Nedarim 175

אמר רבא הכא מעניניה דקרא והכא מעניניה דקרא ר' יהודה סבר גבי רוצח כתיב (דברים יט, ה) ואשר יבא את רעהו ביער כל דבר מיעל ליער וסומא נמי בר מיעל ליער הוא ואי אמרת בלא ראות לרבות את הסומא מיער נפקא ליה אלא שמע מינה בלא ראות פרט לסומא

Raba answered: In each case (the ruling follows] from the context.<span class="x" onmousemove="('comment',' So cur. edd. Ran reads: In this case (sc. of a murderer) the ruling follows from the context. ');">¹</span> R. Judah reasons: Concerning a murderer it is written, As when a man goeth into a wood with his neighbour, etc.,<span class="x" onmousemove="('comment',' Deut. XIX, 5. ');">²</span>

רבי מאיר סבר כתיב בבלי דעת כל דבר מידע וסומא לאו בר מידע הוא ואי אמרת בלא ראות פרט לסומא מבלי דעת נפקא ליה אלא שמע מינה בלא ראות לרבות את הסומא

implying whoever can go into a 'wood', and a blind person too can enter a wood. Now, should you say that 'seeing him not' teaches the inclusion of the blind, that could be deduced from 'a wood'. Hence 'seeing him not' must exclude the blind. But R. Meir maintains: It is written, [Whoso killeth his neighbour] without knowing,<span class="x" onmousemove="('comment',' Ibid. 4; i.e., by throwing a stone without knowing where it will fall. ');">³</span> [which implies] whoever that can know, whereas a blind person cannot know. Now, should you say that 'seeing him not' excludes the blind, that would follow from, 'without knowing'. Consequently, 'seeing him not' must teach the inclusion of the blind.<span class="x" onmousemove="('comment',' Thus their dispute does not centre on the question whether partial knowledge is as full knowledge or not, and hence has no bearing on our Mishnah. ');">⁴</span>

<big><strong>מתני׳</strong></big> המדיר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות אומר לה הרי המעות האלו נתונין לך במתנה ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך

<b><i>MISHNAH</i></b>. IF A MAN IS UNDER A VOW THAT HIS SON-INLAW SHALL NOT BENEFIT FROM HIM,<span class="x" onmousemove="('comment',' The text is uncertain. ');">⁵</span> AND HE DESIRES TO GIVE MONEY TO HIS DAUGHTER, HE MUST SAY TO HER, 'THIS MONEY IS GIVEN TO YOU AS A GIFT, PROVIDING THAT YOUR HUSBAND HAS NO RIGHTS THEREIN, (FOR ONLY THAT IS YOURS] WHICH YOU MAY PUT TO YOUR PERSONAL USE.'<span class="x" onmousemove="('comment',' Lit., 'put into your mouth.' ');">⁶</span>

<big><strong>גמ׳</strong></big> אמר רב לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך אבל אמר מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל ושמואל אומר אפילו אמר מה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל מתקיף לה רבי זירא

<b><i>GEMARA</i></b>. Rab said: We learnt this only if he says to her, 'WHICH YOU MAY PUT TO YOUR PERSONAL USE.' But if he says, 'Do what you please,' the husband acquires it.<span class="x" onmousemove="('comment',' For since she is able to put it to any use, her rights are automatically transferred to her husband. ');">⁷</span> Samuel said: Even if he declares, 'Do what you please,' the husband has no rights therein. R. Zera demurred to this: