Megillah 31

Chapter 31

א ששמשי מוחק וגבריאל כותב אמר רבי אסי דרש ר' שילא איש כפר תמרתא ומה כתב שלמטה שלזכותן של ישראל אינו נמחק כתב שלמעלה לא כל שכן
1 that Shimshai was erasing and Gabriel was writing. Rabbi Assi said: Rabbi Sheila, a man from the village of Timrata explained, if what was written for below for the benefit of Israel cannot be erased, is it not also certain for [those written] for above?
ב (אסתר ו, ג) לא נעשה עמו דבר אמר רבא לא מפני שאוהבין את מרדכי אלא מפני ששונאים את המן
2 “There was nothing done for him” (Esther 6:3). Rava said: [They answered him thus] not because they loved Mordecai but because they hated Haman.
ג (אסתר ו, ד) הכין לו תנא לו הכין
3 (Esther 6:4) "... [that] he had prepared for him." A Tanna [taught] [this means] for himself he had prepared.
ד ועשה כן למרדכי אמר ליה מנו מרדכי אמר ליה (אסתר ו, י) היהודי אמר ליה טובא מרדכי איכא ביהודאי אמר ליה (אסתר ו, י) היושב בשער המלך
4 "...and do this for Mordechai..." [Haman] said to him, 'who is Mordechai?' He said to him, (Esther 6:10) "the Jew". He said to him, 'there are many Mordechais among the Jews'. He said to him, (Esther 6:10) "the one who sits at the king's gate".
ה אמר ליה סגי ליה בחד דיסקרתא אי נמי בחד נהרא אמר ליה הא נמי הב ליה אל תפל דבר מכל אשר דברת
5 [Haman] said to him, part of one town or one river is sufficient for him. [Ahashverosh] said to him, give him that also. "Do not neglect a thing from all that you have spoken."
ו ויקח המן את הלבוש ואת הסוס אזל אשכחיה דיתבי רבנן קמיה ומחוי להו הלכות קמיצה לרבנן כיון דחזייה מרדכי דאפיק לקבליה וסוסיה מיחד בידיה מירתת אמר להו לרבנן האי רשיעא למיקטל נפשי קא אתי זילו מקמיה די לא תכוו בגחלתו בההיא שעתא נתעטף מרדכי וקם ליה לצלותא אתא המן ויתיב ליה קמייהו ואוריך עד דסליק מרדכי לצלותיה
6 "Then Haman took the clothing and the horse." He went to find him [and saw] that rabbis were sitting before him. He was elucidating the laws (halakhot) of the handful (of the flour offering) to the rabbis. When Mordechai saw that [Haman] was approaching to greet him, and that one of the king's horses was in his hand, he was afraid. He said to the rabbis, this wicked one is surely coming to slay me. Move away from me so that you will not be seared with his burning coals. At that hour, Mordechai wrapped himself and arose to pray. Haman came and sat down before them and waited until Mordechai rose up from his prayers.
ז אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בזמן שבית המקדש קיים מאן דמנדב מנחה מייתי מלי קומציה דסולתא ומתכפר ליה אמר להו אתא מלי קומצי קמחא דידכו ודחי עשרה אלפי ככרי כספא דידי אמר ליה רשע עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי
7 He said to them, with what are you occupied? They said to him, in the time that the Holy Temple stood, one who donated a grain offering gave a handful of fine flour [in order] to gain atonement for himself. [Haman] said to them, your handful of fine flour has come and superseded the ten thousand talents of silver that were in my hand. [Mordechai] said to him, wicked one, a slave who acquires property -- to whom does the slave belong and to whom does the property belong?
ח אמר ליה קום לבוש הני מאני ורכוב האי סוסיא דבעי לך מלכא אמר ליה לא יכילנא עד דעיילנא לבי בני ואשקול למזייא דלאו אורח ארעא לאשתמושי במאני דמלכא הכי
8 [Haman] said to him, arise, cloth yourself in these garments and ride this horse, for the king desires it for you. He said to him, I will not be able [to do so] until I have gone up to the bathhouse and have my hair cut, for it is not the custom of the land to use the garments of the king in this [state].
ט שדרה אסתר ואסרתינהו לכולהו בי בני ולכולהו אומני עייליה איהו לבי בני ואסחיה ואזיל ואייתי זוזא מביתיה וקא שקיל ביה מזייה בהדי דקא שקיל ליה אינגד ואיתנח אמר ליה אמאי קא מיתנחת אמר ליה גברא דהוה חשיב ליה למלכא מכולהו רברבנוהי השתא לישוייה בלאני וספר אמר ליה רשע ולאו ספר של כפר קרצום היית תנא המן ספר של כפר קרצום היה עשרים ושתים שנה
9 Esther sent and closed all of the bathhouses and all of the artisan shops. Because of this [Haman] brought [Mordechai] to the bathhouse and bathed him, and he went and brought scissors from his house and cut his hair. While he was cutting it he became faint and sighed. [Mordechai] said to him, why do you sigh? [Haman] said to him, the man whom the king thought more of than all of his officers is now equal with an attendant and hair-cutter. He said to him, wicked one, were you not a hair-cutter in the village of Kartzum? A Tanna [taught]: Haman was a hair-cutter in the village of Kartzum for twenty-two years.
י בתר דשקלינהו למזייה לבשינהו למאניה אמר ליה סק ורכב אמר ליה לא יכילנא דכחישא חילאי מימי תעניתא גחין וסליק כי סליק בעט ביה אמר ליה לא כתיב לכו (משלי כד, יז) בנפל אויבך אל תשמח אמר ליה הני מילי בישראל אבל בדידכו כתיב (דברים לג, כט) ואתה על במותימו תדרוך
10 After cutting his hair, he clothed him in the garments. He said to him, climb up and ride. [Mordechai] said to him, I am not able as my strength is impaired from the days of fasting. [Haman] bent down and [Mordechai] stepped up. As he was stepping up, he kicked him. [Haman] said to him, is it not written for you (Proverbs 24:17) "Do not rejoice in the fall of your enemy"? [Mordechai] said to him, those words are for Israel. But for you it is written (Deuteronomy 33:29) "And you will tread upon his high places."
יא (אסתר ו, יא) ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו כי הוה נקיט ואזיל בשבילא דבי המן חזיתיה ברתיה דקיימא אאיגרא סברה האי דרכיב אבוה והאי דמסגי קמיה מרדכי שקלה עציצא דבית הכסא ושדיתיה ארישא דאבוה דלי עיניה וחזת דאבוה הוא נפלה מאיגרא לארעא ומתה
11 (Esther 6:11) "And he proclaimed before him, 'this is what shall be done for the man that the king wishes to honor'." As he was guiding [him] and going on the path near Haman's house, his daughter, who was standing on the roof, saw him. She thought that the one who was riding was her father and the one who was walking before him was Mordechai. She lifted the chamber pot and cast it onto the head of her father. [Haman] raised his eyes and she saw that it was her father. She fell from the roof to the ground and died.
יב והיינו דכתיב וישב מרדכי אל שער המלך אמר רב ששת ששב לשקו ולתעניתו והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש אבל על בתו וחפוי ראש על שאירע לו
12 Hence it is written . . . ” And Mordecai returned to the king’s gate”. (Esther 6:12) R. Sheshet said: This indicates that he returned to his sackcloth and fasting. “But Haman hastened to his house, mourning and his head covered”; mourning for his daughter, and with his head covered on account of what had happened to him.
יג ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו וגו' קרי להו אוהביו וקרי להו חכמיו אמר רבי יוחנן כל האומר דבר חכמה אפילו באומות העולם נקרא חכם
13  “And Haman told Zeresh his wife and all his friends” etc (Esther 6:13). They are first called “his friends” and then they are called “his wise men.” R. Yohanan said: Whoever says a wise thing even among the nations of the world is called “wise.”
יד אם מזרע היהודים מרדכי וגו' אמרו ליה אי משאר שבטים קאתי יכלת ליה ואי משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה יהודה דכתיב (בראשית מט, ח) ידך בערף אויביך אינך דכתיב בהו (תהלים פ, ג) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך
14 “If Mordecai be of the seed of the Judah.” They said to him: If he comes from the other tribes, you could prevail over him, but if he is from the tribe of Judah or of Benjamin, Ephraim or Manasseh, you will not prevail over him. “Judah” as it is written, “Your hand shall be on the neck of your enemies” (Genesis 49:8). The others, because it is written of them, “Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up your might” (Psalms 80:3).
טו (אסתר ו, יג) כי נפל תפול לפניו דרש ר' יהודה בר אלעאי שתי נפילות הללו למה אמרו לו אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים כשהן יורדין יורדין עד עפר וכשהן עולין עולין עד לכוכבים
15 (Esther 6:13) "But [in] falling you will fall before him." Rabbi Yehudah bar Ilai expounded, why are two 'falls' given here? [Haman's advisors] said to him, this nation is compared to dust, and it is compared to the stars. When they go down, they go down to dust. And when they go up, they go up to the stars.
טז (אסתר ו, יד) וסריסי המלך הגיעו ויבהילו מלמד שהביאוהו בבהלה
16 “The king’s eunuchs came and hastened [va-yavhilu] to bring Haman” (Esther 6:14): The use of this word [va-yavhilu] tells us that they brought him all in confusion [behalah].
יז כי נמכרנו אני ועמי וגו' אין הצר שוה בנזק המלך אמרה לו צר זה אינו שוה בנזק של מלך איקני בה בושתי וקטלה השתא איקני בדידי ומבעי למקטלי
17 "Because we have been sold, I and my people, etc. ...the adversary is not concerned about the damage to the king." She said to him, this adversary is not concerned about the damage of the king. He held a grudge against Vashti and he slew her. Now he holds a grudge against me and desires to slay me.
יח ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה ויאמר ויאמר למה לי אמר רבי אבהו בתחלה על ידי תורגמן כיון דאמרה ליה מדבית שאול קאתינא מיד ויאמר לאסתר המלכה:
18 “Then King Ahashverosh said, and he said to Esther the queen.” Why “said” and again “said”? R. Abbahu said: He first spoke to her through an intermediary. When she told him that she came from the house of Saul, he immediately,”said to Esther the queen.”
יט ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה אמר ר' אלעזר מלמד שהיתה מחווה כלפי אחשורוש ובא מלאך וסטר ידה כלפי המן:
19 "And Esther said, 'a man, an adversary, and an enemy -- this wicked Haman!'" Rabbi Elazar said, this teaches that she was pointing toward Ahashverosh, and an angel came and turned her hand toward Haman.
כ והמלך קם בחמתו וגו' והמלך שב מגנת הביתן מקיש שיבה לקימה מה קימה בחימה אף שיבה בחימה דאזל ואשכח למלאכי השרת דאידמו ליה כגברי וקא עקרי לאילני דבוסתני ואמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה דפקדינן המן
20 "And the king arose in his anger, etc. ... Then the king returned from the palace garden..." [The verses] compare his return to his rising. Just as he arose in anger, so he returned in anger. For he went out and he found ministering angels who had the images of men to him. And they were uprooting the trees of the orchard. He said to them, what are you working on ?!? They said to him, Haman decreed it to us.
כא אתא לביתיה והמן נופל על המטה נופל נפל מיבעי ליה אמר רבי אלעזר מלמד שבא מלאך והפילו עליה אמר ויי מביתא ויי מברא ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית
21 He came into the house, and there “Haman was falling upon the couch.” “Falling”? It should say, “had fallen”? R. Elazar said: This teaches us that an angel came and made him fall on it. Ahashverosh then said: Trouble inside, trouble outside! “And the king said, Will he also try to overcome the queen with me in the house?” (Esther 7:8)
כב ויאמר חרבונה וגו' אמר רבי אלעזר אף חרבונה רשע באותה עצה היה כיון שראה שלא נתקיימה עצתו מיד ברח והיינו דכתיב (איוב כז, כב) וישלך עליו ולא יחמול מידו ברוח יברח
22 "Then Harbonah said, etc." Rabbi Elazar said, even Harbonah was wicked in counsel of [the plot]. When he saw that his counsel would not succeed, he immediately fled [from participating in the plot]. And so it is written (Job 27:22) "He will throw down [misfortune] upon him and He will not show compassion; from His hand he will surely flee."
כג וחמת המלך שככה שתי שכיכות הללו למה אחת של מלכו של עולם ואחת של אחשורוש ואמרי לה אחת של אסתר ואחת של ושתי
23 “Then the king’s wrath was assuaged.” (Esther 7:10) Why are there two assuagings? One of the King of the Universe, and the other of Ahashverosh. Others say, one on account of Esther and the other on account of Vashti.
כד (בראשית מה, כב) לכלם נתן לאיש חליפות שמלות ולבנימן נתן חמש חליפות אפשר דבר שנצטער בו אותו צדיק
24 “To all of them he gave to each man a change of clothing but to Benjamin he gave five changes of clothing” (Genesis 45:22). Is it possible that that righteous man
Previous ChapterNext Chapter