Megillah 53
דרש בר קפרא מאי דכתיב (מלכים ב כה, ט) וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש בית ה' זה בהמ"ק בית המלך אלו פלטרין של מלך ואת כל בתי ירושלם כמשמען ואת כל בית גדול שרף באש ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה
Bar Kappara gave the following derashah: What is it that is written, “And he burned the house of the Lord and the king’s house and all the houses of Jerusalem even every great house he burned with fire” (II Kings 25:9)? “The house of the Lord” this is the Temple. “The king’s house”: this is the royal palace. “All the houses of Jerusalem”: literally. “Even every great house he burned with fire’: Yohanan and R. Joshua b. Levi gave different interpretations of this. One said, it means the place where the Torah is magnified; the other said, the place where a prayer is magnified.
מ"ד תורה דכתיב (ישעיהו מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ומ"ד תפלה דכתיב (מלכים ב ח, ד) ספרה נא הגדולות אשר עשה אלישע ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד
The one who says Torah bases himself on the verse, “The Lord was pleased, for His righteousness sake to make the Torah great and glorious” (Isaiah 45:21). The one who says prayer bases himself on the verse, “Tell me….the great things that Elisha has done” (II Kings 8:4); and what Elisha did, he did by means of prayer.
תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה דאמר ר' יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש ש"מ:
It may be presumed that it was R. Joshua b. Levi who said, “the place where Torah is magnified”, since R. Joshua b. Levi said that a synagogue may be turned into a bet ha-midrash; learn from this.
אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו': איבעיא להו מהו למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש כיון דלא מעלי ליה אסור או דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא שפיר דמי
But if they sell a Torah they may not buy [other biblical] scrolls. They asked: Is it allowed to sell an old Sefer Torah to buy a new one? Since he is not raising [the level of sanctity] it is forbidden, or shall we say that since there is no higher level to go to, it is okay?
תא שמע אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים הוא דלא הא תורה בתורה שפיר דמי מתני' דיעבד כי קא מיבעיא לן לכתחלה
Come and hear: But if they sell, a Torah they may not buy scrolls; it is scrolls that they may not buy, but if they buy a Torah with the proceeds from the sale of a Torah it is okay! [No.] The Mishnah refers to something already done, and the question we asked was whether it is permitted?
ת"ש גוללין ס"ת במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין ולא חומשין במטפחות ס"ת
Come and hear: A Sefer Torah may be rolled up in the coverings of a humash, or a humash in the coverings of a scroll of prophets or writings, but prophets and writings may not be rolled up in the coverings of a humash, nor a humash in the coverings of a Sefer Torah.
קתני מיהת גוללים ס"ת במטפחות חומשין מטפחות חומשין אין מטפחות ס"ת לא
It teaches in any case that a Sefer Torah may be rolled up in the coverings of a humash; implying, in the coverings of a humash it may be wrapped up, but in those of [another] Sefer Torah it may not be?
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות ס"ת הא תורה בתורה ש"ד אלא מהא ליכא למישמע מינה
What about the last clause: Nor a humash in the coverings of a Sefer Torah, which would imply that a Sefer Torah in the coverings of another Sefer Torah is allowed? Rather from this we cannot learn [the answer to our question].
תא שמע מניחין ס"ת על גבי תורה ותורה ע"ג חומשין וחומשין ע"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים ע"ג חומשין ולא חומשין על גבי תורה
Come and hear: A [Sefer] Torah may be put on top of on another [Sefer] Torah, and a [Sefer] Torah on top of humashim, and humashim on top of scrolls of the prophets and writings, but scrolls of the prophets and writings may not be placed on humashim, nor humashim on a [Sefer] Torah.
הנחה קאמרת שאני הנחה דלא אפשר דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן והא קא יתיב דפא אחבריה אלא כיון דלא אפשר שרי הכא נמי כיון דלא אפשר שרי
You speak here of placing on top; Placing something on top of something else is different, because it is impossible to avoid it. For if you do not say this, [we may ask,] how are we allowed to roll up the scrolls, seeing that in so doing we lay one sheet on another? The fact is that since this cannot be avoided, it is permitted; and so too here, since it cannot be avoided, it is permitted.
ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רשב"ג לא ימכור אדם ס"ת ישן ליקח בו חדש
Come and hear, that Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Yohanan in the name of Rabban Shimon b. Gamaliel: A man should not sell an old Torah in order to buy a new one with the proceeds!
ש"מ תורה בתורה שפיר דמי דלמא שאני תלמוד שהלמוד מביא לידי מעשה אשה נמי (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה אבל תורה בתורה לא
From this we may conclude that that selling one Sefer Torah to buy another is permitted? Perhaps study comes under a different rule, since study leads on to practice. Marrying also [is permitted because it says], “He created it not as waste, he formed it to be inhabited” (Isaiah 45:18) but to selling a Sefer Torah to buy another is not permitted.
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן ארשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:
Our rabbis taught: One should not sell a Sefer Torah even though he does not need it. Rabban Shimon b. Gamaliel went further and said: Even if a man has no food and he sells a Sefer Torah or his daughter, he will never have any luck [from that money]
וכן במותריהן: אמר רבא ל"ש אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
The same applies to any money left over. Rava said: They taught this only if they had money left over from a sale; but if they had money left over from a collection, it is permitted [to use it for any purpose].
איתיביה אביי בד"א שלא התנו אבל התנו אפילו לדוכסוסיא מותר
Abaye objected: What was this a case of? If we say that they sold [something sacred] and had money left over [after purchasing a new one], then even if they made a stipulation [that they could do what they liked with it], what does it matter?
ה"ד אילימא שמכרו והותירו כי התנו מאי הוי אלא שגבו והותירו טעמא דהתנו הא לא התנו לא
Rather, ... we must say that they collected money and some was left over, and the reason is given that “they made a stipulation” but if they made no stipulation they cannot [use the left over].
לעולם שמכרו והותירו וה"ק בד"א שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא נמי מותר
[No, what is meant] is that they sold and had something left, and this is what it should say: When does this rule apply? When the seven “good men” of the town did not make any stipulation in the assembly of the townspeople; but if the seven good men of the town made a stipulation in the assembly of the townspeople, it may be used even for paying a dukhsusya.
א"ל אביי לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת מי שמיע לך מרב ששת מאי דוכסוסיא אמר ליה הכי אמר רב ששת פרשא דמתא
Abaye said to a one of the rabbinical students who used to arrange his mishnah in front of R. Sheshet: Have you ever heard from R. Shesheth what is meant by dukhsusya? He replied: This is what R. Shesheth said: The town horseman.
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא לישיילה קמיה דשכיח קמיה רבנן דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה
Abaye said: This shows that a rabbinical student who has heard something of which he does not know the meaning should ask one who is frequently in the company of the Rabbis, since he is almost certain to have heard the answer from some great man.
אמר רבי יוחנן משום ר"מ בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן
Yohanan said in the name of R. Meir: If the people of one town go to another town and the [charity collectors] there assessed them for charity, they should pay it and on leaving they should bring the money back with them to assist with it the poor of their own town. It has also been taught in a baraita:
תניא נמי הכי בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר
If the people of one town go to another town and the [charity collectors] there assessed them for charity, they should pay it and on leaving they should bring the money back with them. If an individual, however, goes to another town and the [charity collectors] there assessed him for charity, it is given to the poor of that town.
ר"ה גזר תעניתא על לגביה רב חנה בר חנילאי וכל בני מתיה רמו עלייהו צדקה ויהבו כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין
Huna once proclaimed a fast day. R. Hana b. Hanilai and all the men of his place happened to visit him [on that day], and he made them give charity and they gave it. When they were about to leave, they said to him [R. Huna]: Please return it to us so that we may go and provide for the poor of our own town.