Megillah 4

ומוקים לה לברייתא כר' יוסי בר יהודה

and therefore attributed the statement in the baraita to R. Yose son of R. Judah.

ומי אמר ר"י בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה ורמינהי א"ר יהודה אימתי מקום שנכנסין בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסין בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה

[He said]: Can R. Judah really have said that in these days, since people reckon from it, it is read only on the proper day? And this is contradicted by the following: R. Judah said, When [do they push forward the reading]? In places where the villagers go to town on Monday and Thursday; but in places where they do not go to town on Monday and Thursday, it is read only on the proper day.

מקום שנכנסין בשני ובחמישי מיהא קרינן ואפילו בזמן הזה ומוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

In any case, in places where they do go to town on Monday and Thursday it is read [on the earlier dates] even in these times? He accordingly ascribed the statement in the baraita to R. Yose son of R. Judah.

ומשום דקשיא ליה דרבי יהודה אדר' יהודה מוקים לה לברייתא כרבי יוסי בר יהודה

And just because he finds a contradiction between two statements of R. Judah, he ascribe the baraitha to R. Jose son of R. Judah?

רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה כרבי יהודה ואיכא דתני לה כרבי יוסי בר יהודה ומדקשיא ליה דרבי יהודה אדרבי יהודה אמר מאן דתני לה כרבי יהודה לאו דווקא מאן דתני לה כרבי יוסי בר יהודה דווקא:

R. Ashi had heard that some transmit the statement in the name of R. Judah and some transmit it in the name of R. Yose son of R. Judah, and to avoid making R. Judah contradict himself he said that the one who ascribed the statement to R. Judah was not [reporting] accurately, while the one who ascribed it to R. Yose son of Judah was [reporting] accurately.

כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר וכו': מנהני מילי אמר רבא דאמר קרא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות וגו' מדפרזים בארבעה עשר מוקפין בחמשה עשר

Cities which have been walled since the days of Joshua son of Nun read on the fifteenth. From where is this ruling derived? Rava said: Because Scripture says, “Therefore do the Jews of the villages that dwell in the unwalled towns, etc.” (Esther 9:19) Since the villages [are to read] on the fourteenth, the walled towns [must read] on the fifteenth.

ואימא פרזים בארבעה עשר מוקפין כלל כלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב

But why not say that the villages [should read] on the fourteenth, and those in walled towns not at all? But are they not also Israelites? And moreover is it not written, From India into Ethiopia (Esther 1:1)?

ואימא פרזים בארביסר מוקפין בארביסר ובחמיסר כדכתיב (אסתר ט, כא) להיות עושים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר [בו] בכל שנה

But why not say that the villages [should read] on the fourteenth and those in walled towns on both the fourteenth and fifteenth, as it is written, “That they should keep the fourteenth day of the month of Adar and the fifteenth day of the same yearly?” (Esther 9:21).

אי הוה כתב את יום ארבעה עשר וחמשה עשר כדקאמרת השתא דכתיב את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר אתא את ופסיק הני בארבעה עשר והני בחמשה עשר

the text had said, “the fourteenth day and the fifteenth” you would have been right. Now, however, that it is written “the fourteenth day and [ve’et] the fifteenth — the et comes and makes a distinction, so that the one set is on the fourteenth and the other set on the fifteenth.

ואימא פרזים בארביסר מוקפין אי בעו בארביסר אי בעו בחמיסר אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא זמנו של זה

But why not say that the unwalled cities are on the fourteenth, and the walled cities can [celebrate] if they like on the fourteenth or if they like on the fifteenth? The verse says, “In their times” (Esther 9:31) the time of one is not the same as the time of the other.

ואימא בתליסר כשושן

But why not say that they should celebrate on the thirteenth? [They must do] as Shushan.

אשכחן עשייה זכירה מנלן אמר קרא (אסתר ט, כח) והימים האלה נזכרים ונעשים איתקש זכירה לעשייה

We have accounted for the celebration [of Purim]; how do we know that the reading [of the Megillah must be on these days]? The verse says, “And these days should be remembered and kept” (Esther 9:28). “Remembering” is compared to “keeping.”

מתני' דלא כי האי תנא דתניא רבי יהושע בן קרחה אומר כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

Our Mishnah is not like the view of the following Tanna, as it has been taught: R. Joshua b. Korha says: Cities which have been walled since the days of Ahashverosh read on the fifteenth.”.

מ"ט דרבי יהושע בן קרחה כי שושן מה שושן מוקפת חומה מימות אחשורוש וקורין בחמשה עשר אף כל שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר

What is the reason of R. Joshua b. Korha? [They must be] like Shushan: just as Shushan has been walled since the days of Ahashverosh and reads on the fifteenth, so every city that has been walled since the days of Ahashverosh reads on the fifteenth.

ותנא דידן מ"ט יליף פרזי פרזי כתיב הכא (אסתר ט, יט) על כן היהודים הפרזים וכתיב התם (דברים ג, ה) לבד מערי הפרזי הרבה מאד מה להלן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון אף כאן מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

What then is the reason of our Tanna? He draws an analogy between the two occurrences of the word perazi [villagers]. It is written here, “Therefore the Jews of the villages [haperazim],” and it is written in another place, “Beside the unwalled [haperazi] towns, a great many (Deuteronomy 3:5); just as there the reference is to towns which were [not] walled in the days of Joshua son of Nun, so here the reference is to towns which were [not] walled in the days of Joshua son of Nun.

בשלמא רבי יהושע בן קרחה לא אמר כתנא דידן דלית ליה פרזי פרזי אלא תנא דידן מ"ט לא אמר כר' יהושע בן קרחה

I can understand why R. Joshua b. Korha did not adopt the view of our Tanna; he does not accept the analogy of perazi and perazi. But why does not our Tanna accept the view of R. Joshua b. Korha?

מ"ט דהא אית ליה פרזי פרזי הכי קאמר אלא שושן דעבד' כמאן לא כפרזים ולא כמוקפין

[You ask] why does he not? Why, because he draws the analogy of perazi with perazi, of course! What he really meant to ask was this: [On the view of our Tanna], whom did Shushan follow? It followed neither the villages nor the walled towns!

אמר רבא ואמרי לה כדי שאני שושן הואיל ונעשה בה נס

Rava, or, some say, Kadi said: Shushan was an exception, because a miracle was performed in it.

בשלמא לתנא דידן היינו דכתיב (אסתר ט, כח) מדינה ומדינה ועיר ועיר מדינה ומדינה לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון למוקפת חומה מימות אחשורוש

We can understand according to the view of our Tanna, for that is why it is written, “city and city, town and town” (Esther 9:28) “city and city” to distinguish between those which were walled in the days of Joshua son of Nun and those which were walled in the days of Ahashverosh; “town and town” likewise to distinguish between Shushan and other towns.

עיר ועיר נמי לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא לרבי יהושע בן קרחה בשלמא מדינה ומדינה לחלק בין שושן לשאר עיירות אלא עיר ועיר למאי אתא

But according to R. Joshua b. Korha, it is true we can account for “city and city”, to distinguish between Shushan and other cities, but what is the purpose of “town and town”?

אמר לך רבי יהושע בן קרחה ולתנא דידן מי ניחא כיון דאית ליה פרזי פרזי מדינה ומדינה למה לי אלא קרא לדרשה הוא דאתא וכדרבי יהושע בן לוי הוא דאתא דאמר רבי יהושע בן לוי כרך וכל הסמוך לו וכל הנראה עמו נידון ככרך

R.Joshua b. Korha could answer: And can our Tanna explain the words satisfactorily? Since he draws the analogy between perazi and perazi, why do we require the words “city and city”? The truth is that the text is there for a midrash, and to teach the rule of R.Joshua b. Levi. For R. Joshua b. Levi said: “A city and all that adjoins it and all that is taken in by the eye with it is reckoned as city.”

עד כמה אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא כמחמתן לטבריא מיל ולימא מיל הא קא משמע לן דשיעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא

Up to what distance? — R. Jeremiah, or you may also say R. Hiyya b. Abba, said: As far as from Hamtan to Tiberias, which is a mil. Why not say [simply] a mil? It teaches us what is the measure of a mil—as far as from Hamtan to Tiberias.

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא מנצפ"ך צופים אמרום

And R. Jeremiah — or you may also say R. Hiyya b. Abba —said: The [alternative forms of the] letters M’N’Z’P’K were prescribed by the Watchmen.

ותסברא והכתיב (ויקרא כז, לד) אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה ועוד האמר רב חסדא מ"ם וסמ"ך שבלוחות

Do you really think so? Is it not written, “These are the commandments” (Leviticus 27:34) which implies that no prophet is permitted to introduce anything new afterwards? And further R.Hisda has said: The mem and the samekh in the Tablets