4:42)? We make him [the manslayer] something that can be his livelihood [in the city of refuge]. Rabbi Z'eira said: "From here [we learn] that one should not teach a student that is not discerning."
יא א"ר יוחנן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו איני והא א"ר יוחנן מנין לדברי תורה שהן קולטין שנאמר (דברים ד, מג) את בצר במדבר וגו' [וכתיב בתריה] (דברים ד, מד) וזאת התורה
11 Rabbi Yohanan: "The teacher that is exiled—they exile his yeshiva with him." Is this so?! But Rabbi Yohan said: "From where [do we learn] that the words of Torah are effective at providing refuge? As it is said: 'Betzer in the wilderness...' (Deuteronomy 4:43), (and afterwards it is written) 'And this Torah' (Deuteronomy 4:44)"?! [I.e., why is a teacher being exiled at all? Why don't the words of Torah protect him?].
יב לא קשיא הא בעידנא דעסיק בה הא בעידנא דלא עסיק בה
12 Not a difficulty. This one [the second statement] is [a case where] he is currently occupied with it [the Torah], and that one is [a case where] he is currently not occupied with it.
יג ואי בעית אימא מאי קולטין ממלאך המות כי הא דרב חסדא הוה יתיב וגריס בבי רב ולא הוה קא יכול שליחא [דמלאכא דמותא] למיקרב לגביה דלא הוה שתיק פומיה מגירסא סליק ויתיב אארזא דבי רב פקע ארזא ושתיק ויכיל ליה
13 And if you want to say [another solution]: What [does Rabbi Yohanan mean when he says the words of Torah] are effective at providing refuge? [Refuge] from the angel of death. For when Rav Hisda was sitting and studying in the yeshiva, the messenger, the angel of death, was not able to come near him since his mouth was never quiet from his learning. He climbed and sat on the cedar tree of the yeshiva. The cedar broke and he was silent, and [then] the [angel of death] was able [to take him].
יד א"ר תנחום בר חנילאי מפני מה זכה ראובן לימנות בהצלה תחלה מפני שהוא פתח בהצלה תחלה שנאמר (בראשית לז, כא) וישמע ראובן ויצילהו מידם
14 Rabbi Tanhum bar Hanilai: "Because of what did Reuben merit to be counted in saving (hatzalah) first? [I.e. Why is Reuben's city mentioned first in the list of cities of refuge?] Because it was he who opened with saving (hatzalah) first, as it is said: 'Reuben heard [what his brothers had decided to do to Joseph] and he [decided to] save him (va-yetzileihu) from their hands (Genesis 37:21)."
טו דרש רבי שמלאי מאי דכתיב (דברים ד, מא) אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה [שמש] אמר לו הקב"ה למשה הזרח שמש לרוצחים איכא דאמרי א"ל הזרחת שמש לרוצחים
15 Rabbi Smalai expounded: "What is that which it was written, 'Then Moses separated three cities across the Jordan in the east (mizraha shamesh)' (Deuteronomy 4:41)? The Holy Blessed One said to Moses: 'The sun will rise (hizrah shemesh) on the murderers.'" There are those who say: "[God] said to [Moses]: "You caused the sun to rise (hazrahta shemesh) on the murderers."
טז דרש רבי סימאי מאי דכתיב (קהלת ה, ט) אוהב כסף לא ישבע כסף ומי אוהב בהמון לא תבואה אוהב כסף לא ישבע כסף זה משה רבינו שהיה יודע שאין שלש ערים שבעבר הירדן קולטות עד שלא נבחרו שלש בארץ כנען ואמר מצוה שבאה לידי אקיימנה
16 Rabbi Simai expounded: "What is that which is written, 'One who loves money will not be satisfied with money, nor one who loves wealth with income' (Ecclesiastes 5:9)? 'One who loves money will not be satisfied with money'—that's Moses our teacher, who knew that the three cities across the Jordan would not be effective at providing refuge until the three in the land of Canaan were chosen, but he said: 'A mitzvah has come to my hand and I will fulfil it!' [Understanding 'money' here to be 'mitzvot].
יז ומי אוהב בהמון לא תבואה למי נאה ללמד בהמון מי שכל תבואה שלו והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב (תהלים קו, ב) מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה (ללמד) [למלל] גבורות ה' מי שיכול להשמיע כל תהלתו
17 'Nor one who loves wealth (hamon) will have income (t'vu'ah)'—for whom it is fitting to teach in public (hamon)? One who all of the reward (t'vuah) is his." [This drash plays on ambiguity in the Masoretic text between lamed-aleph ("lo" as in "no") and lamed-vav ("lo" as in "his")]. And this is [similar to] what Rabbi Elazar said: "What is that which is written, 'Who can sing the mighty deeds of God, [who can] recount all His praises?' (Psalms 106:2)? For whom is it filling to sing the mighty deeds of God? To the one who is able to recount all His praises."
יח ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמר מי אוהב בהמון לו תבואה כל האוהב (למלמד) בהמון לו תבואה יהבו ביה רבנן עינייהו ברבא בריה דרבה
18 And the Rabbis (and some say Rabbah bar Mari) say: "Who loves wealth, that is his reward? Anyone who loves to teach in public—that is his reward." The rabbis put their eyes on Rava son of Rabbah.
יט (סימן אשי ללמוד רבינא ללמד)
19 (Pneumonic: Ashi lilmod, Ravina lelameid). Rav Ashi said:
כ רב אשי אמר כל האוהב ללמוד בהמון לו תבואה והיינו דא"ר יוסי בר' חנינא מאי דכתיב (ירמיהו נ, לו) חרב אל הבדים ונואלו חרב על צוארי שונאיהם של ת"ח שיושבין ועוסקין בתורה בד בבד ולא עוד אלא שמטפשין כתיב הכא ונואלו וכתיב התם (במדבר יב, יא) אשר נואלנו ולא עוד אלא שחוטאין שנאמר ואשר חטאנו ואיבעית אימא מהכא (ישעיהו יט, יג) נואלו שרי צוען
20 "Anyone who loves to learn in public, that is his reward." And this is [similar to] what Rabbi Yose bar Rabbi Hanina said: "What is that which is written, 'The sword on the sorcerers (badim), that they be made fools of!' (Jeremiah 50:36)? A sword on the necks of those who hate the students of the Sages who sit and busy themselves with Torah alone (bad ve-bad). And that is not all, for they are foolish! It is written here 'that they be made fools of' (Jeremiah 50:36), and it is written there 'that we have done foolishly' (Numbers 12:11). And that is not all, for they are sinners! As it says, 'and that we have sinned' (Numbers 12:11)." And if you want to say from [that they are sinners] from here: "Princes of Zoan have become fools" (Isaiah 19:13).
כא רבינא אמר כל האוהב ללמד בהמון לו תבואה והיינו דאמר רבי הרבה תורה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מהם ומתלמידי יותר מכולן
21 Ravina said: "Anyone who loves to teach in public, that is his reward." And this [is similar to] what Rabbi said: "I have learnt a lot of Torah from my teachers, and my colleagues are greater than them—and my students are greater than all of them!"
כב א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהלים קכב, ב) עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלם שהיו עוסקים בתורה
22 Rabbi Yehoshua ben Levi said: "What is that which is written, 'Our legs were standing in your gates, Jerusalem' (Psalms 122:2)? Who causes our legs that they should stand in war at the gates of Jerusalem? Those who are occupied with Torah."
כג וא"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב (תהלים קכב, א) שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע שמעתי בני אדם שהיו אומרים מתי ימות זקן זה ויבא שלמה בנו ויבנה בית הבחירה ונעלה לרגל ושמחתי אמר לו הקב"ה (תהלים פד, יא) כי טוב יום בחצריך מאלף טוב לי יום אחד שאתה עוסק בתורה לפני מאלף עולות שעתיד שלמה בנך להקריב לפני על גבי המזבח:
23 And Rabbi Yehoshua ben Levi said: "What is that which is written, 'A song of ascents. Of David. I am happy for they tell me: "We will go to the house of the Eternal"' (Psalms 122:1). David said before the Holy Blessed One: 'Master of the Universe, I heard people saying: "When will this elder [i.e. me] die, and Solomon his son will come and build the Temple, and then we can go up [there] on food and I will be happy?"' The Holy Blessed One replied: '"One day in your courtyards is better for me than a thousand [days]" (Psalms 84:11). One day when you are occupied with Torah before me is better for Me than a thousand burnt offerings that in the future your son Solomon will bring to the altar!'"
כד ומכוונות להם דרכים וכו': תניא ר' אליעזר בן יעקב אומר
24 "And they prepared for them [the cities] roads..." etc. It was taught [in a baraita]: "Rabbi Eliezer ben Ya'akov says:
Previous ChapterNext Chapter