Megillah 10

ורחץ בקרונה של צפורי בשבעה עשר בתמוז ובקש לעקור תשעה באב ולא הודו לו

and bathed in the [bathhouse of the] marketplace of Tzippori on the seventeenth of Tammuz and sought to abolish the fast of Tisha B’av, but his colleagues would not consent.

אמר לפניו רבי אבא בר זבדא רבי לא כך היה מעשה אלא תשעה באב שחל להיות בשבת הוה ודחינוהו לאחר השבת ואמר רבי הואיל ונדחה ידחה ולא הודו חכמים קרי עליה (קהלת ד, ט) טובים השנים מן האחד

Abba b. Zavda said in front of him: Rabbi, this was not the case. Rather, what happened was that Tisha B’av [on that year] fell on Shabbat, and they postponed it till after Sabbath, and he said to them, Since it has been postponed, let it be postponed altogether, but the Sages would not agree. He thereupon applied to himself the verse: Better are two than one (Ecclesiastes 4:9).

ורבי היכי נטע נטיעה בפורים והתני רב יוסף שמחה ומשתה וי"ט שמחה מלמד שאסורים בהספד משתה מלמד שאסור בתענית ויום טוב מלמד שאסור בעשיית מלאכה אלא רבי בר ארביסר הוה וכי נטע בחמיסר נטע

But how could Rabbi have planted a sapling on Purim? Has not R. Joseph taught: [We read in connection with Purim] rejoicing and feasting and a good day; “Rejoicing”: this teaches that it is forbidden on these days to mourn; “Feasting”: this teaches that it is forbidden on them to fast; “A good day”: this teaches that it is forbidden on them to work. Rather Rabbi was from a place which kept Purim on the fourteenth, and when he planted, it was on the fifteenth.

איני והא רבי בטבריא הוה וטבריא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון הואי אלא רבי בר חמיסר הוה וכי נטע בארביסר הוה

But Rabbi was in Tiberias, and Tiberias was surrounded by a wall in the days of Joshua bin Nun. Rather, Rabbi was in an area [that observed] on the fifteenth, and it was on the fourteenth that he planted.

ומי פשיטא ליה דטבריא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון והא חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא לחזקיה מספקא ליה לרבי פשיטא ליה

But was it clear to him that Tiberias was surrounded by a wall in the days of Joshua bin Nun? It was Hezekiah who read in Tiberias on the fourteenth and on the fifteenth. He doubted whether it was surrounded by a wall in the days of Joshua bin Nun or not. For Hezekiah it was doubtful, for Rabbi it was clear.

וכי פשיטא ליה מי שרי והכתיב במגילת תענית את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר יומי פוריא אינון דלא למספד בהון

But was he so certain that this was permitted, seeing that it is written in Megillat Ta’anit: “The fourteenth day and the fifteenth day are the days of Purim on which there is to be no mourning” and

ואמר רבא לא נצרכא אלא לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה הני מילי בהספד ובתענית אבל מלאכה יום אחד ותו לא

Rava said, The only purpose of mentioning these days [in Megillath Ta’anith] was to make whatever is forbidden on the one forbidden on the other also? This applies only to mourning and fasting, but for work one day and no more.

איני והא רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא ולטייה ולא צמח כיתניה התם בר יומא הוה

Is this so? But wasn't it Rav who saw a certain man who was sowing flax on Purim and he cursed him and the flax did not sprout? There, he was [sowing] on [his] day [of observance].

רבה בריה דרבא אמר אפי' תימא ביומיה הספד ותענית קבילו עלייהו מלאכה לא קבילו עלייהו

Rabbah son of Rava said: You may even say 'on his day'. They accepted mourning and fasting upon themselves; work they did not accept upon themselves.

דמעיקרא כתיב (אסתר ט, יט) שמחה ומשתה ויום טוב ולבסוף כתיב (שם, כב) לעשות אותם ימי משתה ושמחה ואילו יום טוב לא כתיב

Since first it is written, “Rejoicing and feasting and a good day” (Esther 8:17) but afterwards it is written, “That they should make them days of feasting and rejoicing” (Esther 9:22), whereas “a good day” is not written.

ואלא רב מ"ט לטייה לההוא גברא דברים המותרין ואחרים נהגו בהן איסור הוה ובאתריה דרבי לא נהוג

But then Rav... For what reason did he curse that man? Things that are permitted, others have a custom of prohibiting them. But in Rabbi's place, it was not the custom.

ואיבעית אימא לעולם נהוג ורבי נטיעה של שמחה נטע כדתנן עברו אלו ולא נענו ממעטין במשא ומתן בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין

Or if you want I can say that they did in fact make a practice of this, and Rabbi planted a festive sapling, as we have learned If these days pass and they are still not answered, they lessen their business, building and planting, betrothing and marrying.

ותנא עלה בנין בנין של שמחה נטיעה נטיעה של שמחה איזהו בנין של שמחה זה הבונה בית חתנות לבנו איזו היא נטיעה של שמחה זה הנוטע אבורנקי של מלכים

And a Tanna taught about this: “Building” here means festive building; “planting” means festive planting. What is festive building? This is one who builds a wedding residence for his son [on the occasion of his marriage]. What is a festive planting? This is one who plants an abarnaki such as is used by kings.

גופא חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא ומי מספקא ליה מלתא דטבריא והכתיב (יהושע יט, לה) וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת וקיימא לן רקת זו טבריא היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הות

The previous text: Hezekiah read in Tiberias on the fourteenth and on the fifteenth. He doubted whether [Tiberias] was surrounded by a wall in the days of Joshua bin Nun or not. Did he really doubt the situation of Tiberias? For it is written (Joshua 19:35): "And the fortified cities are Zidim-zar, Hamat, Rakat, and Kinneret." And it is established that Rakat is Tiberias. We have the reason that it was doubtful to him: Because on one side was a 'wall' of the Sea [of Galilee].

אי הכי אמאי מספקא ליה ודאי לאו חומה היא דתניא (ויקרא כה, ל) אשר לו חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריא שימה חומתה

If so, why was it doubtful to him? For certain, that is not a wall, since it was taught: (Leviticus 25:30): "Which has a wall": not a wall of roofs (houses). "Surrounded": excludes Tiberias which has the sea for its wall.

לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה כי קא מספקא ליה לענין מקרא מגילה מאי פרזים ומאי מוקפין דכתיבי גבי מקרא מגילה משום דהני מיגלו והני לא מיגלו והא נמי מיגליא או דלמא משום דהני מיגנו והני לא מיגנו והא נמי מיגניא משום הכי מספקא ליה

With regard to the houses of a walled town he was not in doubt; where he was in doubt was with regard to reading the Megillah. [He asked]: What constitutes the difference between villages (perazim) and walled towns which are mentioned in connection with the reading of the Megillah? Is it that the former are exposed and the latter are not exposed, [in which case] Tiberias [belongs to the former] being also exposed, or is it that the latter are protected and the former are not protected, [in which case] Tiberias [belongs to the latter], being protected? That was why he was in doubt.

רב אסי קרי מגילה בהוצל בארביסר ובחמיסר מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי לא איכא דאמר אמר רב אסי האי הוצל דבית בנימין מוקפת חומה מימות יהושע היא

Rav Assi read the Megillah in Hutzal on the fourteenth and on the fifteenth [because] he doubted whether it was surrounded by a wall in the days of Joshua bin Nun or not. There are some who say that Rav Assi said: This Hutzal, that is of the house of Benjamin, was surrounded by a wall in the days of Joshua.

אמר רבי יוחנן כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא

R. Yohanan said: When I was a boy, I said something which I afterwards questioned the old men about,