Megillah 23

Chapter 23

א תניא נמי הכי ועוד שנה אחרת לבבל ועמד דריוש והשלימה
1 It has also been taught in a baraita: There was yet another year left to Babylon, and Darius arose and completed it.
ב אמר רבא אף דניאל טעה בהאי חושבנא דכתיב (דניאל ט, ב) בשנת אחת למלכו אני דניאל בינותי בספרים מדקאמר בינותי מכלל דטעה
2 Rava said: Daniel also made a mistake in this calculation, as it is written, "In the first year of his reign, I Daniel meditated in the books [etc.]" (Daniel 9:2). From his use of the words "I meditated," we can infer that he [at first] made a mistake.
ג מ"מ קשו קראי אהדדי כתיב (ירמיהו כט, י) מלאות לבבל וכתיב (דניאל ט, ב) לחרבות ירושלם
3 In any case there is a contradiction between the texts. It is written [in one], "When there are accomplished for Babylon", (Jeremiah 29:10) and it is written [in the other], "For the desolation of Jerusalem?" (Daniel 9:2).
ד אמר רבא לפקידה בעלמא והיינו דכתיב (עזרא א, ב) כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם
4 Rava answered [The first verse] was for charging [pekidah] only, and this was fulfilled, as it is written, "Thus says Cyrus king of Persia, "All the kingdoms of the earth has the Lord, the God of the heavens, given to me, and he has charged [pakad] me to build him a house in Jerusalem" (Ezra 1:2).
ה דרש רב נחמן בר רב חסדא מאי דכתיב (ישעיהו מה, א) כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וכי כורש משיח היה אלא א"ל הקב"ה למשיח קובל אני לך על כורש אני אמרתי הוא יבנה ביתי ויקבץ גליותי והוא אמר (עזרא א, ג) מי בכם מכל עמו ויעל:
5 R. Nahman son of R. Hisda gave the following exposition. What is the meaning of the verse, "Thus says the Lord to his anointed to Cyrus, whose right hand I have held" (Isaiah 45:1). Now was Cyrus the Messiah? Rather what it means is this: The Holy One, blessed be He, said to the Messiah: I have a complaint on your behalf against Cyrus. I said, He shall build my house and gather my exiles, and he said, "Whosoever there is among you of all his people, let him go up" (Ezra 1:3).
ו (אסתר א, ג) חיל פרס ומדי הפרתמים וכתיב למלכי מדי ופרס אמר רבא אתנויי אתנו בהדדי אי מינן מלכי מינייכו איפרכי ואי מינייכו מלכי מינן איפרכי
6 “The army of Persia and Media, the governors” (Esther 1:3). But elsewhere it is written, [The chronicles] of the kings of Media and Persia” (Esther 10:2). Rava said: They [the Medes and Persians] made a stipulation with one another, saying, if we supply the kings, you will supply the Governors, and if you supply the kings we will supply the Governors.
ז (שם, ד) בהראותו את עושר כבוד מלכותו א"ר יוסי בר חנינא מלמד שלבש בגדי כהונה כתיב הכא יקר תפארת גדולתו וכתיב התם (שמות כח, ב) לכבוד ולתפארת
7 When he showed the riches of his glorious kingdom (Esther 1:4): R. Yose b. Hanina said: This shows that he arrayed himself in priestly robes. It is written here, “And the riches of his glorious [tif’eret] kingdom,” and it is written elsewhere [in connection with the priestly garments], “For splendor and for glory, [tif’eret]” (Exodus 28:2).
ח (שם, ה) ובמלאות הימים האלה וגו' רב ושמואל חד אמר מלך פיקח היה וחד אמר מלך טיפש היה מאן דאמר מלך פיקח היה שפיר עבד דקריב רחיקא ברישא דבני מאתיה כל אימת דבעי מפייס להו ומאן דאמר טיפש היה דאיבעי ליה לקרובי בני מאתיה ברישא דאי מרדו ביה הנך הני הוו קיימי בהדיה
8 [It is written] (Esther 1:5) "And when these days had been fulfilled, etc." [Of] Rav and Shmuel, one said 'he was a prudent king', and the other said 'he was a stupid king'. The one who said 'was a prudent king' reasoned that he did well in first bringing near those who were far away, since he could pacify the people of his city whenever he wished. And the one who said 'was a stupid king' reasoned that he should have brought near the people of his city first, because if they [distant people] were to rebel against him, these [people of his city] would support him.
ט שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה אמר להם אמרו אתם אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו אמרו לו אמור אתה אמר להם מפני שהשתחוו לצלם
9 His students asked Rabbi Shimon ben Yohai: Why did the enemies of Israel of that generation deserve extermination? He said to them: You say it. They said to him: Because they were eager for the banquet of [Ahashverosh], the wicked one. [He said to them]: If so, then those [Jews] of Shushan should have been killed. But for those [Jews] in the entire world, they should not have been killed. They said to him: Say [the answer]. He said to them: Because they prostrated themselves to an image.
י אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר אמר להם הם לא עשו אלא לפנים אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים והיינו דכתיב (איכה ג, לג) כי לא ענה מלבו:
10 They said to him: Then should there be partiality in that case? He said to them: They did not do these with conviction. So the Holy One, Blessed Be He, did not do these [punishments] to them with conviction. And so it is written (Lamentations 3:33): "For He does not afflict from His heart."
יא (שם) בחצר גנת ביתן המלך רב ושמואל חד אמר הראוי לחצר לחצר הראוי לגינה לגינה הראוי לביתן לביתן וחד אמר הושיבן בחצר ולא החזיקתן בגינה ולא החזיקתן עד שהכניסן לביתן והחזיקתן במתניתא תנא הושיבן בחצר ופתח להם שני פתחים אחד לגינה ואחד לביתן
11 (Esther 1:5) "In the courtyard of the garden of the king's house." [Of] Rav and Shmuel, one said 'those approved for the courtyard [were brought] to the courtyard; those approved for the garden [were brought] to the garden; those approved for the house [were brought to the house'. And the other said '[Ahashverosh] sat them in the courtyard, but it could not contain them, then in the garden, but it could not contain them; then he brought them into the house and it contained them'. It was taught in a Baraita: He sat them in the courtyard and opened two gates for them, one into the garden, and one into the house.
יב (שם, ו) חור כרפס ותכלת מאי חור רב אמר חרי חרי ושמואל אמר מילת לבנה הציע להם כרפס אמר ר' יוסי בר חנינא כרים של פסים
12 White [hur], fine cotton [karpas] and blue. What is hur? Rav said: Fine lace-work (harei harei). Shmuel said: He spread for them carpets of white silk. Karpas: R. Yose b. Haninah said: [this means] cushions of velvet (karim shel pasim).
יג על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף תניא ר' יהודה אומר הראוי לכסף לכסף הראוי לזהב לזהב אמר לו ר' נחמיה א"כ אתה מטיל קנאה בסעודה אלא הם של כסף ורגליהן של זהב
13 “On silver rods and pillars of marble; the couches were of gold and silver.” It has been taught: R. Judah said: For those who were worthy of silver, silver, and for those who were worthy of gold, gold. R. Nehemiah said to him: If that were so, he would have caused jealousy at the banquet! No; the couches themselves were of silver and their feet of gold
יד בהט ושש א"ר אסי אבנים שמתחוטטות על בעליהן וכן הוא אומר (זכריה ט, טז) אבני נזר מתנוססות על אדמתו
14 Green [bahat] and white marble. R. Assi said: [This means] stones that cause their owners hard labor; And so it says, “As the stones of a crown, which take many trials to dig up from the land” (Zechariah 9:6).
טו ודר וסוחרת רב אמר דרי דרי ושמואל אמר אבן טובה יש בכרכי הים ודרה שמה הושיבה באמצע סעודה ומאירה להם כצהרים דבי רבי ישמעאל תנא שקרא דרור לכל בעלי סחורה
15 "And pearl (dar) and paving stones." Rav said: rows (darei) and rows. And Shmuel said: There is a good stone in the seaside cities, and its name is darah. He set it in the middle of a banquet and it lit up among them like noontime (tzaharah). As the house of Rabbi Shmuel taught: [It means] that [Ahashverosh] called out a [tax] amnesty (deror) for all merchants (sehor).
טז (שם, ז) והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים משונים מיבעי ליה אמר רבא יצתה בת קול ואמרה להם ראשונים כלו מפני כלים ואתם שונים בהם ויין מלכות רב אמר רב מלמד שכל אחד ואחד השקהו יין שגדול הימנו בשנים
16 (Esther 1:7) "And they poured drinks in goblets of gold, and the goblets were repeats." Shouldn't it be 'diverse'? Rava said: A voice came forth from heaven and said to them: Your predecessors were finished off (kalu) because of [holy] vessels (kelim), and you are repeating after them! "And royal wine in abundance." Rav said: this teaches that every individual was given wine to drink that was greater in years than he.
יז (שם, ח) והשתיה כדת (אין אונס) מאי כדת א"ר חנן משום ר"מ כדת של תורה מה דת של תורה אכילה מרובה משתיה אף סעודתו של אותו רשע אכילה מרובה משתיה
17 (Esther 1:8) "And the drinking was according to law (there was no coercion)." Why 'according to law'?... Rabbi Hanan said in the name of Rabbi Meir: According to the law of the Torah. As the law of the Torah [mandates] more eating than drinking, so at the banquet of the wicked one there was more eating than drinking.
יח אין אונס אמר רבי אלעזר מלמד שכל אחד ואחד השקהו מיין מדינתו לעשות כרצון איש ואיש אמר רבא לעשות כרצון מרדכי והמן, מרדכי דכתיב איש יהודי המן איש צר ואויב
18 None did compel. R. Elazar said: This teaches that each one was given to drink from the wine of his own country. That they should do according to every man’s [ish, ish] pleasure. Rava said: This means that they should do according to the will of Mordecai and Haman. Mordecai [is called ish] as it is written, “A Jewish man;” and Haman, [as it is written], “A man (ish), an adversary and an enemy.”
יט (שם, ט) גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות בית הנשים מיבעי ליה אמר רבא שניהן לדבר עבירה נתכוונו היינו דאמרי אינשי איהו בקרי ואתתיה
19 Also Vashti the queen made a feast for the women in the royal house. It should have said, “the women’s house”? Rava said: Both of them [Ahashverosh and Vashti] intended to transgress. This is what people say, He with large pumpkins and his wife
Previous ChapterNext Chapter